מס' צפיות - 1171
דירוג ממוצע -
פרשת בהעלותך/מאת: אהובה קליין.
מה הקשר בין משה למנורה?
מאת: אהובה קליין 03/06/15 (07:49)

פרשת בהעלותך-  מה הקשר בין משה למנורה?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשה זו כוללת נושאים רבים: מנורת הזהב במשכן, חצוצרות הכסף , מסע בני ישראל במדבר , המתאוננים ועוד ..

בפרשה משתקפת מנהיגותו של משה לאורך כל הדרך ומעניינת במיוחד-פנייתו אל יתרו בבקשה : שיתלווה אל עם ישראל  בכניסה אל הארץ המובטחת, כפי שהכתוב  מתאר: "ויאמר משה לחובב בן רעואל  המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל— המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל : ויאמר אליו לא אלך כי אם אל- ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על- כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיניים: והיה כי תלך עמנו והיה  הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והיטבנו לך ": [במדבר י, כ"ט-ל"ב]

השאלות הן:

א]באיזה אופן פנה משה אל יתרו ומדוע רצה בהצטרפותו למסע העם?

ב]  מהו המסר שמשה מעביר בדבריו אל  יתרו?

ג]  מה הקשר בין משה למנורת הזהב?

התשובות.

דברי משה אל יתרו.

דעת מקרא  מתפלא: מדוע משה קורא ליתרו שהיה חותנו - בשם חובב בן רעואל ? והוא מביא את דברי רש"י על שמותיו של  יתרו: רש"י מסתמך  [לפי המכילתא] : כי ליתרו היו שבעה שמות : רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קני, פוטיאל, ויש אומרים: כי רעואל הוא אביו של יתרו.

שהרי מסופר על בנות יתרו: "ותבאנה אל רעואל אביהן"." מלמד שתינוקות קורין לאבי אביהן אבא".

השם יתרו ניתן לו- מפני שיתר פרשה אחת בתורה- כלומר נקראה פרשה אחת על שמו: יתרו.

חובב- על שם שחיבב את התורה.

דעת מקרא  מביא שני פירושים לשם: חובב.

א] חביב.

ב]  מלשון 'חבאב'- שפירושו- נחש.

רבינו בחיי מביא כמה דעות על רצון משה בהצטרפות יתרו אל העם:

א] דעת  הרמב"ן : משה היה מעוניין בהצטרפותו של יתרו  למסע בני ישראל- כדי שישמש להם לעיניים ויראה להם את הדרך לכיבוש הארצות. ורמז שייתן לו אחוזה וארץ טובה כשכר על עזרתו בכיבוש הארץ.

ועל פי הרמב"ן התוצאה הסופית הייתה שיתרו נתרצה ועשה כן.

על כך רבינו בחיי מעלה קושייה: הרי ידוע שעמוד הענן היה מורה לעם ישראל את הדרך, אם כן מה צורך היה בעזרתו של יתרו?

ב] רבינו בחיי מפרש : כי משה רצה לחזק את  קטני האמונה שליבם היה מתנחם ומתחזק במנהיג  בשר ודם.

ג] אונקלוס סובר כי: יתרו ישמש לעיניים- כלומר ישמש עדות בפני אומות העולם ויספר להם את כל האותות והמופתים שראה במו עיניו, והם ילמדו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה.

ד] על פי המדרש: כל דבר שנעלם מעיני ישראל, יתרו יהיה מאיר עיניהם.

ה] פירוש נוסף: שיתרו יהיה חביב על עם ישראל כמו גלגל עיני העם.

כמו שנאמר: "ואהבתם את הגר" [דברים י]

ספורנו אומר: שמשה רצה שלפחות בניו של יתרו יצטרפו אל עם ישראל , כי אם הם יעזבו הם יגרמו לחילול ה' בעיני אומות העולם שיגידו : שאילו יתרו היה רואה בהם עניין אלוקי, לא היה עוזב אותם עם בניו.

מתברר, כי יתרו הסכים עם משה לגבי השארות בניו: בעוד שהוא חזר אל מדיין, בניו נשארו עם ישראל, כמו שנאמר בספר שופטים: "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה"[שופטים א, ט"ז]

המסר של משה בדבריו אל יתרו.

על פי דברי רבי צבי אלימלך שפירא בספרו: "אגרא דכלה"  בכל התנ"ך נמצא הביטוי: "דיבר טוב" פעמיים.

פעם אחת במגילת אסתר [ד, ז] :"דיבר טוב על המלך" וכאן הכוונה  למלך מלכי המלכים-הקב"ה.

וכאן בדברי משה אל יתרו: "כי ה' דיבר טוב על ישראל"

דבר זה מרמז  שתמיד יש לדבר רק טוב על עם ישראל, ולא לקטרג על העם. ומי שנוהג להגיד דברים טובים על עם ישראל- כאילו דיבר גם דברים טובים על הקב"ה .

הקשר בין משה למנורת הזהב.

המנורה רומזת על אורה של התורה שהרי מקומה היה בצד דרום- בתוך היכל  משכן.

ועל כך נאמר: "הרוצה להחכים ידרים" [בבא בתרא דף כה,ב]

הגר"א זי"ע כותב בספר: "אדרת אליהו" [פרשת דברים]איך  המנורה מרמזת לחוכמת התורה ומביא את הכתוב ב:[מסכת ראש השנה דף כ"א, ב]

:" נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד:, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"

כאשר משה היה מתבונן במנורה, היה רואה שיש לה: 7 קנים 11 כפתורים,9 פרחים,22 גביעים, סך הכול הם 49 - כנגד מ"ט שערי בינה שניתנו למשה, ואילו מנורת הזהב היא כנגד שער החמישים שממנו יוצאים כל מ"ט השערים.

מסיבה זו אומרים חז"ל: " שנתקשה  משה במעשה המנורה"[מנחות כ"ט] מפני שהמנורה רומזת לשער החמישים  שהיה חסר למשה, לכן משה נתקל  בקשיים בעשיית המנורה- עד שה'  הראה לו באצבעו, כנאמר: "וזה מעשה המנורה"

רש"י  מסביר: כי ה' הראה למשה באצבעו את המנורה לפי שמשה התקשה בה.

על כן המנורה שקולה כנגד חמישים שערי בינה.

על פי האר"י  ז"ל: לפני חטא העגל משה היה משיג  את כל שערי הבינה גם את שער החמישים , אך לאחר חטא העגל אמר ה' למשה: "לך רד כי שיחת עמך.." ל"ך הוא  בגימטריא –חמישים -והכוונה שה' אמר למשה: לך רד  משער    החמישים שהגעת אליו.

השל"ה אומר: שבסוף ימיו של משה הוא עלה שוב לשער החמישים-שהרי נאמר עליו: "ויעל משה מערבות מואב" שנתעלה מ: מ"ט שערי חכמה "אל הר נבו" שעלה להר נבו- לראות את ארץ ישראל, האותיות: "נ'- בו" האות נ' במילה: נבו היא שער החמישים.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

ניתן ללמוד על משה כמנהיג המצטיין בחכמתו – חכמה הקשורה לחוכמת התורה- ותבונה המשתקפת במנורת הזהב במשכן.  באמצעות  בינתו זו  הוא הנהיג את עמו וכך גם ניסה לשכנע את יתרו שיצטרף אל עם ישראל ואכן בני יתרו הצטרפו לישראל.

מי ייתן ועם ישראל יזכה למנהיג מדרגתו של משה .

*הערה:

ניתן לראות ציורים שלי- לפרשת בהעלותך בבלוג: "בראי התנ"ך "

http://ahuvaklein.blogspot.co.il/

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר