מס' צפיות - 197
דירוג ממוצע -
הרהורים ליום השואה 2011
אין ספק כי ברגע בו חשים את התקרבות יום השואה, מיד אחרי השמחה וההילולה של פסח וחגיו, צצים להם הרהורים ומחשבות אשר הולכים ומתחזקים כל אימת בה התקשורת חושפת אותנו מחדש ובעוצמה לתוך הדיבורים והתמונות של ימים אשר נשגב מאיתנו להבין.
מאת: zvidoc 02/05/11 (00:51)




 
ההרהור הראשון אשר עולה מעלה בימים ושעות אלו היא על הניצולים אשר עד היום לא קיבלו תיקון או תמיכה, לא, לא מהגרמנים, אלא מאלה האחראים לחלוקת קצבאות בקרב העם היהודי והמדינה האמורה לייצג אותו, בעוד נכתבים מילים אלו וברקע התכנית "מוסר השילומים" אשר רק מחזקת את הזעם על אלו להם ניתנה הסמכות והמרות להפנות כסף לא להם, ימינה ושמאלה , כן , כאן ואצלנו.. כמה רשע נשאר אל מול חסרי אונים אשר סוחבים על גבם מסע בל-ישוער במשקלו וכבדו. לפני כן, בטקס המרגש ביד ושם לא היה מספיק לנואמים רק לרמוז על המשך השנאה והגזענות, היו חייבים לתת גם את דעתם הפוליטית במקום לא לו, מה? ניצולי שואה , ילדיהם , נכדיהם וחבריהם , לא מבינים כאשר אומרים שיש עדיין אנטישמיות? ובידי אנטישמים יש כלים או שאיפה ליצור כלים על מנת לרצוח ולהשמיד, חייבים גם לציין שמות? להפוך את טקס הזיכרון הממלכתי למסע פוליטי?   עם ישראל הולך ונפרד, אט-אט אך בדרך ללא חזור, מאחרוני הניצולים, חלק מהם , אם גם לא תמיד החלימו מהפצעים וצלקותיהם עדיין נראות לעין, הקימו לעצמם בית חדש, אם בארץ או בתפוצות, רבים אף ראו חדוות יצירה והקמת דור חדש בעולם אשר לא מבטיח דבר למעט את אשר יוכלו לעצמם. מאידך יש רבים אשר הגלד לא החלים כלל והם הולכים לעולמם נכאי רוח ועם תחושת רדיפה מתמשכת כאשר לפחות בעשוריים האחרונים היו יכולים להקל על כיסם ובייחוד על נפשם. כחבר בחבורה המפוקפקת של בני הדור השני לשואה, אמנם מהורים סרבני זהות של "ניצולים" (לפחות עד לפני כשש-שבע שנים), לגדול בלי סבים, אשר סיפור הגעתם לאושוויץ ידוע ומקשה עוד יותר את הבנת הרעיון, יוצר מצב בו יש צורך בחקר התקופה, לפחות בגין ההיסטוריה וההתחקות אחרי דרכם האחרונה, מקומות לידתם וכל הקשור בשורשים אשר נגדעו, לולא הצורך בלחיות את ההווה, יש להניח כי מחקר זה היה מתקיים בצורה עניינית, בינתיים, רוב העדים הלכו לעולמם או התנתקו מהמציאות וקשה לחשוב על הטרדתם וכל יום ממתינה הודעה על עוד פרידה יקרה. חייבים להבין , בייחוד בתחום מדינת ישראל, כי החבורה המפוקפקת הזו של דור שני ולעיתים אפילו יורשיהם, בני הדור השלישי, נושאים צלקות משלהם ויש חשיבות כי המערכות המתאימות ילמדו לעזור להתמודד עם אלו אשר עם לכת הוריהם נשארים רבים מהם בודדים ומנותקים ממשפחה רוחבית ואפילו מחברים. מומלץ לקרוא את נושאי החותם מאת דינה ורדי  פורצת דרך בתחום חקר דור שני לשואה.   ולבסוף, למרות שקשה להאמין כי יהיה לכך איזה סוף, חייבים להקדיש מחשבה על העובדה שבשואה של העם היהודי לא נגמר הרשע והפשע, חייבים לתת לעם הארמני את התמיכה אשר מגיעה לו בגין שואה מאורגנת כמעט בדומה לזו אשר הנאצים חוללו לנו. ( מומלץ לקרוא את ארבעים הימים של מוסא דאג , רומן מבוסס על תחקיר משנות העשרים), על הקורא עמים שלמים ברחבי העולם, היום, כן , כיום, בדרפור, מערב אפריקה וכמובן בעולם הערבי המתעורר לחיים בתקווה שימצא את הטוב שבהם.       

הכותב הוא דור שני לשואה , בן למשכילים אקדמאים, מכונאי בדימוס, מדריך יישומיי-מחשב בפועל. אוהב מוסיקה קלאסית, ברוק רנסאנס ומודרנית. קורא-תולעי בשלש שפות ובעל דעות שמאל מתון - http://forum.kan-naim.co.il/viewforu

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
כמה נכון
מיכל 03.05.11 (08:04)