בערב ראש השנה הוזמנו לארוחת חג אצל משפחתו של אחד מהחתנים שלנו. לא היינו צריכים לנסוע רחוק, הכתובת שקיבלנו הייתה רחוב הירדן, ברמת-גן וחשבנו שנגיע ללא בעיות מיוחדות. עם זאת, בציפייה לעומס, יצאנו מהבית יותר מוקדם מאשר ביום רגיל, כדי לא לאחר חלילה. לפי ההסבר שקיבלתי, היה עליי לנסוע לאורך דרך השלום ואלוף שדה  ובצומת האחרונה לפנות שמאלה. עד כאן התיכנון, אולם לדאבוני המציאות התחבורתית העגומה, טרפה לנו את הקלפים.

הדרך בזאת היא עורק תחבורה ראשי, כל הצמתים מרומזרים והייתי מצפה מהעיריות הנוגעות בדבר - ת"א ור"ג - שלפני כל צומת יהיה שילוט כלשהוא המתריע על שמו של הרחוב הבא, כדי שהנהג יוכל להתכונן ולעבור למסלול המתאים לפנייה. זאת כמובן תקווה מהרהורי ליבי בלבד. שלטים עם שמו של הרחוב קיימים רק בקרנות וגם הם אינם מוגבהים ומוארים, כמו בערים שטובת האזרח בראש דאגותיהם.

עקב נסיבות אלה, נאלצתי לנסוע במסלול האמצעי - לאט יותר מהמקובל, בצורה שגרמה לכמה נהגים עצבניים לצפור - ואשתי ואני ניסינו לקרוא את השילוט המרוחק, שהואר רק ספורדית בפנסי המכוניות החולפות. פתאום היה נדמה לי שאני רואה שלט, בו מופיע צרוף האותיות 'הירדן' וכמעט ברגע האחרון הצלחתי להשתלב במסלול השמאלי ולפנות. רק אז גילינו, כי שם הרחוב הוא 'כורזין'. אולי היינו צריכים בבית להתבונן במפה וללמוד את פרטיה באופן יסודי, אבל עתה היה מאוחר מדי. לא אלאה אתכם בתיאור הסיבובים שערכנו ברחובות ר"ג, כדי לחזור ליעדנו, די אם אומר, כי הגענו באיחור ניכר.

מארחינו כמובן חיכו לנו, לא התחילו את ארוחת החג בלעדינו ולא על כך רציתי לכתוב, אלא לשאול את האחראים באגף התחבורה בשתי העיריות, מדוע אינם עושים משהו, כדי שאזרחי עריהם - שלא לדבר על אורחים מחוץ לעיר ותיירים - יוכלו בקלות רבה יותר לנווט את דרכם ברחובותיה, במיוחד בשעות החשיכה. הרי אינני מציע דבר-מה חדש ומהפכני. אם רק יבקרו בערים השכנות, ימצאו דוגמאות למכביר שמן הראוי היה להעתיקן. אפילו בת"א עצמה קיימים מספר שלטי-רחוב מוארים (לא ערכתי מחקר ואינני יודע מה מספרם).

בגבעתיים השכנה למשל, אין אומנם שלטים מוארים, אבל בכניסה לכל רחוב, הוצבו שלטים ירוקים, מחזירי אור, עם אותיות גדולות, ברורות. קראתי גם, כי בעיריית חולון שולטו מספר רחובות בשילוט סולארי. "שילוט זה אינו מצריך תשתיות חשמל ואחזקה ותורם להפחתת פליטת גזי החממה ...ולמאבק למען סביבה טובה ונקיה יותר."

לפני כשבועיים הייתי צריך לנסוע לראשון לציון וידידי לא היה צריך לצייר לי מפה, או להפליג בהסברים מסובכים, כדי לתאר לי את המסלול:

"ממחלף שפירים סע הישר והתבונן בשלטים עם מספרי הרחובות המוצבים בראשי עמודי הרמזורים. בשלט הנושא את הספרה '15', עשה פניית פרסה וחפש חנייה."

האין זאת המצאה פשוטה, אך גאונית? עיריית ראשל"צ אינה היחידה שאימצה אותה. היא קיימת גם ברעננה, הרצלייה וכפר סבא, מן הערים אליהם הזדמנתי לאחרונה.

לפני שנים רבות חייבה עיריית ת"א את וועדי הבתים להציב שלטים מוארים בכניסה לכל הבתים, עם שם הרחוב ומספר הבית. האין זאת זכותם של תושבי העיר משלמי המסים, לחייב את העירייה להציב שלטי רחובות מוארים לא רק במרכז העיר, אלא בכניסה לכל רחוב ורחוב. אני הייתי מחייבה להתקין גם שילוט הכוונה גדול וברור במרחק-מה לפני כל צומת, בגובה המאפשר לבאים מכל הכיוונים להבחין בשלט ובנוסף, למספר את הצמתים.