מס' צפיות - 1710
דירוג ממוצע -
להיות ייקה "פוץ"עם סנדלים וגרביים
ביקור במוזיאון"מרכז למורשת הייקים"
מאת: מובי דיק 31/12/17 (17:42)

     כשמטפסים לעבר תפן במעלה רכס שגר, מגיעים למקום אוטופי,כמעט, למתחם מפעלי "ישקר"  שהגה  והקים סטף וורטהיימר.

השקט ונקיון  חוגגים   מסביב ופסלים ידי יוצרים ישראליים ניצבים  כל אחד עם הספייס סביבו:קדישמן, דניצגר וצימבליסטה, כל  אחד משפיע ומתמזג עם הנוף  ההררי.

       בביתן מס.1  ביישן ומוצנע כיאה לאיש שתרם  אותו,ניצב הצריף של ישראל שילוני ז"ל,שהועתק  לכאן  בשנת 1968

מנהריה מקומם הראשוני של הייקים בעת עליתם ארצה.    אתה  נמצא  פתאום במנהרת הזמן שמעבירה אותך לשנות השלושים בהיותך משתהה  על תכולה שנלקחה היישר  מתקופת הצנע:רהיטי עץ פשוטים,נזיריים,כלים שונים,חדרים  קטנטנים נושקים למטבח ומקלחת. 

  משם אתה עובר  למוזיאון בעל שתי קומות,קומפקטי,מוזיאון זה הוקם כהצדעה  לכבודם  ולזכרם של יהודים נתיני גרמניה  ואוסטריה שתרמו  כה רבות להדרתה של ארץ שהוקיעה אותם בסופו של דבר. יהדות גרמניה הינה קהילה  שנודעה כבר מאמצע המאה  הרביעית  לספירה, תעודות וציורים המעידים על כך, שלמרות הטילטולים, פרוגרמים ונדודים, הם עשו את הבלתי יאומן.

בתוך  קהילות  של ערים שונות, הם פיתחו מוסדות סעד, חינוך ותרבות, אפילו לימדו את שכניהם הגויים קרוא וכתוב.

היו  זמנים בו חצי מליון יהודים נספרו מתוך כל האוכלוסיה. 100 אלף יהודים שרתו בצבא במלחמת העולם הראשונה, 12 אלף מהם נהרגו.

   התצוגות מחולקות לפי נושאים כך שדוקומנטים,ציורים, מפות, חפצים וכן סלון על  כל  תוכנו של  האמן הרמן שטורק,אף הוא

מפאר את הקולקציה שנאספה כאן  ברובן ע"י תרומות של המשפחות עצמן.

   והיכן אם לא כאן אתה נתקל בשמות שאולי שמעת עליהם בספרות : וולטר  רתנאו,מי שהיה  שר החוץ של גרמניה בשנים 1922.  דוד שוורץ שהמציא את  ספינת האויר הקשוחה באמצע המאה   ה-19, זיגפריד מרכוס,ממציא המכונית בעזרת בנזין, מקס ריינהרדט מפיק ובמאי, ברונו וולטר, מנצח תזמורת, ארנסט בלוך, קומפוזיטור, וכך  חולפים על פני שמות ידועים  ופחות

מוכרים של  אדריכלים, זמרים, שחקנים, אנשי מסחר ובנקאות,סופרים ,פילוסופים, מקבלי פרס נובל. 

   אותם צאצאים ייקים שהגיעו לישראל בטרם היותה מדינה עצמאית, בכיסם תעודות ודיפלומות, מפשילים שרוולים,סוללים כבישים,עוסקים במלאכות זעירות, אלה שהיו למשל ולשנינה בשנים הראשונות   בפי תושבי הארץ הזו, סימנו  לנו שיש משהו מעבר לבליל התרבויות שנודעו   בכבשן  לשם   מיזוגם של כל באי התפוצה,תרבות של  דיוק,סדר ונימוס.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר