|
ביקורת : מוסר השילומים
בסרטם "מוסר שילומים - המלחמה נמשכת" יוצאים גיא מרוז ואורלי וילנאי פדרבוש בעקבות ועדת התביעות. המשפט "ועדת התביעות ישמחו כשכל ניצולי השואה ימותו" המופיע בסרט, מספיק בשביל להבין שזה אחד הסרטים הראויים והמזעזעים שנעשו פה.
אבי ז"ל, היה ניצול יחיד ממשפחה ממנהיים, הוא כמו אימי תיבדל לחיים, סירבו כי יקראו להם "ניצולי שואה" , הרי הם לא היו באושוויץ, הורי אבי ומשפחתו ניספו שם, אבל שניהם היו במחנות אשר משטר וישי הפעיל למען הנאצים והם הצליחו להגיע כפליטים לשוויץ, "ניצולים דה-לוקס". ונכון הם הגיעו באניה הליגלית הראשונה אשר יצאה מאירופה אחרי הפסקת הלוחמה ("פלוס-אולטרה"- עליה-ואלנסיה. דבר, י"א בתמוז תש"ה, 22 ביוני 1945, עמ' 2 ('הטור השביעי') חתום: נתן א. שיר בעקבות ידיעה בעתון ש"באניה 'פלוס-אולטרה' מואלנסיה, שהביאה עולים לחיפה, נולדה תינוקת ונקרא שמה 'עליה-ולנסיה'".
חזר ונדפס ב'הטור השביעי' (תש"ח), עמ' 118־120; ב'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב), עמ' 94־96; ב'הטור השביעי', ספר ראשון (תשל"ב), עמ' 94־96 וב'הטור השביעי תש"ח' (מהדורה מחודשת), עמ' 117־119.) יחד עם קבוצה אשר הוכשרה לעליה התישבותית ובאמת , צריך לומר כי , ילדותי בתור "דור שני" לא נראתה טראומטית וחייתי בין אנשים אשר בניית הארץ הייתה חשובה להם וכל עשייה הייתה מונחית ציונות.הנגיעה הקרובה שלי עם השואה התעוררה הרבה יותר מאוחר ולא אפרט על כך כעת.
אחזור לאבי- אשר אמר לי לעיתים קרובות , מספר משפטי מפתח אשר בוודאי עזרו לו לחיות את האובדן חיי שפיות מלאים: " זכור בני- הגרמנים הם הראשונים אשר סבלו מהנאצים, הוא התכוון לכל אלה אשר סרבו להיסחף בזרם הנאצי ונשלחו ראשונים למחנות ריכוז וזה כולל כמעט את כל עושי התרבות האינטלקטואלית.
משפט מפתח שני היה-" הסבל הוא דבר יחסי" כאן התכוון בייחוד לשוויצרים אשר התלוננו בזמן המלחמה כי קשה להם: היו הולכים לחנות עם תלושי מזון ועוד כל מיני אי נוחות, אבל לא ידעו מהו עוצר עם כיבוי אורות וכו. ובכל זאת אבי היה מאד רציני בנושא,כי הוא היה נגד הקצנה מכל סוג שהוא, זה בטח עניין של חינוך ואיפוק עצמי גבוה.
ומדוע אני מדבר על כך? מפני והערב צפיתי בתוכנית-סרט "מוסר שילומים" וחשתי כי אני רוצה לעבור דרך המסך ולהשלים איזו עבודה בלתי גמורה, הכעס על גילוי של הסיבות לכך כי יש בארץ כל-כך הרבה ניצולים מתחת לקו העוני, את עובדה זאת אני יודע כבר שנים, אך חשיפת הייתי אומר "הצוררים". חדלי האישים אשר מחזיקים בכספים לא להם על חשבון הניצולים, היורשים המטרות הנכונות .ובמקום זה, להעניק את אותם כספים לעצמם, לישיבות של מחנות אנטי ציוניים ודוסלעך מכל סוג משנורר.
זה מחק לי את הניסיון של אבי ז"ל למתן אותי, עוד חזק יותר מהרבה טרוניות אחרות אשר יש לי על המדינה אשר לעיתים קרובות מבזה את העשייה הציונית של הורי ובני דורם.
איני יודע איך אפשר לפעול נגד אותם אנשים קשים וקרי לב , אך סבורני כי הפעם המדינה, אשר במקור ואפילו זה היסטוריה, אחראית לתחילת המחדל מסיבות לא תמיד מובנות. אבל זו המדינה אשר צריכה לשים את כל כובד משקלה בנושא ולחץ את הטיפול בו מארגונים קלוקלים אלה.
אני מודה לאומץ אשר גילו יוצרי הסרט להראות ולהגיד גבוה את אשר הם אמרו.
הכותב הוא דור שני לשואה , בן למשכילים אקדמאים, מכונאי בדימוס, מדריך יישומיי-מחשב בפועל. אוהב מוסיקה קלאסית, ברוק רנסאנס ומודרנית. קורא-תולעי בשלש שפות ובעל דעות שמאל מתון -
http://forum.kan-naim.co.il/viewforu
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
תגובות |
למאמר זה התקבלו 5 תגובותלכתבה זו התקבלה תגובה אחתלמאמר זה לא התקבלו תגובות |
לקריאת כל התגובות ברצף |
1. |
money, money, money ל"ת
".. הנני כותב מכתב זה לפי בקשתו של חיים ויצמן, מכיוון שאנו מודאגים מאד שמא תוצג הבעיה ומצב היהודים בגרמניה ובאוסטריה בוועידה (באוויאן) בצורה העלולה להזיק לענין ארץ ישראל... אנו חוששים במיוחד שמא הוועידה תניע ארגונים יהודיים לאסוף סכומי-כסף גדולים בשביל עזרה לפליטים יהודיים, ומבצעי-איסוף אלה, עלולים להפריע למגביות שלנו" (עדותו של יגאל עילם לחוקרת השואה, יונה הדרי-רמאג'. "אות קין", מ. וזלמן)
ועל כן:
"וכששאלו אותי: 'האם תוכלו לתת מכספי קרן היסוד להצלת היהודים בארצות הגולה'? אמרתי: 'לא'! ואני אומר עוד פעם: 'לא'! לדעתי, צריך לעמוד בפני גל זה הדוחה את הפעולות הציוניות לשורה שניה!" (יצחק גרינבוים, ראש יהדות פולין ויושב ראש ועדת ההצלה של הסוכנות היהודית בארץ ישראל. שנת 1943, מביא שמואל תמיר במשפט גרינוואלד ג€“ "כחש").
חנה אייזנמן 01.05.08 (08:45)
|
2. |
כסף, כסף, כסף, כסף... לפושע נגד האנושות ל"ת
"את התביעה, שיינתן פיצוי 'לעם היהודי' ולא רק ליחידים ולקבוצות, כפי שדובר עד אז, והצעתו שהנהלת הסוכנות היהודית היא שתקבל לידיה את הפיצויים, בשם 'העם היהודי', ותשתמש בהם לבנין הארץ, היו חידוש שבן גוריון השמיע לראשונה. הוא נתן לכך ביטוי ברור: 'מי יהיה היורש של ששת מליונים היהודים שנהרגו... זוהי השאלה... על זה צריך לחשוב, לזה צריך להתכונן.... צריך לבנות מכשיר שידבר בשמנו'; מכשיר שיתבע ויקבל 'פיצויים כספיים לעם היהודי מגרמניה, לשם הקמת ארץ-ישראל'. דומה כי לא היה ביטוי בולט מזה, לניצול אסון יהודי לצורך יתרון ציוני. גם תכנית זו של בן-גוריון תתקבל בהסתייגות ובהתנגדות, ולבסוף תתגשם בהסכם-השילומים שנחתם בין גרמניה וישראל ב-1952..." (שבתי טבת, "הדרך לאייר").
חנה אייזנמן 01.05.08 (08:49)
|
3. |
התורמים לבנין הארץ היו בעיקר שומרי מצוות ל"ת
"הם לא רצו למות. לטבוע בדמם. להישרף, הם רצו לעלות! לחמו על כל רשיון עליה, על מקום בעליה הלא-לגלית. אבל גדודי השליחים ביקשו מהם כסף בלבד. ואלה, האומללים, התפרקו בימי מאורעות בארץ, מזהבם, מטבעות אירוסיהם וקידושיהם, מעגיליהם, משרשרות זהב שקבלו בירושה, לידי המנהיגות, "למען הארץ".
המנהיגות רצתה יהודים בלי כסף וכסף בלי יהודים. יהודי העולה עם כסף ג€“ עלול לשלח רסן מפיו. זאת לא אבו הם!
"עליה סלקטיבית"! מושג מופלא ואצילי בפי הפלבאים, חצאי-האינטליגנטים. לא נלבקי ולא פרגה, ולא שניפישוק. אלה יקלקלו את הנוף. מה ערך להם? למי צורך בהם? לכל היותר יבנו עוד מרכז מסחרי, עוד שכונת בעלי מלאכה, עוד עיר ספסרית כתל-אביב, עוד שכונה בורגנית כרמת-גן ג€“ למי זה דרוש?! מה הן עשר כאלו לעומת דגניה אחת?!
"עליה סלקטיבית" מכאן, וסלקציה ג€“ למשרפות ולבורות ההריגה...
מוכרחים לשכוח לגרמניה את המשרפות, כי אחרת עוד עלולים לזכור גם לבן-גוריון ולשרת ולגולדה ג€“ להם ולעושי דברם, לליפסקי ולסטיפן וייז את חלקם באשמת ההשמדה.
למעשה שכחו. משכיחים ג€“ אני לא אוכל לשכוח. לא אוכל!
תועבת-ההפקרה של העם באירופה ג€“ חייבת להיחקק בזכרון העם".
("מרבד אדום", אריה קוצר)
"אבל בשביל מה היא ציונות, אם לא בשביל היהודים? ומה הוא הישוב ומה דרכה של א"י, כשהיא מנותקת מהעניינים של אותם ההמונים?... הרי יש כסף, לא רק ל'קרן היסוד', אלא גם לבנק הציוני, יש הרבה כספים של יהודי פולין... מה תפקידו של בנק ציוני בימים אלה..? (הרב שיינפלד, "אות קין")
"ההפלייה לרעה כלפי חברי אגודת ישראל ויהודים חרדים סתם, בין גולי טרנסניסטריה, צועקת לשמים ממש... לשום חבר (בבוקרשט) של אגודת ישראל או לסתם יהודי לא ניתנה עזרה ותמיכה כספית. על המחאות העזות בשביל קיפוחים גלויים אלה, באה תשובה אחת: הכסף הוא ציוני והוא מיועד אך ורק בשביל ציונים..." (ר' חיים יודא קריסטל, חבר בועד ההצלה המשותף... "אות קין")
גם ז'בוטינסקי (שלא אהב ממש את היהדות) וגם התסריטן, בן הכט, מעידים, שהראשונים להיענות לסיוע להצלת יהודים היו תמיד שומרי המצוות. את הכסף תרמו, בלא יודעין, לגדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, שהוציאו אותם, את ה"חרדים" מכלל ה"עליה הסלקטיבית" לארץ ישראל, והפקירו אותם למשרפות הנאצים.
חנה אייזנמן 01.05.08 (09:05)
|
4. |
גב' חנה , לא אחזור בתשובה!!!!! ל"ת
אם הבנתי נכון את אשר ניסית להעביר כמסר אלו הן הגורויים שאת מצתת אך לא יעזור לא אחזור בתשובה וזה גם לא יעזור לניצולי שואה עשוקים .
zvidoc 01.05.08 (13:30)
|
5. |
למומר להכעיס (4) ל"ת
במקרה נתקלתי בדבריך, כאשר חיפשתי משהו ב-google, אתה, מה זה, הבהלת אותי.. אגב, קראתי רק את הכותרת. אז, למקרה שתזדמן לכאן, הנה קטע ממאמר שכתבתי לא מכבר: "זו דווקא אמונתם של ה"ממלכתיים" ללא תקנה, המטיפים לאהבת-חינם ל"אחינו היקרים", שהרי בכל יהודי קיים הזיק היהודי. ואני, דווקא, חושבת שבאנשים כמו שמעון פרס, יוסי שריד, או יוסי ביילין ועוד רבים אחרים, לא רק שאין זיק יהודי, אין אפילו זיק אנושי, מפלצות במלוא מובנה של המילה. ואני, אפילו, מאחלת להם, שלא יזכו לחזור בתשובה; בראשיהם דמם של אלפי יהודים"!
חנה אייזנמן 04.07.08 (10:08)
|
|
|