מס' צפיות - 468
דירוג ממוצע -
לשמוע ולחוות ב"מוזיאון" של בארוקדה
"מיסת חצות" - קונצרט של "בארוקדה" ב-31 בדצמבר באבו גוש
מאת: מובי דיק 02/01/17 (17:51)

   "בארוקדה" היא קבוצה של צעירים  שהוקמה אך לפני עשור שממלאה את הנישה שהיתה חסרה בנוף המוסיקלי, מוסיקה עתיקה עם כלי התקופה. וכך מגדירים  חבריה את אופי הקולקטיב שלהם :"דמו את עצמכם מבקרים במוזיאון מרובה חדרים בו כל אגף בעל תוית מוגדרת. אנחנו  מערבבים את האגפים: מוסיקה קלאסית ומודרנית נושקת למוסיקת בארוק. מחברים את המפגשים הבלתי צפויים של עתיק וחדש,חילוני וקדוש למסגרת קונצרטים בארץ ובחו"ל.

      בכנסית קרית יערים באבו גוש ביום בו התחלפה שנת 2016 ל- 2017,שמענו מיקס של סוף המאה ה-17 עם המאה ה-20,טלמן ושרפנטייה הסתחררו עם וורלוק ורמירז.

       יש לדעת כי קבוצת בארוקדה במשך השנים העלתה "בשר" למותניה וצרפה  לאנסבל הכלים האוטנטים מקהלה וגם זמרים התומכים ביצירות  הנבחרות.

     יצירתו של  גיאורג פיליפ טלמן בן דורו של וויאלדי נשלפה מבין כל  יבול  היצירות שלו בקונצ'רטו לחליל וחלילית, צמד

של שני כלים  שהשילוב   שלהם הוא נדיר ביותר. הסולניות ז'נבייב בלנשאר ואניה הופנאגל פלירטטו עם הכלים למול

כלי הקשת כשהפרסטו מביא לסיום  היצירה עם ריקוד פולני בקצב הפולונז.

    מארק אנטואן  שרפנטייה  במיסת חצות מתבסס על 11 מזמורים פופלריים של התקופה בעלי מקצב ריקודי  כשכל מזמור

מסומן  בשמות שובבים: "ליוסף יש אשה טובה" בתולה צעירה" "אלוהים מדוע לא נולדתי כשישוע היה בחיים?".

כאן הצטרפו  הזמרים  כולם על טהרת כחול לבן : קלאודיו כהן  טריקה-טנור,איתן דרורי- טנור, אנה מריקה אוורס -אלט

וגיא פלץ-בריטון.

     מפיטר וורלוק הובאה ה"סויטה קפריול",גם כאן זו יצירה המחברת מוסיקה של תחילת המאה ה-20 עם הרנסנס של המאה ה-16 כשהיא מבוססת על ריקודים עתיקים :"בס דאנס" ריקוד כפרי בו רגלי הרקדנים מחליקות על הקרקע. "ברנלה"

ריקוד עם מהיר ומשתולל. "רגלים באויר"בו הוראות לרקדן "לדאות" באויר, משהו  מניחוח הסוינג.

     לסיום,ליצירתו של  אריאל רמירז ,מיסה  קריאולה"  הצטרפו כלים עממיים דרום-אמריקאיים כמו צ'רנגו,כלי פריטה, סיקו-חליל פאן בוליבאני ובומבו -תוף מסורתי. כדוגמת המיסות  של יבשת אמריקה הדרומית  המתחפשות לאחות הרחוקה של המיסות הקאתוליות, המוסיקה של רמירז היא קצבית בצורת סוחפת ולא פלא שהטנור איתן דרורי, דק וגמיש רקד 

ב"אגנוס דאי" כשהתופים רועמים  כנגדו.

     בין קטעי ההדרן  ש"נסחטו" ע"י מחיאות הכפיים הנלהבות של  הקהל שמענו גם את פיאצולה, כשכל הכלים  מצטרפים לחגיגה מהכינורות דרך הצ'מבלו ,ויולה דה גמבה,תיאורבו ומנדולינות. 

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר