25 דצמבר 2011

גם ידנו תהיה בכל

קיימת במקומותינו האימרה, "מה שלא הולך דרך הראש, ילך דרך הרגליים" והכוונה במאמרנו זה להתנהלותנו עם וכלפי האיחוד האירופי, ועל כך בהמשך. 

ניתן להגדיר את יחסי אירופה לישראל כאנטישמיות רכה המתובלת בריגשי אשם על חלקם של האירופים בתמיכה פעילה בייזום שואת העם היהודי.  למצער, מרביתן המכרעת של מדינות אירופה שיתפו פעולה עם הנאצים בהסגרת יהודים לטבח, אם במעשה ואם במחדל.  היוצאים מהכלל כ-דנים לדוגמא אך מלמדים על הכלל.  אירופה אמנם מנסה להתנער מהווית ותיוג בוגדניתה האנטישמית הרצחנית שדבקה בה ובדין, אך זאת מעל פני השטח.  יחלפו עוד מאות שנים, אם וכאשר, עדי תתפוגג שנאת היהודים, האנטישמיות הקשה האירופית כלפי יהודים וקרוב לוודאי כי יום זה לא יגיע כלל.

למי המכנה את האירופים ידידי ישראל הוא אדם פשטני ומאחז עינים, כולל עיניו שלו.  מדינות אירופה "משחקות ידידות" עם ישראל אך זאת רק במישור ההצהרתי הרשמי.  מתחת לפני השטח, בגישת אזרחי אירופה ליהודים ול"בעיה היהודית", לא השתנה רבות מראשית המאה העשרים ועד היום..

אירופה הרשמית הינה ידידת ישראל על תנאי.  אם נפעל כרצונם, יסבלו קיומנו, למצער.  אם נתעלם מעצותיהם ידרסו אותנו (או ינסו לעשות כן).  ישראל מנסה להתנהל עם האירופים בדרכי נועם, בשיכנוע רציונלי, בהנמקת צידקתנו למול סחרירים פלשתינים וערביים שיקריים ומאחזי עינים.  אכן "ההכרח לא יגונה", אין לפסול התנהלותנו באשר לאיחוד האירופי מאחר שיחסינו הבינלאומים הינם מוכווני פרוטוקולים דיפלומטים וחשוב כי נידבק בם.  כמובן שיחסים תקינים עם מדינות האיחוד הוא אינטרס ישראלי ברור והסיבות לכך מגוונות.

מאידך-גיסא, כבכל שטח בחיינו קיים הפן הגלוי לעין כל וקיים הפן החשאי, המתנהל באפלה.  האירופאים נוהגים עמנו מנהג דיפלומטיה גלויה בימים והתנהלות אפלה וחתרנית במקביל בלילות ואילו אנו איננו מעזים לפעול ברומא כרומאים.

בישראל עדיין לא הפנימו רבים כי אירופה פניה לעולם האיסלם ולא רק משום שלמעלה משישים מליון איסלמיסטים שוכנים עד כה בגבולות האיחוד האירופי ומתרבים במהירות מבהילה.  כלכלת אירופה רעועה ומשקשקת.  כלכלה זו תקרוס סופית אם מסיבה כל שהיא יעצר שטף הנפט או מחיריו יעלו לרמות שהאירופים אינם מסוגלים לשלם עבורו.

ולכן האירופאים מהלכים בין טיפות ריגשי האשמה כלפי העם היהודי (רגשות ההולכים ומתפוגגים עם חלוף הזמן), ובו בזמן מבצעים מעשי לולינות מדינית על מנת להשביע את רצון ברוני הנפט הערבים (מהלכים ההולכים ומתעצמים עם חלוף הזמן).  ברי כי בחדרי חדרים הינם רואים בישראל מכשול לחיבוק אמיץ וטובל-נפט עם העולם הערבי, בעוד חודו של מכשול זה ניתפש בעיצי רוחם במישור ההצהרתי כ"בעיה הפלשתינית", הבאה לכסות על בעיה עמוקה מונים רבים כאנטישמיות מבעבעת במחשכים.

