מס' צפיות - 256
דירוג ממוצע -
פלצנות לשמה
מאת: אברי שחם 22/01/12 (06:25)

השבוע התקלקלה אחת המנורות בתקרת הסלון בביתנו. קורה. בננו טיפס על כיסא, בדק את שתי הנורות, את מצב החוטים וקבע בפסקנות: "המנורה סיימה את דרכה עלי אדמות. זאת אינה נברשת בדולח, זה בסך הכול לוח פח עם כיסוי זכוכית, שעלה אולי 50 שקלים והגיע הזמן שתחליפוהו. ב'הום סנטר' תמצאו מבחר עצום של מנורות, קנו לכם משהו יפה ואני ארכיב אותו על התקרה".

ביום שישי בבוקר נסענו לכיוון בני ברק, אבל לא היה לנו ברור איך נגיע לאזור המסחרי. ראינו מרחוק את שלט ה'הום סנטר' ופנינו שמאלה לכיוון הכללי שלו ברמפה היורדת מגשר מבצע קדש והגענו לסביבת ה'דזיין סנטר' ברחוב הלח"י. תיכף תפשנו שטעינו בדרך ומטרתנו נמצאת מעבר למסילת הברזל, אבל בזמן שביצעתי סיבוב פרסה, כדי לחזור לגשר, הבחנו בחנות תאורה גדולה בקצה הרחוב.

נכנסנו להתרשם ואכן מצאנו מבחר עצום של מנורות מכל הסוגים ולכל המטרות. איננו אוהבים כאשר תיכף עם כניסתנו לחנות ניגש אלינו מוכר ושואל במה יוכל לעזור, אנו מעדיפים לתור את המקום לבד, לבחור את המוצרים שמוצאים חן בעינינו ורק אז לשאול על המחירים. מצאנו מספר מנורות שנראו לנו, קראנו למוכר ואחרי שנועצנו בו בקשר לצרכינו - זאת צריכה להיות מנורת סלון המאירה את כל המרחב ולא ספוט - הצבענו לעבר מנורה כתומה עגולה ויפה.

המוכר פלט: "זה קצת יקר!"

איננו מאלה הנבהלים בקלות, הרי אדם אינו קונה כל יום מנורה ושאלנו: "מה זאת אומרת יקר?" חשבנו, כי האיש יאמר 500 שקלים, או אפילו יותר.   

"10,000" שקל לפני הנחה" - ענה האיש. חשבנו שלא שמענו טוב, אבל אין לנו בעיות שמיעה. האינסטינקט שלי היה לשאול את המוכר "האם השתגעתם?" אבל מזמן למדתי לשלוט על האינסטינקטים שלי ולא לירות מהמותן. הרי בחנות היו עוד קונים ואחדים נמצאו ככל הנראה בתהליך מתקדם של סיום קנייתם. אמרנו למוכר בנימוס, כי גם אם ייתן לנו 50% הנחה - דבר שאינו מתקבל על הדעת - אין מצב בו נוציא 5,000 ₪ על שני עיגולי פלסטיק צבעוניים התלויים מהתקרה, יהיו יפים ומעוצבים ככל שיהיו.

נזכרתי בסיפור המפורסם אודות רחוב הקניות רודיאו דרייב בהוליווד. אדם נכנס לחנות יוקרתית ברחוב זה ומתעניין במחירו של מוצר מסוים. המוכר אומר לו: "אם אתה שואל על המחיר, הרי שהחנות אינה מתאימה לך." מעולם לא הייתי אדם עשיר, אבל אני סבור, כי גם לו הייתי עשיר כקורח, לא הייתי משלם ללא ניד עפעף כל מחיר שחנות כלשהי מבקשת. חייב להיות הגיון כלשהו בתמחור.

נכנסתי לאתר זאפ, שאני נעזר בו בכל קניותיי ומצאתי, כי מחירן של 106 מנורות תקרה נאות (שאלה של טעם כמובן) נע בין 100 ל-200 ₪, יש 27 מנורות בתחום המחירים בין 200 ל-300 ₪ ורק 5 מעל ל-500 ₪, כשמחיר המנורה היקרה ביותר בין 282 מנורות התקרה, הוא 1806 ₪ (והיא ממש אינה יפה בעיניי).

רוצים לדעת מה היה סוף הסיפור? חזרנו לגשר, ירדנו ממנו במקום הנכון, חנינו ליד ה'הום סנטר', נכנסנו לחנות ביחד עם אלפי עמך ישראל אחרים ורכשנו ב-239 ₪ מנורה שמצאה חן בעינינו ובעוד 35 ₪ זוג נורות ידידותיות לסביבה.

אולי יש לנו טעם המוני, אבל לפחות איננו פריירים.

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר