מס' צפיות - 323
דירוג ממוצע -
"ספורים מיערות וינה"- מוסדותיה וסודותיה הקולינריים והמוסיקליים
חודש מאי בוינה -רשמים ומרשמים מעיר הוואלסים
מאת: מתי זיתי-אלבוים 02/06/16 (14:26)

"ספורים מיערות וינה" - מוסדותיה וסודותיה הקולינריים והמוסיקליים של וינה בחודש מאי 2016

 

זה לא מדריך לתייר אבל, אני מביא לכם על קצה המזלג "רשמים ומרשמים" מוינה.

 

אחת התקופות  המתאימות  ביותר לבקור בוינה הוא ללא ספק מאמצע חודש מאי ועד אמצע יוני=תקופת ה-WIENER FESTWOCHEN  . זה לא רק מזג האויר הטוב השורר בה בד"כ , אלא גם מבחר אדיר  לחובבי מוסיקה קלסית,אופרות ומוזיאונים (וגם תאטרון, למי שמבין את השפה).

 

מבין האופרות המוצגות במאי באופרה הממלכתית המפורסמת של וינה, בחרתי באופרה "דון קרלו" מאת ורדי.

לצערי האופרה הובאה בגרסה האיטלקית המקוצרת ל 4 מערכות, ולא 5 מערכות שג'וזפה ורדי בחר להלחין  בשפה הצרפתית עבור הפריזאים .

אבל קיצור זה לא גורע מהדרמה ומהאינטנסיביות של האופרה הבשלה הזו של המלחין האיטלקי. 

השתתפו בתפקידים ראשיים:

 

המלך פיליפ השני=רנה פאפ-בס

דון קרלו=רמון ורגס-טנור

רודריגו=לודוביק טזייה-בריטון

האינקויזיטור הגדול=אלכסנדו מואיזיוק

אליזבתה=אניה הרטרוס-סופרן

אבולי=ביאטריצ'ה אוריה-מונזון - מצו סופרן

 

מנצח:מרקו ארמיליאטו

בימאי:דניאלה אבאדו( בנו של המנצח המהולל קלאודיו אבאדו)

 

מבין הזמרים בלטה לטובה הסופרן אניה הרטרוס המוכרת כאן לקהל מהופעותיה בארץ והמאכזב ביותר היה קולו הלירי מדי של הטנור רמון ורגס שכמעט ולא נשמע באולם..

 

הבמוי היה "אפור" בכל המובנים ומאד מאד חסכוני וגם "משעמם".

החסכון הזה גם בבמוי ובתלבושות ובוודאי גם ברמת הזמרים ועלותם , חוסך כסף למוסד המכובד וההסטורי הזה, אבל תחושת האכזבה הולכת ומתגברת מדי שנה בשנה, למשל  לעומת מה שראיתי בו מלפני 35 שנה ואילך.

לדוגמא: את "דון קרלו" ראיתי בשנת 1979, פרמיירה לרגל יובל  "שחרור העיר מעול הצבא הסובייטי".

שימו לב מה ומי השתתפו  בהצגה זו:

 

המלך פיליפ=רוג'יירו ריימונדי-בס בריטון

דון קרלו= חוזה קררס-טנור

רודריגו=פיירו קפוצ'ילי-בריטון

האינקוזיטור הגדול=מאטי סלמינן-בסו פרופונדו

אליזבתה=מירלה פרני-סופרן

אבולי=אגנס בלטסה-מצו סופרן(תגליתו של פון קאריאן בהופעת בכורה )

 

מנצח:הרברט פון קאריאן

בימאי: הרברט פון קאריאן

אבל זה לא רק ההבדל בין הזמרים והמנצח, זה גם העושר הבימתי הבלתי נתפס שהיה אז , כאשר התפאורה והתלבושות ברוח התקופה, ומקהלה בת מאות משתתפים ...

דם ואש ותמרות עשן בסצנת "אוטו דה פה" וחשמל באויר על הבמה ובקהל הצופים.

ובעקר: דו-קרב ענקים בין הבסים , בין המלך פיליפ לאינקוויזיטור הגדול העיוור הלבוש כולו באדום.

 

אני חושב שהיחידים שמרוויחים היום הם קהל המאה שנאספים בערבים מול  מסך ענק לצד בית האופרה , המקרין כל ערב את ההצגה בהעברה ישירה מהאולם וללא תשלום... אמנם התצוגה איננה חדה ומושלמת מבחינה אקוסטית, אבל לפחות חלק נכבד מהקהל יושב על כסאות, ולא משלם 170 יורו לכרטיס !!

 

החוויה הגדולה של הבקור האחרון היתה קונצרט של תזמורת הקפיטול של טולוז , ביצירה המופלאה "רקוויאם" אופוס 5 מאת ברליוז .

התזמורת ניגנה באולם הקסמים MUSIKVEREIN בוינה, שאינו רק אחד האולמות היפים ביותר בעולם, אלא גם בעל אקוסטיקה יחודית מעולה שאין דוגמתו.

ניצח טוגאן סוחייב עם הטנור סאיימיר פירגו .

המקהלה המוגדלת היתה של אגודת הידידים של האולם בוינה.

 

היצירה נמשכת כשעה וחצי ומיועדת לאולם הקונצרטים יותר מאשר לכנסיות..

המנצח העמיד קבוצות של טרומבונים וחצוצרות בכל 4 כנפי האולם למעלה, עם אפקט אדיר.

המקהלה שרה בצורה זכה ונקייה ביותר אפילו בקטעי א' קפלה שלהם , כאשר המנצח הצעיר והמוכשר בן ה39 יליד וולדיקווקז ,מוביל אותה ומבטא כל מילה ומילה בפיו כלחשן המלווה זמרים באופרה.

הטנור האלבני הצעיר בן ה-35, מצטרף לקטע "סנקטוס" ועומד במרפסת קטנה מעל לעוגב הענקי ומשם מרעיף בקולו הלירי והיפה , אבל לטעמי קצת אופראי מדי ליצירה.

טנור צעיר ,מבטיח ומקיים ,שהוציא זה עתה את הדיסק הראשון שלו לאור , בן טפוחיו של פוורוטי המנוח.

הקטע המיוחד והמרשים ביותר ליצירה הוא הקטע "לקרימוזה" עם מקצב מיוחד ומפתיע ובכלל, פתיחת היצירה עם "רקוויאם, קירייה" הינה בפיאנו שהופך רק בהמשך לפורטה , לא כמו ברקוויאמים המפורסמים האחרים..

 

הצליל הברליוזי המיוחד שולט ומענג לאורך כל היצירה הנדירה ...

 

אלה היו רק "טעימות" מוינה המוסיקלית, כאשר אי-אפשר בעיר זו להחזיק בדיאטה ולא לאכול ולטעום מכל הטוב שהיא מציעה והמלצתי:

 

שניצל וינאי אמיתי מבשר עגל, ב"קפה מוצרט" , מול מוזיאון "אלברטינה", לא רחוק מהאופרה הממלכתית, ועוגות חובה לאכול ב"קפה סנטרל" או ב"דהמל".

 

זהו להפעם......בקרוב, בחודש יולי אביא לכם בקורות ורשמים מפסטיבל הקיץ בבאדן-באדן , למרגלות היער השחור( "וולקירה" מאת וגנר, עם הטנור יונאס קאופמן, ושני ערבי קונצרטים עם תזמורת המרינסקי מסנט פטרבורג עם מנצחה ולרי גרגייב).

 

מתי זיתי-אלבוים

 

 

 

 

 

 

הכותב הוא רו"ח, עתונאי ומבקר מוסיקה, חבר באגודת העתונאים תל-אביב. חוקר, עורך ומגיש סידרת תכניות על "גדולי הטנורים של העבר" ב"קול המוסיקה". עד כה שודרו 16 תכניות בנות 2-3-6 שעות כ"א.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
לכתבה מיערות וינה של מתי זיתי אלבוים
מובי דיק 02.06.16 (15:04)