מס' צפיות - 363
דירוג ממוצע -
מן הגורן ומן היקב
תערוכה בגלריה ,דנה" בקיבוץ יד מרדכי..בשם "צבע גוף".
מאת: מובי דיק 25/02/19 (18:17)

בגלריה הקטנה והאינטימית עם תאורה מצוינת מוצגים בצורה אסטטית אמנים כל אחד עם יצירה אחת.

 

האוצרת רווית הררי הביאה כאן אסופה של עבודות שלא נבנו במיוחד לתערוכה זו. הם לוקטו מהסטודיו של האמנים כדי שיתאימו לשם התערוכה "צבע גוף" אולי זו לא היתה כוונתם מתחילה אבל הררי כבר עשתה את החיבור ביניהם.

 

וכך היא כותבת בדף ההסבר "הציור משמש כזירת התרחשות לפעולות הגול על הבד, הם דשנים,עמוסים בצבע. אחרים "רזים" שהצבע דולל,שויף או הוסר. יש המשקפים תנועות גוף נמרצות ודינמית ואחרים מגלים בתוכם תנועה איטית".


4 אמנים צעירים ואחת ידועה בסצינת האמנות, מרים כבסה. אמנית שברוב שנותיה היצירתיים היא צוללת לתוך מצעים המאפשרים לה להטביע,לגרוף,להתפלש בחומרים שונים כל כולה.

 

הטריפטיכון שלה הוא מינורי,חד צבעוני,תוצאה של נסיון מענין הרותם את נשימותיה לקצב התנועה שסמרטוט טבול בצבע שחור מעביר לדף רישומים כעין אלה הניראים בגרפים של מכונת אמת או במוניטורים רפואיים.


למזלי הייתי נוכחת בשיח הגלריה כך שכולתי לשמוע הסברים מפי רוב האמנים על עבודתם. ליהי תורג'מן שלא היתה במקום, הביאה עבודה גדולה "קיר שולחן" מתיחסת למשקל,כבידה ואיזון.

 

ברקע מסביב לעגול ענקי במרכז העבודה היא העתיקה קילופי טיח של קיר ובעזרת דבקים, פיגמנטים וכלים שונים יצרה את העיגול הירחי תוך שהיא שואלת שאלה פילוסופית "כיצד יכולה האמנות לגלם את הקשר האמיץ בין מקום אינסופי לבין הגוף הפרטי".


תמר רודד מביאה 2 משטחי עץ עליהם כתמי צבע נוזליים בעל אופי אורגני אשר מתחתם מבליחים צורות ארכיטקטוניות כשהיא בעצם מבקשת ללכוד את תנועתם ולהשהות אותם.


ההסברים של גלעד אפרת נידמים כאילו לא צייר אלא מהנדס שיפוצים עומד לפני העבודות : "בניה וקריסה,כיסוי וגילוי,הסרה וניגוב. בעזרת סכינים אני צר במשטחים המעובים גבולות ונתיבים הסוללים את דרכם לבד דרך תנועות גופניות שלי."


הרן כסלו תושב קיבוץ בארי חי את האוירה של ישובי עוטף עזה. מה שמתבטא בציורו "דיוקן של המכשול" :"זו התיחסות אירונית למערכת הביצורים המתוכננת בגבול עזה שנועדה למנוע כניסת מנהרות לישראל" על כן המכשול האמנותי שלו הוא גוש מבעבע של צבע זהב המכסה על שרידי הנוף בכוחניות ודוחק אותם לשולי הציור. בעבודה הקטנה הנוספת שלו "בוץ ואדמה" הצבע החום מגיע מאדמה בוצית אדמת מריבה שידיו של כסלו בחשו בה וחרצו תלמים של יאוש.


בעוד האמנים שהיו נוכחים פרשו את העבודות כשמילים גדולות נאחזות במונחים אמנותיים,דבריה של מרים כבסה נשמעו כאילו הגיעו מעידן אחר,בראשיתי "כשאני מדבר על היצירות שלי אני מדברת לא על ההקשר הציורי שלהם אלא על גופי אני,על מרים. בעבודה הזו שלי העשיה היא משהו ילדי,מרגשת כשאני פתאום מלאת פליאה איך זה קרה,מאין נוצר לי משהו שכזה. לגבי דידי האמנות היא משחק שעושים ברצינות, כך כדברי פרויד וזה בדיוק מה שאני עושה".

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר