בעקבות ספר צבעוני,מיוחד בו מככבות שתי דמויות, האמא,אביבה ובתה בת החמש , אגם.
אביבה ממו זרה בעלת תואר שני בחינוך עלתה מאתיופיה בגיל 11 "היום אני נשואה עם 4 ילדם הנמצאים בטווח הגיל בו עליתי כשהגעתי לארץ . בשנה שעברה כשהיתי בחל"ת היה לי זמן איכות עם ילדי. בתי אגם , שהיתה אז בגיל 5 היא למעשה שגרמה לכך שאכתוב ספר כשהטקסט ייכתב בגוף ראשון, במילותיה היא.
בעמודים הצבעוניים בקוים ברורים, בכתב הנעים לקריאה, מאיירת שירה פלד את דמויותיהן של האם והבת, אגם בשיער חום-שחור מתולתל, כשחיוך ענוג ונאיבי מלוות את העיניים הדיבשיות והסקרניות שלה.
אגם "כל פעם כשאני חוזרת מהגן אמא שואלת, מה עשיתי, עם מי שיחקתי ומה אכלתי, המן שאלות שאני עונה עליהן, אבל על שאלה אחת אני לא יודעת לענות : אגם,מה תרצי להיות כשתהיי גדולה. אז אני מתחילה לחשוב, אולי גננת, אולי מנהלת בית ספר, אולי רקדנית ". כך בכל עמוד מלווים את אגם האיורים שמתארים פריטים ואלמנים הקשורים לכתוב, דבר שמאפשר להבין מה קורה מבלי לקרוא ולפרש את המילים.
אגם :"אמא כמה מקצועות יש בעולם, איך אפשר לבחור רק אחד מכולם ? איך אדע מה ארצה להיות כשאהיה גדולה? אמא מרגיעה אותי, כשתהיי מוכנה לבחור תדעי, בינתיים תהני מהיותך ילדה".
אבל השאלות מנקרות ועוברות עם אגם גם מתחת לשמיכה בלילה "אולי אהיה סופרת,אולי מדענית,זמרת או משוררת ?"
ואתם המבוגרים המלווים את הילדים הקוראים ומעיינים בספר זה, בוודאי גם אתם שואלים את ילדכם :"מה באמת אתה רוצה להיות לכשתגדל ". תכלו להיעזר בתשובתה של אגם הקטנה "אני עדיין לא יודעת אבל אוכל להיות ולהגשים כל מה שארצה"