פינת הכותבים

מס' צפיות - 108
דירוג ממוצע -
"מדינה במצור", או - אומה במדים
המדינה ה"ציונית" בחרה לעצמה את שיטת הבטחת השלטון האבסולוטי, הנקראת בפי היסטוריונים וחוקרים במדעי המדינה שיטת - "אומה במדים". בשיטה זו מושגת נאמנות מוחלטת לשלטון המנהל את המלחמות. עבודת הצבא נחשבת למשהו קדוש, גיוס כל העם לכל תחומי המערכה הוא צו עליון. כל העם מגוייס..
מאת: חנה שרה אייזנמן 03/06/13 (18:29)

ב"ה

 

 

מדינה במצור, או – אומה במדים

 

 

שפר עליה מזלה, שאכן היא מוקפת באויבים בנפש, ועל כן, יכולה להתחזות ל"מדינה במצור", "על כרחה". וזה, כמובן, שקר גס מאד.

 

 

המדינה ה"ציונית" בחרה לעצמה את שיטת הבטחת השלטון האבסולוטי, הנקראת בפי היסטוריונים וחוקרים במדעי המדינה שיטת - "אומה במדים". בשיטה זו מושגת נאמנות מוחלטת לשלטון המנהל את המלחמות. עבודת הצבא נחשבת למשהו קדוש, גיוס כל העם לכל תחומי המערכה הוא צו עליון. כל העם מגוייס..

 

שפר עליה מזלה, שאכן היא מוקפת באויבים בנפש, ועל כן, יכולה להתחזות ל"מדינה במצור", "על כרחה". וזה, כמובן, שקר גס מאד.

 

אורוול היטיב להדגים את העיקרון שבשורש האימרה - חיים או מוות ביד הלשון; אשפי תעמולה, במשך הדורות, למדו להשתמש בשיטה, שהשתכללה לכדי וירטואוזיות במשטרים הבולשביקיים. למשל - מלחמה היא שלום, עבדות היא חופש וכד'. כשכתב את ספריו, לא התכוון לתאר את הווית המדינה ה"ציונית", אבל, היטיב כל כך לתארה, שזה מדהים, כאילו נחה עליו רוח הקודש.

 

העם היושב בציון חי על מונחים, מושגים וסיסמאות "אבסולוטיים"; כאילו לא התרוקנו מתכנם בכח המציאות והנסיבות. מנגנון התעמולה עושה בלהטיו, ומשכנע את הקהל, כי ריק זה מלא והבל ורעות רוח זו הגאולה. וסיסמאות הסרק הן אקסיומות.

 

ה"שלום" הוא כלי ריק, אין בו מים, אבל, נחשים ועקרבים יש בו. אלא, שהכלי במעומד, ועם ישראל אינו מצליח, ואולי אינו רוצה, לראות מה הוא מכיל, ומבקש להאמין שיש בו מיים חיים. העם היושב בציון התרגל לקפוץ לדום, לשמע המלה "שלום". שלום דוחה הכל – דוחה - ראשית לכל -  את קיומו של העם היהודי בארצו, דוחה את התורה, דוחה את הארץ, דוחה כל דבר יהודי, דוחה צדק, דוחה מוסר, דוחה אמת, דוחה אנושיות ודוחה את ההגיון הבסיסי ביותר. בקיצור – דוחה!!

 

ייחוס קדושה, שמעל לכל, לשלום, מעצים, פסיכולוגית, את זוועת ה"מדינה במצור", הוא אמצעי תעמולה להעצמת החרדה, וממילא, למשמעת ונאמנות מוחלטות, או, כפי שזה נקרא בפי הדיקטטור הגדול, בן גוריון – המרות הלאומית....

יש לקבע בתודעת העם, ש"מדינה במצור" היא גזירה, שציבור יהודי, צריך לעמוד בה, אלא, אם הוא מוכן לוותר על הגורל היהודי, על כל השלכותיו, בהשלכת יהבו על "תהליך שלום", ככל שיימשך, כלומר, להמשיך לחיות ב"מדינה במצור", בלי פרץ ובלי צווחה, ב"ידיעה", שהמדינה שלך מקדמת "תהליך שלום", ואסור להפריע לה, כלומר, קיבוע המצב הנוכחי. שהרי, אסור לפגוע במומנטום ה"שלום", בהשגת שלום על ידי הכרעת האויב עד עפר ועד מתחת לעפר.....

 

מכאן, לא מדובר בשלום, אלא בתהליך, שהוא, למעשה, השם העברי ל"תכנית השלבים", המשותפת לפרטנרים לשלום מ"שני הצדדים". ולא טובת העם היהודי נגד פניהם של שני הצדדים בעלי האינטרס המשותף...

 

קיבוע הוויה של "אומה במדים". זה כל עניינה של ה"מדינה במצור" פיקטיבי, מתוך בחירה חפשית…... אבל, העם אינו ער לניואנסים. אינו שואל – איך, למשל, קרבנות מתקשרים לשלום...  

 

לנוכח הקלות בה מטמטמים את העם בציון, תוהה המתבונן – זו האומה שאומרים שבניה חכמים. הרי זה עם נבל ולא חכם. דווקא גדולי אוהבי ישראל, מי שהיו מוכנים למות למען העם הזה, השתמשו במלים החריפות ביותר (אז לא היתה צנזורה שתדקלם – אסור להשוות שום דבר לשואה....ואידך זיל גמור...) נגד הרשעים מבית. ולא רק שלוחי ה', אלא, התורה עצמה מעידה – ויאמר לרשע – כן, יש רשעים בישראל, ומי שאוהב חינם את שונאי החינם, הוא - אותו שונא חינם, המחריב את הבית, תרתי משמע – זה אינו מקיים – משנאיך ה' אשנא.

 

היהודים שברו כבר כמה וכמה פעמים את המצור, בדרך לגבולות ההבטחה, אבל, ה"ציונים" קפצו מיד לעמוד ב"פרץ", והשיבו את ה"נידחים", "הביתה", לגבולות אושוויץ (אבא אבן, בעצרת האו"ם). כי כל האמצעים כשרים להבטחת שלטון אבסולוטי, בעל זכויות "לגיטימיות" ו"דמוקרטיות" להביא  לחורבן היהדות, מה שהיתה, מלכתחילה, מטרת ה"ציונות".

הכותבת היא הפרטים נמצאים בידיכם מקידמת דנא, כלומר, בימי טרום הבולשביזם שלכם המופעל נגדי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
את עושה "שירות דב" נהדר לדת המשיכי!
דוד דרזי 24.08.13 (00:10)