המרחק בין מעמדו של לקוח מועדף ומוערך וסרבן חוב, שמותר להתעלל בו ולגדפו, הוא לפעמים קצר ביותר. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא תוך ימים בודדים.

לאישתי ולי שלושה כרטיסי אשראי ועד עתה גבה מאתנו הבנק סכום צנוע של 19.80 ₪ לכל כרטיס, ז.א. קרוב ל-60 שקלים לחודש. קראתי, כי ניתן לקבל פטור מעמלת דמי כרטיס, אם חוצים סכום הוצאות מסוים בחודש וכיוון שרוב הוצאותינו נעשות באמצעות כסף פלסטי זה, חשבתי לתומי שאנו זכאים לפטור כזה, אולם הפקידה רק משכה בכתפיה והצהירה, כי    'לצערה' הבנק לא יוכל לוותר על מקור הכנסה נאה זה של כמעט 713 ₪ לשנה. חרקנו שיניים והמשכנו לשלם, עד שנודע לנו, כי באמצעות מקום עבודתי אנו זכאים לכרטיסים עסקיים חוץ בנקאיים, עבורם לא נגבים דמי כרטיס.

הגשנו בקשה בשלושה טפסים מלאי פרטים מזהים ואכן ב-11 לחודש הגיע לביתנו שליח ואחרי שהזדהינו כראוי שאכן אנו הם האנשים ששמם מופיע על דלת דירתנו וחתמנו מספר פעמים על טופס המאשר שקיבלנו לידינו את אמצעי התשלום החדשים שלנו, פתחנו את המעטפות, שיננו את הקודים הסודיים והפכנו זמנית לבעלי ששה כרטיסי אשראי. (למען מנוע ספק: הכרטיסים החדשים שייכים לאותה חברה עצמה שבשרותיה אנו משתמשים כבר שנים). לכל כרטיס התלווה גם מכתב נאה, בו מברכת אותנו החברה על שבחרנו בה ומודיע לנו 'בשמחה', כי "צורפנו לקהל לקוחותיה המועדפים הזכאים לקבל פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל, משודרגת, חינם".

במהרה נוכחנו גם בנכונותה של האמרה הידועה: מרבה נכסים, מרבה דאגה.  

למחרת התקשרתי לחברת כרטיסי האשראי והתייעצתי עם הפקידה האדיבה, כיצד ומתי כדאי לבטל את הכרטיסים הישנים שלנו. היא הציעה, כי אעשה כן במועד החיוב הקרוב וגם קיבלה על עצמה את האחריות להעברת הוראות-הקבע מהכרטיסים הישנים לחדשים. נשמתי לרווחה. יש לי כעשר הוראות כאלה וכאשר פעם קיבלתי כרטיס חדש, במקום אחד שאיבדתי, נאלצתי לבלות חצי יום מעצבן ליד הטלפון עד שהצלחתי ליידע את כל הגורמים (חברת החשמל, מערכת העיתון, ספק אינטרנט וכד') על השינוי. ב-15 לחודש התייצבנו אחר כבוד עם אשתי בבנק והודענו לפקידה, כי אנו מבטלים את שלושת כרטיסינו הבנקאים. לא הייתי צריך לומר לה את הסיבה: "בגלל דמי הכרטיס?" - היא שאלה וכשהנהנתי בהסכמה, ביצעה בפנים חמוצות את הפעולה הדרושה במחשב וגזרה את כרטיסינו. באותו מעמד נתגלה שיש במעבר שלנו אל כרטיסים חוץ בנקאיים חסרון אחד קטן: לא נוכל יותר לשלוף תמצית חשבון מהכספומט, אך נוכל לחיות עם 'גזירה' זאת. קיבלנו סיסמה ונוכל לקבל מידע זה באתר הבנק באינטרנט.

הצרות שלנו החלו כבר למחרת היום. לפני הצהריים התקשרה אליי פקידה של חברת כרטיסי האשראי, הודיעה לי שיש לי חוב ושאלה "כיצד אתה מתכוון לסלק חוב זה?" כאשר שאלתיה על איזה חוב מדובר, היא השיבה בטון תקיף: "בדוק בתמצית החשבון שלך!" וטרקה לי את השפופרת בפנים. עם הסיסמה שקיבלתי, נכנסתי לחשבון שלנו באתר הבנק ואכן מצאתי, כי 800 שקלים שאישתי משכה בכספומט רשומים פעם כחובה ופעם נוספת כזיכוי. צילצלתי למחלקת הגבייה של חברת כרטיסי האשראי ושוחחתי הפעם עם פקיד נחמד בשם ואדים שהסביר לי, כי אנחנו לא אשמים. הבנק שלנו פשוט שכח "להפעיל את הוראות-הקבע".

אשתי נגשה בבוקר לבנק. הפקיד לא הבין תחילה במה העניין, אבל לאחר שיחת ההבהרה עם ואדים, מסר לה טופס והסביר לה, כי מאחר ומספרי הכרטיסים שונו, עלינו לתת הרשאה חדשה לבנק לחייב בגינם את חשבוננו. בערב מלאתי את הטופס וחתמנו שנינו את שמנו, מתוך כוונה להחזירו למחרת לבנק, אבל עוד לפני זה, קראנו בתדהמה את המכתב המעצבן שנתקבל באותו יום מחברת כרטיסי האשראי.

"סניף הבנק לא כיבד את חיובנו ע"ס 287 ₪"..."נבקשך להחתים את הבנק בשנית על טופס הרשאה"..."חיוב זה יישלח לגביה בפעם נוספת לאחר 10 ימים... בתוספת ריבית פיגורים"..."במידה וחובך לא יוסדר בתוך שבועיים...אנו שומרים לעצמנו הזכות להמשיך בתהליכים, לרבות טיפול עו"ד". כך חולפת לה תהילת עולם, לפתע הפסקנו להיות 'לקוחות מועדפים'.

את ההרשאה כמובן הסדרנו וכפי שנתבקשנו, שלחנו עותק מהטופס המוחתם לחברת כרטיסי אשראי, אבל גם למחרת היום קיבלנו מכתב אתראה בעל נוסח זהה, שנשלח יומיים קודם לכן. פניתי בתלונה חריפה למחלקת הגביה, אבל כל מה שהיה בפיו של הפקיד שענה היה, כי זהו מכתב סטנדרטי הנשלח לכל בעלי החוב. טענתי בתוקף שלא כל בעלי חוב דומים, אני לקוח נאמן של חברתו זה שנים רבות ומעולם לא הייתי חייב לחברה שלו - ולאף גורם אחר - אפילו אגורה אחד. נוסף לכך, החוב נגרם באשמת חברתו, באשר איש לא יידע אותנו, כי אנו חייבים להחתים את הבנק על הרשאות חדשות. לדעתי, המכתב מנוסח בצורה תקיפה מדי וגם חברת חשמל (לדוגמא) שולחת מספר אתראות לפני ניתוק הזרם לצרכן, אבל האיש עמד בסורו: כל בעלי החוב אחד דינם. לבסוף העביר את השיחה למחלקת שרות לקוחות. הדוברת התנצלה על עגמת הנפש שנגרמה לנו ולבקשתי הבטיחה גם, כי לא תוטל ריבית פיגורים על החובות שצברנו באותם הימים.

נחיה ונראה. יש לי הרושם, כי אני עתיד עוד לנהל שיחות עם חברת כרטיסי האשראי על הנושא. אני סבור גם, כי מגיע לנו יותר מאשר התנצלות רפה מפי פקידה שהודרכה בהליכות נימוס בקשריה עם לקוחות החברה. למשל, מכתב מהנהלת החברה.