1.8.2012, שעה 20:00 מחסום ארז

סא"ל אמנון, מפקד המחסום התבונן במסמך שנפלט זה אתה ממכשיר הפקס האדום, המשמש לשידור מסמכים מסווגים. המסמך לא בישר טובות; הלילה צפויה במחסום פעילות של יחידה 1156 מהשב"כ לפעולות מיוחדות. מזה זמן רב לא פעלה היחידה במחסום ארז. אך הפעולה האחרונה של 1156 זכורה לסא"ל אמנון היטב: לילה גדוש בפעילות ביטחונית אלימה, שהסתיימה בהרוג ומספר פצועים. וזוהי לשון המסמך:

"אל: סא"ל אמנון הלוי, מפקד מחסום ארז מאת: יורם כהן, ראש השב"כ

------ סודי ביותר, לנמען בלבד ---------------

הנידון: מבצע מיוחד של יחידה 1156

הלילה (1.8.2012) צפויה פעילות מיוחדת של יחידה 1156. בחצות בדיוק תתייצב שיירה של שלושה כלי רכב במחסום. השיירה תורכב ממלווים של היחידה ומאזרח ישראלי בשם אריה שנברג. שניים מהמלווים והאזרח יחצו את המחסום וימסרו את האזרח הישראלי לידי אנשי ביטחון של החמאס. האזרח הישראלי יישא אתו מזוודה קטנה. המלווים שלנו יחזרו לשטחינו, והאזרח הישראלי יישאר בצד הפלשתיני. הסבירות להתפרצות אלימה במהלך הפעולה נמוכה ביותר. אך אם זאת הנני לבקשך להכריז על כוננות מלאה, ולהושיט עזרה לאנשינו ככל שיידרש. הצלחת הפעולה חשובה מאד לביטחון מדינת ישראל.

בברכה, יורם כהן"

1.8.2012, שעה 23:45 מחסום ארז הצד הישראלי

סא"ל אמנון מבחין בפעילות חריגה בצד הפלשתיני של המחסום, אשר בדרך כלל נטוש בשעה כזו. עתה נמצאים מעבר למחסום חמישה פלשתינים. למרות שנשקם אינו נראה לעין, סא"ל אמנון משוכנע שהם חמושים היטב. עינו המאומנת מזהה שאלה אנשי ביטחון של החמאס, מיחידת העילית של משמר האסלאם. לצידם מבחין סא"ל אמנון ברכב משוריין חונה עם אורות כבויים. שיירה של שלוש מכוניות שחורות מתקרבת למחסום מכיוון ישראל. סא"ל אמנון יוצא על מנת לקדם את הבאים. למרות שאין על המכוניות שום סימן, עינו המאומנת מבחינה שהן ממוגנות היטב. אלה רכבי יחידה 1156 הנודעת, ללא ספק. מהרכב המוביל יוצא צעיר עם אזניה מאחורי אוזנו הימנית. הוא פונה לסא"ל אמנון.

"אני ברוך, מפקד יחידה 1156"

"אני אמנון, מפקד המחסום".

"אני מניח שקבלת התרעה על הפעולה".

"אכן כן".

"אם כך, אנחנו ניגשים מיד לביצוע. אבטח אותנו מרחוק עם כתת הכוננות. שאיש לא יתקרב לזירה".

מהרכב האמצעי יוצא אדם מבוגר, בשנות החמישים שלו. הוא אוחז במזוודה בינונית מצופה בלוחות אלומיניום להגנה על התכולה שלה. אמנון מבחין מרחוק בתווית על המזוודה. האזרח פונה באופן החלטי לכיוון המחסום כשהוא מלווה בברוך ובמאבטח נוסף. סא"ל אמנון צופה בפליאה במתרחש. כשהאזרח מתקרב אליו בדרכו לעבור לצד הפלשתיני, מצליח סא"ל אמנון לקרוא את התווית שעל המזוודה. למקרא הכתובת גוברת פליאתו עוד יותר. לשון הכתובת:

"רפא"ל: חטיבת הטילים. זהירות: התכולה מכילה חנ"מ"

שלושת הישראלים חוצים בהחלטיות את הגבול וחוברים לקבוצה הפלשתינית שמחכה להם בצד השני. מבצע "כוכב בהיר" החל.

1.8.2012, שעה 24:15 מחסום ארז, הצד הפלשתיני

שלושת הישראלים וברוך בראשם מתקדמים לעבר אנשי החמאס. אחד מאנשי החמאס, שנראה כמפקד החוליה פונה לברוך ואומר:

"אני איברהים. זהו אריה?"

ברוך: "אכן כן".

איברהים: "מעכשיו הוא באחריותינו. שיהיה בהצלחה".

ברוך: "שיהיה בהצלחה".

ברוך והמלווה שלו פונים לאחור וחוזרים לצד הישראלי.

איברהים פונה לאריה. "אריה, אנחנו לוקחים אותך עכשיו כמוסכם למפעל הטילים הסודי שלנו. אני מצטער, אך מטעמי ביטחון אני נאלץ לכסות את עיניך".

אריה מניד את ראשו בהבנה. איברהים קושר סרט שחור לראשו המכסה את עיניו. כל החבורה עולה על הרכב המשוריין. הנהג מתניע ופונה לכיוון ג'בליה.

1.8.2012, שעה 02:00 מפעל הטילים הסודי בעזה

אריה מסתנוור לאחר שהסרט מוסר מעיניו. הוא מוצא את עצמו במשרד קטן עם קיר זכוכית. מעבר לקיר השקוף נראים מאות טילים מסודרים בשורות. מולו יושבים שני פלשתינים, המבוגר ביניהם מזדהה בשם טווארק.

טווארק: "הבאת את המטען?"

אריה: "כן".

אריה מניח את המזוודה על השולחן ופותח אותה בזהירות. בתוך המזוודה מונחות שתי קופסאות מתכת קטנות. אחת מהן מצוידת בכפתור אדום. טווארק גוחן על המזוודה הפתוחה ובוחן את הקופסאות בקפידה. הוא מצביע על הכפתור האדום.

"זהו כפתור ההשמדה מרחוק?"

אריה: "אכן כן".

טווארק מצביע על הקופסה השנייה: "וזהו מטען ההשמדה העצמית?"

אריה מאשר בניד ראש. טווארק פונה לצעיר, שמשמש כמהנדס ראשי לפס ייצור הטילים.

"אמור לי, אנסאר, תוכל לשלב את המטען הזה בגוף הטיל שלנו?"

אנסאר מביט בריכוז בקופסה הקטנה. "צריך להסתכל בשרטוטים... אבל נראה לי שלא תהיה בעיה."

טווארק: "מצוין. אריה ואנסאר, אתם מעכשיו צוות. זה צריך להיות מבצעי בדיוק בעוד שבוע".

אריה ואנסאר מביטים זה בזה. אריה מושיט את ידו. אנסאר מהסס, אך לבסוף גם הוא מושיט את ידו. השניים לוחצים ידיים.

1.7.2012: ישיבת ממשלת ישראל (חודש לפני האירועים הנ"ל)

ראש הממשלה: " כפי שכולנו יודעים, ירי הטילים מעזה נמשך לסירוגין במהלך כל השנה החולפת. אמנם מערכת "כיפת ברזל" הוכיחה את יעילותה, אך אין היא יכולה להגן על כל התושבים. יתירה מזו, גם אזורים מוגנים נותרו פגיעים, כי המערכת אינה יכולה לספק הגנה של 100%. לפיכך, למרות שמספר הנפגעים ירד מאד, עדיין אנו סופגים פגיעות קשות ברכוש, ושגרת החיים של כמיליון ישראלים מופרת בצורה קשה. הנזק למשק כבד מנשוא. מדינת ישראל ניצבת בפני בעיה קיומית. כינסתי את כולנו כדי למצוא פתרון הולם לבעיה. אני נותן את רשות הדיבור לרמטכ"ל".

הרמטכ"ל: "כדי להגן על כל האזרחים במרחב מיבנה עד באר-שבע, אנחנו זקוקים לעוד כ- 50 סוללות".

ראש הממשלה פונה לשר הביטחון: "מה העלות של הצטיידות כזו?"

שר הביטחון: "עלות סוללת כיפת ברזל היא חמישים מליון שקל, ואנו זקוקים לפחות לחמש מאות טילים לסוללה בעלות של מאה אלף שקל לטיל. לפי זה עלות סוללה מצוידת היא מאה מליון שקל, וחמישים סוללות יעלו חמישה מיליארד שקל."

ראש הממשלה שוקע בכיסאו כאילו הוטל עליו משא כבד משקל. אגלי זעה צצים על מצחו של שר האוצר. רואים עליו שהוא מתאמץ מאד להתאפק.

ראש הממשלה פונה לרמטכ"ל: "זוהי עלות כבידה ביותר. אך אמור לי, אם נאשר תכנית זאת, האם יוכלו תושבי צפון הנגב לנשום לרווחה?"

הרמטכ"ל: "לדאבוני התשובה שלילית. למרות ההישג הבלתי יאומן של מהנדסי רפא"ל, אשר הגיעו לסיכוי יירוט של למעלה מ-99%, לא נוכל לוותר על הדרישה לרדת למקלטים. ההגנה איננה הרמטית, ולא נוכל לקחת סיכון, למרות שבאזורים המוגנים הסיכוי להיפגע מטיל יהיה נמוך יותר מהסיכוי להיפגע מתאונת דרכים".

שר האוצר, מתפרץ: "אלוהים אדירים, האם אין גבול לחוצפה? שילמנו כבר שני מיליארד שקל לפרויקט כיפת ברזל. ומה אתם אומרים לנו עכשיו? שצריך לשלם עוד ח-מ-י-ש-ה מיליארד ולהמשיך לשבת במקלטים? אתם אינכם מבינים, מתחנו את התקציב ומערכת המיסוי למקסימום כדי להשיג צדק חברתי לאזרחי ישראל. אין יותר כסף, זהו."

נציגי מערכת הביטחון מביטים זה בזה, ואינם מגיבים.

השר לצדק חברתי: "עשיתי זה עתה חשבון פשוט. אם נעלה את שיעור מס ההכנסה של העשירון העליון בחמישה אחוז, את מס החברות בשני אחוז, ונגדיל את הגרעון באחוז אחד בלבד, נוכל לממן את ההוצאה ללא קושי."

שר האוצר גוחן לעבר השר לפיתוח הנגב שיושב לידו, ולוחש על אוזנו: "אלוהים אדירים, איזה אימבצילים יש בממשלה הזו." השר לפיתוח הנגב נרתע למשמע הדברים.

מתחיל דיון קולני, שעובר עד מהרה לקריאות ביניים וצעקות. ראש הממשלה מתנתק ושוקע בהרהורים. בקצה השולחן יושב אדם קטן וצנום, המנסה למשוך תשומת לב ללא הצלחה. לבסוף, הוא מוריד את אחת מנעליו ומכה אתה בחוזקה על השולחן. משתרר שקט פתאומי, וכולם נועצים בו עיניים.

צוציק, בהתרגשות: "אפשר ליירט את הטילים של הפלשתינים בהרבה יותר בזול, אולי בעשרת אלפים שקל לטיל... וסיכוי הפגיעה יהיה 100%, לא יותר מקלטים..." צוציק נעצר כדי לשאוף אויר, וממשיך מיד ביודעו שלא תהיה הזדמנות שנייה: "כל מה שצריך זה לבקש מהחמאס לצייד את טיליו במנגנון להשמדה עצמית מרחוק..."

כל הנוכחים מוכים בתדהמה, אינם יודעים כיצד להגיב. ראשון מתעשת שר החוץ: "מי זה הליצן הזה? לסלק אותו מיד! אנו דנים כאן בנושאים קיומיים, וזה מעז להתבדח." פונה לשר התחבורה שיושב על ידו ולוחש על אוזנו: "מי זה, לעזאזל?". שר התחבורה מושך בכתפיו.

ראש הממשלה דופק בידו על השולחן ומשליך הס בנוכחים. "אני רוצה לשמוע מה יש לצוציק לומר. מי שלא זוכר, זהו המומחה לתורת המשחקים שאמור לזרוק לנו רעיונות חדשים ולהוציא אותנו מחוץ לקופסה. אני מבקש שקט". פונה לצוציק: "דבר".

צוציק לוקח נשימה עמוקה ומסביר את תכניתו. למשמע התכנית, הנוכחים סביב השולחן מבולבלים ואינם יודעים כיצד להגיב. חלקם מסתודדים עם היושבים לידם וחלקם מכונסים בעצמם ומקמטים את מצחם. ראש הממשלה הוא הראשון שמפיג את המתח. כשחיוך שפוך על פניו הוא פונה למזכירו: "תמצא לי מיד את דובי וייסגלס. יש לנו הסכם לנסח. אסור לאבד אף רגע, זה עכשיו בראש סולם העדיפויות. הישיבה ננעלה."

14.7.2012, לשכת ראש ממשלת החמאס, עזה

ראש ממשלת החמאס עיסמאיל הנייה יושב בלשכתו ומעיין בערימת המסמכים שלפניו. מזכירו נכנס עם מעטפה חתומה ופונה אליו:

" אדוני, מעטפה זו הגיעה זה עתה מיחידת הקישור שלנו לישראל בשירות המודיעין המצרי. כתוב עליה: 'לראש ממשלת החמאס מראש ממשלת ישראל. סודי ביותר ובהול'". מוסר את המעטפה לראש ממשלת החמאס.

ראש ממשלת החמאס פותח את המעטפה ומוציא מתוכה שני דפים. הדף הראשון הוא מכתב אישי מראש ממשלת ישראל, והמכתב השני נראה כמסמך משפטי, אולי הסכם. וזאת לשון המכתב.

"-------------מבצע 'כוכב בהיר', סודי ביותר, לנמען בלבד -----------------

אל: מר עיסמאיל הנייה, ראש ממשלת החמאס

מאת: בנימין נתניהו , ראש ממשלת ישראל

אדוני, הנני שולח לך הסכם שנוסח על ידי טובי משפטנינו. זהו מסמך רציני, ומטרתו אחת: להיטיב עם הציבור הפלשתיני בעזה ועם אזרחי ישראל, וזאת מבלי שצד כלשהו יידרש לוותר כמלוא הנימה על דרישותיו ומאוויו הקיימים. למעשה אין להסכם השפעה כלשהי על הסכסוך העקוב מדם שבינינו, שימשיך ככל שנראה לנכון כאילו ההסכם אינו קיים. בוודאי תשאל את עצמך, אדוני, מדוע אני טורח להציע לך הסכם שייטיב אתך בעוד ששנינו רואים איש ברעהו אויבים מרי נפש, ותגובתך הראשונה תהיה חשדנות. הריני להבטיחך שאין כאן שום תחבולה או מלכודת. הסיבה היחידה שאני מציע לך הסכם זה היא שהוא ייטיב עם מדינת ישראל ואזרחיה, מבלי שנצטרך להקריב דבר. הנני מפציר בך, אדוני, לשקול ברצינות את ההסכם. העוינות שבינינו אינה צריכה למנוע מאיתנו להיטיב עם הציבור שאותו נבחרנו לשרת, במיוחד כשהדבר אינו דורש מחיר כלשהו."

על החתום: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו"

ראש ממשלת החמאס מקמט את מצחו, ומפנה את מבטו להסכם המצורף.

"----------------מבצע 'כוכב בהיר', סודי ביותר, לנמען בלבד -------------------

הסכם לתשלום עבור השמדת טילים מרחוק במהלך מעופם

הצדדים להסכם: ממשלת ישראל וממשל החמאס בעזה

תנאים:

1. החמאס יתקין בטיליו מערכת לזיהוי ולהשמדה עצמית הניתנת להפעלה מרחוק. ישראל תממן את המערכת ותסייע לחמאס בהתקנתה. יוקם קו תקשורת ישיר בין פיקוד העורף של ישראל לבין מפקדת מערך הטילים של החמאס.
2. כשפיקוד העורף יזהה טיל במעופו, תהיה לו אופציה להציע לחמאס תשלום עבור השמדת הטיל.
3. במידה ופיקוד העורף יחליט להשתמש באופציה זו, הוא יעביר את ההצעה למפקדת מערך הטילים של החמאס באמצעות הקו האדום. ההצעה תהיה בצורת מברק שיכיל שני מספרים: המספר הראשון יהיה גובה התשלום המוצע, והשני יכיל את קוד הזיהוי של הטיל. 
4. במידה ומפקדת החמאס תקבל את ההצעה, היא תפוצץ את הטיל הנידון במעופו, והתשלום המוצע יעבור מידית לחשבון בנק של החמאס.
5. במידה והטיל לא יפוצץ בתוך 10 שניות, יתפרש הדבר כסירוב של החמאס להצעה, והטיל ייורט על ידי 'כיפת ברזל'.
6. הסכם זה לא ישפיע על מאמצי ישראל לסכל ירי טילים ופעולות טרור אחרות בכל האמצעים העומדים לרשותה כפי שהיה עד כה."

21.7.2012, ישיבה של ממשלת החמאס בעזה

השרים יושבים מסביב לשולחן עגול. לישיבה הוזמן גם מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, עבדול אל-עזיז. כולם קוראים בעיון את ההסכם, שהעתקיו חולקו בין הנוכחים.

עבדול: "אני לא מאמין, הזעקת אותי בגלל הבדיחה הזאת? אתה חושב שאין לי מה לעשות? סיכנתי את חיי בבואי לכאן, חשוף למזל"טים הישראלים".

ראש הממשלה: "תירגע. זהו עניין רציני ביותר, בעל חשיבות לאומית."

עבדול, בתדהמה: "תגיד לי, אתה שפוי? אתה מציע שאנחנו נירה טילים על האויב הציוני, ונפוצץ אותם באוויר? זה אבסורד שלא נשמע כמוהו."

שר הפנים פונה לעבדול: "לא כל טיל, רק הטילים שמערכת 'כיפת ברזל' של הישראלים ננעלה עליהם."

עבדול: "אז מה? שירו את הטיל שלהם, זה עולה להם מאה אלף שקל."

שר הפנים: "אתה מסכן את חיי בנינו כדי לגרום לישראלים הוצאה של מאה אלף שקל?".

עבדול, בתסכול: "כן! זהו המאבק לשחרור אדמותינו והגשמת זכויותינו הלאומיות! אין לנו ברירה, עלינו לסכן את חיינו כדי לנצח במאבק!".

ראש הממשלה: "אני מבקש לשים את הרגשות בצד, ולדון בעניין באופן רציונלי. טיל שמערכת 'כיפת ברזל' ננעלה עליו יפוצץ באוויר. מה זה משנה לנו מי יפוצץ אותו?"

שר האוצר: "ההבדל היחידי הוא שאם אנחנו נפוצץ אותו, נקבל תשלום. כסף אף פעם אינו מזיק, במיוחד במצבינו היום שהוא פשיטת רגל מוחלטת."

השרים נדים בראשיהם בהסכמה.

ראש הממשלה: "אני מעמיד את העניין להצבעה. מי בעד?"

רוב השרים תומכים, מיעוטם נמנעים. אין אף מתנגד.

ראש הממשלה: "ברוב קולות סוחף ההצעה הישראלית מתקבלת. אני מצווה לשמור על החלטה זו בסוד מוחלט. מי שיפר צו זה יוכרז כבוגד ויטופל בהתאם. הישיבה ננעלה".

עבדול קם בזעם ויוצא תוך טריקת דלת קולנית.

סוף דבר

הפעילות הצבאית סביב רצועת עזה נמשכת. חיל האוויר מגיב על התגרויות צבאיות ופעולות טרור בהפצצת יעדים של החמאס. הסיכולים הממוקדים נמשכים גם הם, ובתגובה יורים הפלשתינים מטחי טילים לעבר ישראל. אך דבר אחד משתנה: אף טיל אינו פוגע ביאזור מיושב; כל הטילים שנושאים בחובם נזק פוטנציאלי מושמדים במעופם. הדבר מעורר עניין בקרב הכתבים הצבאיים בארץ ובעולם. במיוחד מעוררת תמיהה העובדה שאין יותר שובל עשן של טיל מירט. מערכת הביטחון עונה תשובה אחידה לכל הפונים: "מערכת כיפת ברזל שודרגה לרמת אמינות של 100%. כמו כן, משיקולים של שמירת הסביבה שודרג מנוע הטיל כך שאיננו פולט גאזים במעופו." בחוגי ההנדסה בתעשייה האווירית וברפא"ל הועברו מפה לאוזן תוך כדי קריצה של ממתיקי סוד המילים "הנעה אלקטרו-מגנטית".

משהוסר איום הטילים מעל ישובי עוטף עזה התושבים נשמו לרווחה וחזרו לשגרה. ברמה הלאומית, הוסר ברובו הגדול נטל ההוצאה על טילי "כיפת ברזל". תקציבים גדולים הופנו לחינוך ורווחה. מנהיגי המחאה החברתית אירגנו הפגנות תמיכה המוניות בממשלה. הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו השיג רוב מוחלט בבחירות לכנסת. המצב ברצועת עזה השתנה גם הוא ללא היכר. המפקד האגדי של הזרוע הצבאית של החמאס, עבדול אל-עזיז הודיע על פרישתו והיגר לאפגניסטן, כדי "להנהיג לוחמים אמיתיים" לדבריו.

העובדה שהטילים אינם מצליחים לחדור את מערכת "כיפת ברזל" הורידה מאד את המוטיבציה בקרב לוחמי החמאס, והקושי להוציא חוליות שיגור הלך וגבר. מנגד, הכספים שהועברו מישראל לחמאס סייעו לו להשתקם כלכלית ואף להפנות תקציבים לרווחת התושבים. רמת החיים החלה לעלות, ועמה ירדה ההתעניינות במאבק המזוין עד שנפסק כליל.

לאחר שנה של שקט, הגיעה הנהגת החמאס להסכם עם ישראל בדבר בניית נמל עם הסדרי ביטחון מתאימים. הנמל נבנה, והסגר הימי הוסר.

סוף דבר סופי: אוגוסט 2017, דירתו הפרטית של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו

ראש הממשלה ורעיתו מסבים ביחידות לשולחן וסועדים את ארוחת הערב.

ראש הממשלה: "שרה, הפלשתינים בעזה חוגגים בשבוע הבא את חנוכת קומפלקס גורדי השחקים היוקרתי שלהם 'מגדלי שמשון' בהפקת ענק של האופרה 'שמשון ודלילה'. לפי השמועות זאת תהיה הפקה שלא נראתה כמוה, ואנחנו קיבלנו הזמנה. רוצה ללכת?"

רעית ראש הממשלה: "שמשון ודלילה? זאת האופרה החביבה עלי. ועוד הפקת ענק! בוודאי שאני רוצה. אבל תגיד לי, מה עם סידורי הביטחון?"

ראש הממשלה, מושך בכתיפיו: "נראה לי שלא צריך".