לפעמים קורה לאדם שהוא מגיע לתובנה שזהו, הוא אינו יכול יותר לנסות להיות עם הגדולים, המירוץ קשה לו, צורך ממנו יותר מידי אנרגיה, וחמור מכך, התוצאות רחוקות מלהרשים והמירוץ הוא לכאורה אבוד.

ואז כמוצא אחרון, בעיקר שלאותו אדם או ישות יש גם שגעון גדלות, שכולל רגש נחיתות, הוא מגיע להחלטה שעדיף לו להיות ראש לשועלים ולזכות באהדתם, מאשר להישאר זנב לאריות פחות נחשב ופחות רלוונטי.

כל התאור הנ"ל, לא מדבר על אדם אלא על היישות הזאת שקוראת לעצמה טורקיה.

אם להודות הטורקים נמצאים בבעיה, מצד אחד הם  אומה מוסלמית , ומצד שני הם אינם חלק מהאומה הערבית, ד"א זו אותה סיטואציה בה נמצאת איראן, בגלל דתם ומסורתם הם אינם נחשבים כחלק מהעולם המערבי, ומצד שני למרות דתם הם אינם חלק מהאומה הערבית, לא פה ולא שם.

מהמאה ה14 הפכה טורקיה להיות אימפריה אזורית ששלטה על כל המזרח התיכון, כולל ארץ ישראל, דבר שעלה לנו בהפיכת המדינה לאדמת טרשים עקב כריתת העצים המאסיבית עבור מסילות הברזל שלהם, עד תבוסתה במלחמת העולם הראשונה בתחילת המאה ה20, אותה תבוסה שלא מעט ממנה יחסו הטורקים לבוגדנותם של העמים הערבים שהעדיפו לשתף פעולה עם אנגליה וצרפת כנגד השלטון העותמני ולהילחם נגדו.

אותה בוגדנות של הערבים כנגד הטורקים היו למעשה אלה שעיצבו את דמותה של טורקיה החדשה במהלך המאה ה20, כאשר כמאל אטטורק (אבי הטורקים) זכה להיות נשיא הרפובליקה של טורקיה בשנת 1922, אטטורק שהחליט להפוך את טורקיה ממדינה איסלאמית למדינה מערבית ומודרנית וחילונית, כחלק מהרפורמות שהוא הנהיג שינוי הכתב הערבי לכתב לאותיות לטיניות, הסרת הרעלות אצל הנשים והטרבוש הטורקי המפורסם אצל הגברים, הפיכת אנקרה לבירת טורקיה ע"ח איסטנבול  .

במהלך המאה ה20, טורקיה היתה מזוהה יותר עם המערב כולל בתקופת הגושים קומניסטי, דמוקרטי, דבר שהוביל לצירופה לברית נאט"ו .

בשנים האחרונות טורקיה מנסה בכל כוחה להתקבל לאיחוד האירופי, דבר שלא כ"כ הולך לה, ועד היום היא נתקלת בסירוב לצירופה, למרות שאף היותה כחלק מהגוש המערבי שחילק את אירופה, לא עזר לה והיא מביטה איך עוד ועוד מדינות מהגוש הסובייטי לשעבר מצטרפות לאיחוד, ואילו היא נחשבת כילד המצורע שלא מוזמן למועדון היוקרה הזה, הקש ששבר את גב הגמל היה צירופן של רומניה ובולגריה ב2007, ודחיית צירופה של טורקיה לפחות עד 2015 לפחות, כאשר לא מעט מדינות מביעות בגלוי את אי רצונן לצרפה ובכך להכניס כ70 מליון מוסלמים לאיחוד האירופי, ומנסות להעביר חוק שיקבע שרק מדינות נוצריות יוכלו להיות חלק מהאיחוד.

בשנת 2002 נבחר רג'פ טאיפ ארדואן  מנהיג מפלגת הצדק והפיתוח , אחרי משבר כלכלי קשה שפקד את טורקיה, מפלגה איסלאמית שזכתה בבחירות אחרי עשרות שנים של שלטון חילוני, ולמרות שהצבא מגן החילוניות עומד על המשמר כל העת,  אבל נראה שחל פיחות במעמדו והיום הצבא מיישר קו עם האיסלמיזציה שעוברת טורקיה אט אט.

עקב אי צירופה של טורקיה לאיחוד האירופי, החליט ארדואן לנקוט במדיניות פרו ערבית שאת פירות הביאושים של מדיניותו זו, אנחנו אוכלים בשנתיים האחרונות השכם וערב, שהגיעו לשיאם במהלך השבוע האחרון, שכוללים איומים מרומזים על ישראל ופעילות ענפה בכל פורום אפשרי כנגד ישראל .

ארדואן אדם רודף פרסום ושררה שמחפש בכל מחיר הכרה עולמית למעמדו ולמעמדה של טורקיה, הפך להיות יקיר האומה האיסלאמית ומפלס אט אט את דרכו למנהיג המרכזי של העולם הערבי, כאשר ישראל הופכת מיום ליום להיות קרש הקפיצה שלו למעמד זה, וליוקרה לה הוא זוכה במדינות ערב, מה שמאפשר לו אפילו ליזום כל מיני נסיונות פשרה הזויים עם המשטר האיראני בכל הקשור לגרעין האיראני, כנראה שעקב האימפוטנטיות של המערב בנושא הזה, הוא נוהג בחוכמה , כי אם אינך יכול נגדו תצטרף אליו, מה שמסביר את הקשרים הענפים הנרקמים בין איראן, לטורקיה וסוריה, שהופכים להיות ציר הרשע מבחינתנו.

ארדואן בחר להיות ראש לשועלים ולהנהיג את העולם הערבי, והיגיע להחלטה להפסיק לנסות להיות זנב לאריות של מדינות המערב המפותחות, ועל החלטה זו , ניתן להבין את כל הקורה במערכת היחסים  הצוננת ששושררת בין ירושלים לאנקרה, ולא אתפלא עם בעתיד הקרוב יגיעו עד לניתוק היחסים הדיפלומטים בין המדינות וגלישת טורקיה לחיק האיסלאם שעוטף אותה בחמימות .

כנראה הגענו לנקודת האל חזור ביחסינו עם טורקיה וככל שנשכיל להבין זאת כך ייטב.