לכן, אין חשיבות מה יעשו היהודים, האירופים יתמידו במדיניות שתי הידים שלכאורה אינן יודעות האחת מרעותה.  ישראל לא מוכל להסיט את אירופה מהתערבות בוטה בעניניה הפנימיים כאשר צדק, אמת, איזון ואובייקטיביות הם הדברים האחרונים המענינים את האירופים, בעוד ריח הנפט משכרם ומבלע עליהם דעתם.

טועים אלו המתרצים שפלותה של ישראל ביחסיה עם הקהיליה האירופית בחולשתנו ומספרנו הדל.  העובדות נכונות אך הנתונים הסטטיסטים אינם מספרים את כל הסיפור.  ישראל מיוצבת כמעצמה מזרח תיכונית אשר אמנם חייבת להתחשב בשכנותיה ולהגיע עמן להבנה מתמשכת אך ישראל אינה מנצלת לטובתה נכסים מדינים-אסטרטגים המצויים בידה עבור עצמה והמערב.  דומה ואנו איננו מסוגלים להשתחרר מתסמונת הגלות ומהרגלינו בן אלפי השנים להתפלש בעפר מגפי הפריצים ומה עוד כי רובם של אלו היו והינם אירופאים.  אימת הגלות, הפרעות ביהודים, חשכת ימי הבינים ומסעות רצח בני עמנו ולבסוף שואת העם היהודי, הפכונו לכלבי פבלוב, למצטנפי-פינות המגוננים אינסטיקטיבית על ראשם מפני מכתו העתידית של הפריץ.

עד כדי כך נפל עלינו אימתם של פריצי אירופה עד כי אנו מוכנים ללא חשש רב להתעמת עם ארה"ב ידידתנו הנאמנה מזה דורות ואכן נתניהו תימרן מהלכים מרשימים והחזיר את אובמה לתלם נגד רצונו המובהק ובחריקת שינים מהדהדת של "האמריקני" ואילו כלפי האירופים אנו שפופים וכנועים באורח מנזק האינטרסים החיונים שלנו.

ניתן לומר בוודאות כי ישראל היא שומר השער האירופי מפני שיטפון הרסני של האיסלם שם.  האירופים יודעים זאת, האיסלמיסטים יודעים זאת.  ישראל יודעת זאת אך אינה מתרגמת ידע זה ליתרונות מדינים עבור עצמה.

ישראל תלויה באירופה לקיומה אך לכאורה וגם זאת בעיקר מהפן הכלכלי, אך אירופה תלויה בישראל ובימים אלו אף בייתר שאת מאחר ואנו מיצגים אי של יציבות השומר, נושאת המטוסים הדמוקרטית המערבית הנוצרת את האינטרסים המערביים, אשר הינם מצרך יקר המציאות בתהפוכות האדירות העוברות על המזרח התיכון.  יחסי אירופה-ישראל אינם יחסים של תומך וניתמך אלא יחסים הדדיים סימביוטים.  אנו תלויים האחד באחר ויותר כך מאי פעם.

אירופה משולה לבית זכוכית וזה אשר ביתו מזכוכית שבירה מוטב לו שלא יזרוק אבנים על בית שכנו הישראלי.  לא טוב לנו ולא טוב לאירופים.

התערבותן של מדינות אירופה בעניניה הפנימיים של ישראל הינה בילתי ניסבלת ואם ישראל לא תשים סוף לכך הרי שהתערבות זו תלך ותחמיר ותהפוך האירופאים מידידים לכאורה לאויבים למעשה וזאת ביוזמתם שלהם.  ביחסים בינלאומים משחר ההסטוריה ועד עצם ימינו אלה, החלש, ההססן, הנירפה, הכנוע, המתרפס והצודק להלל, מזמין אינטרסנטים שונים לדרוך עליו ביתר שאת.  זה המכיר בערכו גם אם ערכו אינו כצעקתה אך מסוגל להפגין לעיתים את "תסמונת הכלב המשוגע", המתמיד לעמוד על זכויותיו בגאון, הינו מכובד ומוערך על ידי אויבים ובעלי ברית כאחת.

אירופה בוטשת בהחצף פנים בקרביה של מדינת ישראל באמצעות שליחיה-עוזריה הנירצעים הלא הם העמותות החוץ פרלמנטריות, "עמותות גולדסטון" הידועות לשמצה ולדראון עולם.  האירופים כלל אינם חוששים לידיעות המתערבלות בדבר המימון האדיר אותו הם משפיעים על ישראלים-מתיוונים המוכנים למכור את אמם הורתם ובמדאי שאת אמם מולדתם בעבור חופן דולארים (או 'יורו' לצורך הענין),.על מנת שיבצעו את שהאירופאים מיחלים לו דהיינו, יצירת "מדינת כל אזרחיה" בשטח מדינת ישראל בשלב ראשון, ובשלב השני הקמת מדינה פלשתינית מהנהר ועד הים על אותו השטח.

אנו יכולים להבין, אם כי לא לקבל את הפעולות האירופאיות הרואות באינטרסים האירופאים קדימות ברורה לאינטרסים הישראלים.  איננו יכולים להבין ולא לקבל את הבוגדנים, הטטרנים והחתרנים, "היהודונים-המוייסרים" מבין העם היהודי בישראל המשתפים עמם פעולה, משל היו סוכנים זרים בשרות הארופאים והפלשתינים.  הדברים כה תלושים ומופרכים עד כי קצרה ידנו להסביר התופעה במונחים רציונלים ואפשר כי אנו גולשים כאן לנושאי בריאות הנפש וכשלים פתולוגים של אלו הבוגדים באמון עמם.

חשוב להבין את שגורמת החתרנות האירופית לקעקוע קיומו של העם בישראל.  "עמותות גולדסטון" וחדירתן לכל פינה "בילתי ניבחרת" בחיינו בעזרתו הנדיבה של האתנן האירופי, כדוגמת בית המשפט העליון, התקשורת, האקדמיה, פרקליטות המדינה הפיקוד הבכיר של צה"ל, השב"כ והמשטרה וחלקים מהשרות הציבורי, מפלגת אנושות את העם.  הפילוג הולך ומחריף ככל שאנשי השמאל הרדיקלי חשים כי השלטון על מדינת ישראל (דה-פקטו) הולך ונישמט מידיהם עקב סחף ההולך וגובר בעם "ימינה".  ישראל נימצאת אך כפסע בפני מלחמת אזרחים המלובה בפירוש, בראש חוצות ובכוונת מכוון על ידי אותם ציברי שמאל רדיקלי התקופים יאוש לאור אי-הרלוונטיות המתעצמת שלהם בציבור הרחב.  הסדקים האדירים שכבר ניפערו מקעקעים את יכולתה של ישראל להגיב בצורה קרה ושקולה כננד ארועים אזוריים וגלובלים ובכך מקעקעים את יכולתה של ישראל להתקיים.  מכאןן כי ברי הוא שהחתרנות האירופאית מהווה סכנה אסטרטגית לקיומה של מדינת ישראל ויש לעצרה יחדיו עם עוזריהם, היהודונים הבוגדים בעמם.  אפשר שיגיע היום ונתיב התחבולות לא יסייע, אפשר שנאלץ לשם קיומנו לנקוט באמצעים חריפים יותר בעתיד.  לוואי ולא נגיע לכך.            

אנו איננו חסרי אונים כלפי האירופאים, כפי שהבוגדנים בתוכנו מנסים לשכנענו כי כאלו אנו ושומה עלינו להרים ידיים וללחוך מגפו של הפריץ באשר אכן כך לכאורה ניגזר עלינו.  כמובן שיש בידנו אמצעים לחסום את ההתערבות האירופית בתוכנו, אלא שאמצעים אלו ניצרכים לאנשים טובים נחושים ומוכווני מטרה על מנת לישמם.

הדרך והשטה כבר נותבה על ידי האירופים כנגדנו וכל אשר עלינו לעשות הוא להחיל את אותן השיטות בתנועה סיבובית כלפי האירופים הבוטשים בקירבנו כך שישתכנעו כי עליהם לחדול מהתערבותם בענינינו ולעסוק בבעיותיהם שלהם ואלו אינן חסרות.

ישראל אמונה כבר מזה שנים בהקמת אירגוני קש למטרות שונות חשאיות, ממומני מדינה אך פועלים בשטח באורח  עצמאי לחלוטין.  יש להקים אירגונים חוץ פרלמנטרים באירופה בקרב האוכלוסיה האיסלמיסטית (אשר לא יהיו מיודעים כמובן בעומד מאחוריהם), אשר יתקפו את האירופאים במגרשם שלהם ובשיטותיהם שלהם.  יש להקים אירגוני "זכויות אזרח" ו"צדק חברתי" לכאורה לעשרות מליוני האיסלמיסטים באירופה ולקדם לכאורה את זכויות האיסלם האירופי בשם אותן "זכויות אזרח" שהאירופאים כה חרדים להן.

כמובן כי אירגונים אלו אשר יפעלו החל ממדינות סקנדינביה בצפון וכלה במדינות חצי האי האיברי בדרום.  הללו יפעלו במנותק ממדינת ישראל והאמצעים להפעלתם יוותרו עלומים לחלוטין, אנו טובים בנושאים אלו.  התוצאות תהיינה ניכרות תוך זמן לא רב.

לפתע תהפוכנה מדינות אירופה ערניות יותר לסכנה האיסלמית הרובצת לפתחן ויחלו לבסוף לפעול בנחישות לעצירת הגל האיסלמיסטי האירופי.  ערנות היתר האירופית והאמצעים לעצירת האיסלם האירופי ישרתו היטב את האינטרסים של ישראל.  ניראה כי הדקדנטיות האירופאית היגיע לשלב כזה עד כי הינם ניצרכים לזרז חיצוני להעירם מחרגונם האוניברסלי, שטוף התקינות הפוליטית הבזויה.

במוקדם מהמאוחר יעופפו שמועות (מוכוונות-מינון ישראלי כמובן) כי ישראל היא הבוחשת בקדרה מאחורי פרגודים רבים של סודיות בייזום פעולותיהם של האירגונים החוץ פרלמנטרים האירופאים-איסלמיסטים הללו.  האירופאים יבינו את הרמז ואין כל ספק שיגיעו להבנות עם ישראל כי שני הצדדים יחדלו ממשחקי החתרנות הפנימיים הללו.  גם אם יחשפו קשריהם של אירגוני הקש הללו לישראל, לא קרה דבר.  ישראל תצהיר כמובן כי "הינה חרדה לנושא זכויות האזרח של העמלים האיסלמיסטים באירופה וחובתה המוסרית לתמוך בהם".  כתוצר לוואי, אפשר כי ענין זה אף יהדק וישפר את יחסיה של ישראל במגרשה הביתי עם מדינות ערביות.

אנו מעריכים כי על מנת להפעיל מערך עמותות אלו למשך עד שנתיים (לאחר זאת האירופאים עצמם יבקשו-יתחננו לסיימן), יעלה למדינת ישראל עד כחמישים מליוני דולרים.  סכום זה במונחי עלות-תועלת הינו זעום ביחס לתוצאה המתקבלת.

יתרה מזאת, שיטת שתי הידים כאשר יד שמאל לכאורה אינה יודעת ממעשי יד ימין תאפשר למדינת ישראל להתמיד במערכת יחסים רשמית סדירה עם האירופאים - מסיבות הקוקטייל ימשכו כסדרן למי שדואג בנושא.  כמובן שקיימת מידה מסוימת של צביעות בכל הנושא אך מדוע כי ניטרד בכך אם האירופים מזה שנים רבות אינם ניטרדים?  האירופאים גם לא יוכלו להתלונן באורח גלוי ונחרץ אצל וכנגד ישראל, שהרי כל תלונה כזו תצביע מיד וביתר שאת לעבר האירופאים עצמם ומעשיהם החתרנים בישראל.

ישית הקורא ליבו כי אותם אלו המגוננים ו"מבינים" את האירופאים ומעשיהם החתרנים, הללו רובם ככולם פעילי ותומכי "עמותות גולדסטון" הבוגדנים בעמם המעורבים או תומכים במעשה ובמחדל, לעיתים קרובות תמורת אתננים שמנים מהאירופאים.  ואידך זיל גמור.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca