מס' צפיות - 343
דירוג ממוצע -
ביקורת: שבעה – המחזה הסוגר של הטרילוגיה של שמואל הספרי
נוקב, מרגש, ומעורר מחשבה – תיאטרון בית ליסין
מאת: חיים נוי 05/01/19 (16:20)

ביקורת: שבעה – המחזה הסוגר של הטרילוגיה של שמואל הספרי – נוקב, מרגש, ומעורר מחשבה – תיאטרון בית ליסין

מאת חיים נוי

 

שבעה העולה בתיאטרון בית ליסין בתל אביב הוא המחזה הסוגר של הטרילוגיה שכתב המחזאי שמואל הספרי, קידוש, חמץ ושבעה, העוסקת באותה משפחה בזמנים שונים , ומקיפים למעשה את ההוויה הישראלית במשך עשור מכריע, כדברי המחזאי. המחזות עוסקים בטקס היהודי הדתי ששזור לכל אורך ההצגות הללו. שבעה מקרין אור על חיי המשפחה, בעיקר בחיי נישואין, מריבות וסכסוכים והוא נוקב, מרגש ומעורר מחשבה עמוקה.

כפיר אזולאי המצוין ביים את ההצגה- שכבר עלתה בשעתו בתיאטרון - בכישרון רב ובזכות להקת השחקנים המשובחת, ההפקה היא מעניינת , תוססת ומענגת.

העלילה עוסקת בבני הזוג דבורה וטוביה הגורני, שחייהם המשפחתיים עולים על שרטון וטוביה, מורה ותיק, מחליט לעזוב את הבית, לחו"ל. לבני הבית הוא מספר כי הוא יוצא למנוחה מאשתו ומטרדות הבית בבית הבראה בצפון. לשניים בת ובן נשואים ועוד בן, המתגייס לצבא ביום הולדתו. גם הזוגות הצעירים חיים במתח ובאווירה לוחצת ואז גם מגיעה בשורה מרה – טוביה נמצא מת בלונדון.

כולם נדהמים שכן הוא אמור היה לחזור לברית המילה של נכדו הבכור מבתו ובעלה, בעל בוטיק עצבני. הגופה מגיעה ארצה ומזוהה בחטף על ידי ניסים, בעלה של הבת.

 ההלוויה נערכת בדיוק במועד שבו מגיע לישראל ונואם בכנסת נשיא מצרים סאדאת ולכן איש אינו מגיע להלוויה.

נוטלים בה חלק האלמנה וילדיה ובני ביתם והחייל, שבדיוק עובר התעללות בטירונות הצבאית.  האישה מחליטה שהשבעה תהיה סגורה למנחמים ותהיה זמן מתאים לפתוח את כל  תיבות הפנדורה של המשפחה, לברורים נוקבים, מרגשים וגם מצחיקים, ללא מנחמים וללא נחמה. ברקע אנו מוצאים את רוחו של טוביה המרצדת על הבמה ומביעה את דעתה.

גדי יגיל מגלם את טוביה בכישרון רב ובמקצועיות. הוא מרגש מאוד, נוקב ומגיעות לו מחיאות כפיים על גילום הדמות הזו .

ענת וקסמן מצוינת בדמות דבורה, האישה ואין ספק שהיא מרכז ההצגה, בזכות ההופעה המרגשת שלה, הסוחטת צחוק ודמע והיכולת הדרמטית המופלאה שלה.

יניב ביטון מגלם את ניסים אשכנזי בעל הבוטיק העצבני , התובע מאשתו, ריקה, בתם של דבורה וטוביה, להתמסר לו ולעבודתו. יניב הוא שחקן מעולה.

דניאל גד מגלם את שלומי, הבן הצעיר שמתגייס לצבא ביום הולדתו וסמוך להלוויית אביו ועובר התעללות מצד מפקדיו בשל עבירה צבאית. דניאל מגלם את התפקיד באורח טוב מאוד ויש לו פוטנציאל דרמטי משובח.

נעמי לבוב מגלמת בצורה נעימה ומלוטשת את ריקה, הבת, והיא כישרונית מאוד.

תומר מחלוף מגלם בהצלחה רבה את הסמל המתעלל, רוחץ הגופות והמוהל.

נדב ניידס מגלם את נחום בעלה של טובה, ומשחקו הוא מוקפד וראוי, מוצלח ורב כישרון.

יעל שטולמן המעולה היא טובהל'ה  והיא מגישה משחק מוקפד ורב רושם.

מי שבהחלט גונב את ההצגה באפיזודות השונות שהוא משחק הוא אופיר וייל, אחד השחקנים הבולטים בתיאטרון הישראלי, המפליא בגילום תפקידים של בעלי שררה או דמויות "נעבעכיות", גרוטסקיות. אופיר מגיש משחק מופלא של אביה של טובל'ה או איש חברת הקדישא במשחק מצוין שראוי לתשואות מיוחדות.

פולינה אדמוב עיצבה תפאורה מיוחדת של כותל מרשת ברזלים עם חלונות ודלתות, שולחן וספה על מסילות. אורנה סמורגונסקי עצבה את התלבושות הנאותות. דניאל סלומון אחראי למוזיקה המוצלחת. קרן גרנק עצבה תאורה ראויה. יואב כהן עיצב וידיאו ארט מוצלח.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צלם – רדי רובינשטיין

 

 

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר