מס' צפיות - 484
דירוג ממוצע -
פרשת ראה/ מאת: אהובה קליין.
ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד מצוות התורה,האם אכן?
מאת: אהובה קליין 30/08/16 (07:27)

פרשת ראה - ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל מצוות התורה, האם אכן?

 

 מאמר מאת: אהובה קליין     

בפרשה זו ישנן ברכות וקללות , הברכות ניתנות לעם ישראל בתנאי שיקיימו את המצוות  והקללות – כעונש לעבירות.

אחת המצוות החשובות היא: ישוב ארץ ישראל ,כמו שנאמר: "כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר ה' אלוקיכם נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה: ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן  לפניכם היום":[דברים י"א, ל"א-ל"ב]

 בהמשך נאמר:"...וישבתם בארץ אשר ה' אלוקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם- בטח":[שם, י"ב, י]

ועוד נאמר: "שמור ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלוקיך: כי יכרית ה' אלוקיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אותם וישבת בארצם.."[שם, י"ב , כ"ח -ל]

"רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום: כי ה' אלוקיך ברכך כאשר דיבר  לך והעבטת גויים  רבים ואתה לא  תעבוט ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו" [ שם ,ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מאין- כי הישיבה בארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות?

ב] מהו המתכון לשבת  בארץ המובטחת- בשלום ובשליטה על האויבים סביב?

 תשובות.

הישיבה בארץ ישראל.                             

בספרי מסופר:" מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי יהונתן שהיו יוצאים לחו"ל , הגיעו לפלטום  וזכרו את ארץ ישראל. זקפו עיניהם ,זלגו דמעותיהם, קרעו בגדיהם וקראו את המקרא, "וישבת בארצם", חזרו ובאו למקום, אמרו : ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות התורה. ומעשה ברבי אליעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר, שהיו הולכין לנציבין ללמוד תורה אצל ר' יהודה בן בתירא והגיעו לצידון. זכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם, זלגו דמעותיהם, קרעו דמעותיהם, קרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה: "וירשת אותם וישבת בארצם" חזרו ובאו למקומם. אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"

הרמב"ן מתמקד ברעיון זה בתרי"ג  מצוות [דברים, פרשת מסעי ל"ג, נ"ג] "והורשתם את הארץ וישבתם בה, לכם ניתנה הארץ" מכאן הוא מסיק: כי מצוות עשה שישבו בארץ וירשו אותה בכל הדורות ובכל המצבים וכל מה שאמרו חז"ל בנוגע למצוות ישוב ארץ ישראל כולל הדינים- שכופים את האישה, או האיש שאינם רוצים לעלות- נובע מדבר אחד: מצוות יישוב ארץ ישראל. לכן הרמב"ן קבע: כי מצוות ירושת הארץ וישובה כלולה בתרי"ג  מצוות.

 הרמב"ן מביא  לכך שתי הוכחות:

א] כאשר המרגלים לא רצו לעלות אל הארץ והוציאו את דיבתה רעה. נאמר  עליהם: "ותמרו את פי ה' " ועוד נאמר: "ולא שמעתם"

ב] חז"ל קראו למלחמת כיבוש: "מלחמת מצווה", והרמב"ן טוען שזו מצווה שהייתה קיימת במשך כל הדורות וההוכחה: שהם קראו לה: מצוות ישיבת ארץ ישראל.

הר"ן, בסוף מסכת  כתובות מביא בשם הראב"ד:  שאף הנשים חייבות במצוות ישוב ארץ ישראל, וגם עבדים כנענים יכולים לכוף את רבם לעלות לארץ ישראל.

הריב"ש פוסק: שרק משום מצוות ישוב ארץ ישראל התירו קניית שדה עבור יהודי על ידי נוכרי בשבת ,אבל מטעם של עליה- לא התירו שבות, משום שהיא אך ורק הכנה למצווה.

רש"י אומר בנוגע לישוב ארץ ישראל: היינו - לגרש עובדי כוכבים וליישב ישראל בה" [מסכת גיטין דף  ח'] מכאן, שרש"י סובר, כי מצוות כיבוש וישוב ארץ ישראל נוהגת תמיד.

בנושא: "מלחמת רשות": כל מלחמה נקראת רשות, חוץ ממלחמת  יהושע שהייתה לכבוש את ארץ ישראל. הרי שמצוות כיבוש ארץ ישראל-  מלחמת מצווה היא.[מסכת סנהדרין דף ב']

מעניינים דבריו של האורח חיים בפרשת מסעי: על הפסוק :"וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" הוא אומר דברי נבואה על עתידה של ארץ ישראל עם  כיבוש הארץ באופן חלקי ,כך שיישאר חלק עוין במדינה בחלקים שונים בארץ ועל כך הוא אומר:" לא בלבד שיחזקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם!

הרמב"ם פוסק בהלכות עבדים [פ"ח, ה"ט]- עבד שאמר שרצונו לעלות לארץ ישראל כופין את רבו לעלות עמו, או ימכור אותו למי שיעלהו  לשם, רצה האדון לצאת לחו"ל ,אינו יכול להוציאו עד שירצה העבד, ודין זה נוהג  אפילו בזמן שהארץ בידי עכו"ם, ובאותו פרק: אם ברח העבד מחו"ל לארץ מפקיעין בי"ד שעבודו מעליו [בגמרא כתובות דף ק"י מנמקים דין זה במצוות ישוב ארץ ישראל]

לחיות בארץ מתוך שלום ושלווה.

על המילים: "כי יכרית  ה' אלוקיך את הגויים"- רבינו בחיי מביא מדרש: "מלך שנטע כרם בתוך שדהו והיו בתוכו ארזים גדולים, הלך המלך וקיצץ את הארזים והניח את הקוצים, אמרו עבדיו: אדוננו המלך הקוצים שהיו נאחזין בבגדינו וקורעין אותם הנחת וקצצת את הארזים, אמר להן: אילו קצצתי את הקוצים והנחתי את הארזים במה הייתי גודר כרמי, ולא יפה עשיתי, אלא יעמוד הכרם על עמדו ואני מצית בהן את האור.

 הנמשל:" כך ישראל כרמו של הקב"ה שנאמר[ישעיהו  ה]:"כי כרם ה' צבאות בית ישראל, הכניס ישראל לארץ וקיצץ הארזים שבה שנאמר:[עמוס ב]ואנוכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, והניח את בניהם ובני בניהם שם כדי שישמרו את הכרם, שנאמר :"[שופטים ג] ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות גם את ישראל, וכתיב[שם ב]"למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' ללכת בם, וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה[ישעיהו ל"ג] "והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים כאש יצתו."

לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד -  כי על מנת לשמור על חיים טובים בארץ ישראל- שלווה ושלום  מהאויבים סביב, המתכון  הוא:  קיום התורה ככתבה ולשונה וכל זה לאורך כל הדרך וכך  התוצאה תהיה- שעם ישראל יזכה לכל הברכות המובטחות בפרשה – עד כדי כך שהוא  יזכה לשבת בבטחה בארצו וישלוט על כל העמים סביב.

ולאור דברי המפרשים, רמב"ן, רש"י ורמב"ם- ישוב ארץ ישראל נחשב- למצוות עשה מן התורה.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר