מס' צפיות - 88
דירוג ממוצע -
תעתועי זכרון
מאת: kalligula 09/11/11 (18:50)

מידי שנה ושנה בתקופה זו נראה לי שזכרוני בוגד בי ומתעתע בי, כי מידי שנה ושנה בתקופה זו אני שומע על תקופת פריחה ושגשוג ותאור של חיי גן עדן כאן כאן בפינה הזו של העולם, ואילו אני מנסה בכל כוחי לנבור עמוק עמוק בתוך אותם תאים אפורים לנסות לשחזר את אותה תקופה וימי הזוהר אותם ידעה המדינה בתיאור אותה תקופה עליה מדברים  ואותה מתארים בימים אלה מידי שנה בשנה.

תקופת ה"זוהר" עליה מדברים ואותה מתארים היא תחילתם של שנות ה90 של המאה הקודמת, אחרי שעברנו את מלחמת המפרץ בה חוו גם תושבי גוש דן איך נראים החיים בצילם של טילים כפי שחוו תושבי הצפון בשנות ה70 ותושבי הדרום בעשור האחרון  אחרי פינוי חבל עזה, ימים בהם למדנו שיעור חשוב איך אנחנו מקבלים עלינו תכתיב אמריקאי ויום אחרי שמילאנו את מבוקשם הם כדרכם תקעו סכין בגבו של אותו אחד שעשה כרצונם בניגוד גמור לכל רצון סוביביו, והביאו בסופו של יום למפלתו הפוליטית בהתערבות בוטה בעניניה של מדינה ידידה.

אותה מפלה הביאה לנו את ממשלת רבין השנייה שהושבעה ב13 ליולי 1992, בחירות שתוצאותיהן הביאו לשלטון שמאל עם בלוק חוסם בכנסת של 61 חכי"ם 44 מפלגת העבודה,12 מר"צ,חד"ש ומד"ע הערביות שכללו 5 חכי"ם, הממשלה שהוקמה כללה את מפלגות העבודה,מר"צ,וש"ס שהתחלקו ב22 משרדי שרים 2 משרדים יותר מהממשלה שקדמה לה, לימים פרשה ש"ס מממשלה זו לא אחרי שהצליחה להזיז את שולמית אלוני ממשרד החינוך והיוותה אופוזיציה בתוך הממשלה פנימה עד לפרישתה בעקבות הסכם אוסלו והשאירה את ממשלת רבין להישען על קולותיהם של חברי הכנסת הערבים שתמכו בה מבחוץ ובתוספת שני עריקים מצומת.

לכאורה חזון אחרית הימים , ממשלת שמאל שהיתה אמורה ויכולה לשנות את החקיקה הדתית שעשו קודמיה, להפסיק את הסחטנות הדתית,להביא לגיוסם לצה"ל, לבטל את מוסד האברכים, לקדם את האוכלוסיות החלשות והנזקקות, דבר מזה לא ארע מה שהיה הוא שיהיה, אמנם הועברו והוגדלו תקציבי החינוך,רווחה,ובריאות , את חוק הבריאות הממלכתי שחוקק אז אנחנו אוכלים היום, משלמים כפול ומכופל ומקבלים הרבה פחות ולמעשה ניתן לומר שאז נזרעו זרעי הפורענות של הרפואה הפרטית בישראל למי שאכןר רוצה לזכות בטיפול רפואי הולם,   כל זה נעשה תוך הפקרות כלכלית שהתפוצצה לכולנו בפנים במיתון שארע עקב פעולות אלה והתפרץ ב1996.

גולת הכותרת של ממשלה זו היה החתימה על הסכם אוסלו אחרי מו"מ שנוהל ע"י ביילין בבירת נורווגיה  עם נציגי אש"פ שכותרתו היתה הכרה הדדית של זכותם של שני עמים לחיות בשתי מדינות ממערב לירדן ובמקביל נוהל מו"מ עם סוריה ועם ירדן שהובשל לחתימה על הסכם שלום עם מדינה זו.

המו"מ עם הפלשתינאים ידע עליות ומורדות, שיאם היה החתימה במדשאות הבית הלבן תוך חיבוקים הדדים והכרזות בומסטיות ואף זיכה את רבין,פרס וערפאת בפרס נובל לשלום, והחלק הפחות מזהיר היה תחילתם של פיגועי התאבדות בערי ישראל שגבו את חייהם של מאות ישראלים.

התנהלותה של ממשלת רבין דאז כללה הכל מלבד הידברות עם אזרחיה שלה, הסכם אוסלו שנחתם באדיבותם של שני עריקי צומת סוחר הסמים שגב וחברו גולדפארב שסוכם איתם על שריון מקומם לכנסת הבאה שאילולא הצבעתם הסכם אוסלו לא היה עובר בכנסת אחרי פרישתם של אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן ממפלגת העבודה, התבטאויותיו של יצחק רבין לתושבי רמת הגולן ששלח אותם להסתובב כמו הפלופלורים בסמוך לאלוני הבשן ברמה, והתבטאויותיו לגבי המתיישבים ביש"ע איתם לא היה מוכן להידבר ולשמוע את קולם כלשכן להיפגש עם נציגיהם.

תקופת ממשלת רבין טרום הירצחו היתה אחת התקופות הקשות והנוראיות שידעה מדינת ישראל מיום תקומתה, עשרות פיגועים רצחניים מידי יום, אוטובוסים מפוייחים על יושביהם במרכזי הערים, מסעדות ריקות מאדם מפחד לפיגועים, מרכזי אוכלוסיה שוממים מפחד וחשש, אנשים פחדו לנסוע לעבודתם בתחבורה ציבורים שמא יבולע להם, אזרחים עמדו שעות ע"ג שעות בפקקים שנראו כמו נצח מפאת אין ספור מחסומים שהקימה המשטרה מה שהזכיר לי את טיולי בדרום אמריקה והמחסומים המשטרתים בה אותם חוויתי מספר חודשים לאחר חזרתי לארץ, הפגנות ששטפו את המדינה על חוסר התגובה ואובדן הבטחון האישי והפחד ששרר ברחבי המדינה, הלוא אותה הפגנת תמיכה בה מצא רבין את מותו היתה רק כתגובת נגד לתמיכה בו ובממשלתו לאור אין ספור הפגנות מנגד וקולות הזעם שנשמעו ברחבי המדינה נגדו ונגד מדיניותו.

האם פעם נאלצה ממשלה בישראל לערוך הפגנת תמיכה בה לפני כן?

האם למדנו משהו ממה שארע אז? הפקנו לקחים?

מספר שנים אחרי כן יכול היה ראש ממשלה ללכת בניגוד לרצון בוחריו והבטחותיו תוך כדי רמייה וגניבת דעת, מעשהו של שרון בפינוי מעזה, ציבור שלם מחצית מהעם הואשמה בשותפות לרצח רק בגלל שהם חשבו אחרת ודעתם היתה שונה, מה שהוביל לכך שכבר היום לא ניתן לערוך עצרת זכרון לרבין ונאלצים למצוא תירוצים כמו מזג אוויר ולבטלה או לנסות לשכנע אומנים לבוא ולהופיע כי כנראה שרק בזה  מצליחים להביא אנשים לכיכרות העיר כפי שחווינו בקיץ האחרון, לחם ושעשועים, גם היום מכתימים ציבור שלם על מעשיהם של בודדים רק כדי להצדיק מעשים ואמירות ומנסים לגייס רצח רבין לטובת הון פוליטי כפי שעשתה היום ציפי ליבני מעל בימת הכנסת ללא בושה למרות שאמירותיה אז לא היו בזכותו.

אולי שוב הזכרון שלי מתעתע בי ואכן התקופה ההיא היתה משולה לגן עדן עלי אדמות או שדמתה יותר לדם,אימה ותמרות עשן?

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר