מס' צפיות - 158
דירוג ממוצע -
הנשיא פרס וחבריו החדשים
מאת: רועי רז 04/10/10 (17:56)

חגיגות יום ההולדת ה - 87 של שמעון פרס נחגגו לאחרונה ברוב בפאר והדר. פסיפס הצדעה נשזר ברחבי הארץ בפני נשיאנו המוצלח, כל אירוע אליו הוזמן פרס התחרה ביוקרתו באחר, וכך באחרית ימיו זוכה הוא לתהילה שלרוב מגיעה לו. הפליא לעשות היה תיאטרון הקאמרי שהציג מחזמר שגולל את קורותיו, מתקופתו כרועה צאן בקיבוץ אלומות, המשך בתחילת דרכו הפוליטית לצד ה"זקן", בן גוריון, ועד לתקופת אוסלו. היו כמובן נקודות שחורות בעברו שהתאדו להם, שכן אין להזכיר לנשיא בעת שמחתו את קלקולי העבר. כך נעלמו להן פרשות מביכות כדוגמת "עסק הביש", ובנוסף השבחים שחלק לפרס, יצחק רבין בספרו - פנקס שירות - בהיותו "חתרן בלתי נלאה" התפוגגו. גם "התרגיל המסריח" להפלת ממשלת שמיר לאחר שהאחרון ניצח בבחירות 88' וצירף את פרס כחבר שווה לממשלה, נשכח.

 

ואולי יש להניח את כל אלו מאחור שכן רבו מעשיו של נשיאנו כאחרון הנפילים, וגוברים הם על דרכו החלקלקה לעיתים לפסגת הציבוריות הישראלית. בכך אולי תמו, אך לא נשלמו האירועים ששמו של פרס הנישא באותיות קידוש לבנה, הוכתמו בהם.

 

רגע לפני שהשיחות הישירות בין ישראל והפלסטינים נכנסו להילוך גבוה לכאורה, התבקשו שרי הממשלה ללכת על ביצים ולא להתבטא פומבית, באופן שעלול לטרפד את השיחות. את הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס השותפה הקואליציונית, זה לא עצר מלשאת את נאום השטנה השבועי לילד, ושיתף את כולנו בחזון המזרח התיכון החדש שלו. המר"ן התבטא על שברצונו לראות את העם הפלסטיני ומנהיגו אבו מאזן, לוקים במחלת הדבר, אחת המחלות הנוראיות ביותר הקיימות, ונמחים מן העולם, מעין טיהור אתני ויראלי. מן הראוי היה שלשכת ראש הממשלה אך חשוב מכך זו של נשיא המדינה יוקיעו אמירות מסוג זה, שנשמעות מפי מנהיג של ציבור גדול בהיקפו ודמות הידועה בהשפעתה על מוקדי קבלת ההחלטות.

 

אמירה זו שמשמעה הגברת מפלס השנאה, לא גונתה על ידי הממסד הפוליטי, ולא על ידי מי שאמור לשמש לו כאורים ותומים, נשיא המדינה שמעון פרס. בעת שנשמעים דברי הסתה המייחלים למותם של אזרחים ישראלים, מזדעק פרס, ומגנה אנשי דת קיצוניים כדוגמת הש'יח קארדאוי, או חסן נסראללה המתבטאים כך, אבל עובדיה משלנו, והמרקם הקואליציוני חשוב מהיושר האישי . הנשיא אף הגדיל לעשות, ובחג הסוכות האחרון נצפו הוא והרב עובדיה מרימים כוסית יחדיו לרגל החג, תוך התעלמות מוחלטת מדברי הבלע המסוכנים שהשמיע הרב. בכך הכשיר הנשיא פרס את הנבלה דוגמת דבריו הבוטים של מנהיג תנועת ש"ס.שליחי ציבור, המדיה התקשורתית, והעם שותקים,  ואינם באים חשבון עם נשיא המדינה.

 

הבידוד הבינלאומי הגובר בו שרויה ישראל בעולם, חורה לפרס, המתקבל ביראת כבוד בכל מקום אליו הוא מגיע ברחבי הגלובוס. כנשיא תפקידו לתרום לגיבוש דעת קהל חיובית כלפי ישראל ולהרחיב את מעגל ידידיה של המדינה הקטנה והמסוכסכת, לא רק עם שכניה, אלא עם רוב העולם הליברלי שכן משרד החוץ הנוכחי והעומד בראשו מזכירים יותר מכל משרד המלחמה. כשהשמיע נשיא קובה, פידל קסטרו, תרעומת כנגד הנשיא האיראני אחמדיניג'אד ודבריו בנושא זכות קיומה של מדינת ישראל, נצנצו עיניו של שמעון פרס. "הנה לנו מנהיג שמכיר בסבלו של העם היהודי לדורותיו ומבין את הצורך הקיומי שלו במדינה אוטונומית", אמר פרס לכלי התקשורת. היינו כחולמים, נשיא קובה שזקנתו כמנהיג מחרבת את זכר המרדנות והמהפכה שביצע בנעוריו, הוא האדם שמבין יותר מכל את מצוקתנו כעם וכמדינה, זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב.

 

מיהר הנשיא פרס חיש קל לשלוח איגרת תודה לשליטה של קובה שחובט במדיניות ישראל לעיתים קרובות, הודה לו על התמיכה הבלתי צפויה, ועל כך שהוכיח ידע עמוק (גם כדברי רה"מ נתניהו) בהיסטוריה היהודית. חבל שאף אחד מעוזריו הרבים של הנשיא, לא מיהר באותה מידה לבדוק את דעותיו של אותו פידל בחודש יוני השנה. במאמרו, בשם "ערב הטרגדיה" שיתף קסטרו את הקוראים במשנתו: "השנאה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים כה עזה, עד כי היא לא תהסס לשלוח מיליון וחצי גברים, נשים וילדים למשרפות, בהן נרצחו מיליוני יהודים בכל הגילאים". שמעון פרס והדיפלומטיה הישראלית, מובכים בפעם המי יודע כמה, ורק בגלל השתפכות מוקדמת.

 

מן הראוי שפרס, אשר לו חלק גדול ומהותי בבנין הארץ והמדינה, יתרחק ממנהיגים כדוגמת הרב עובדיה יוסף ופידל קסטרו כמו מאש, לפחות בזמנים בהם השניים משליכים לכל  עבר דיבתם רעה. שלמות הקואליציה לא יכולה לבוא על חשבון הומניזם אלמנטארי בינינו לבין שכנינו, כמו במקרהו של הרב הסורר. חרף התעלמות מעמדותיה, ותירוציה של ישראל בעולם, אסור לנשיא לאמץ כל אמירה הנישאת מפיו של מנהיג זר שבודד את עמו, רק בכדי לגלות מאוחר יותר את פניו האחרות. דרושה אחריות רבה מדמות עתירת הישגים כנשיאנו, אשר חייב לשמש בתפקידו כדוגמה לערכיות, מוסריות, ואתיקה פוליטית. במידה ולא יפעל כך, יימשך מסענו הערכי אל הלא נודע בחסות קברניטים מבולבלים, וראש הממשלה בראשם, אחרת, האמירה היחידה שתאמר בצימוד שמם של הנשיא פרס ושני חבריו החדשים היא: "מצורעי כל העולם, התאחדו!"

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר