מס' צפיות - 688
דירוג ממוצע -
נומרולוגיה בפרשה:פרשת "וישב"
"חלום אחד מששים לנבואה"
מאת: דוד דרומר 20/12/08 (20:16)

 

                                                      פרשת "וישב"

  

 

נומרולוגיה בפרשה:

 

כשם שחלומות-יוסף נועדו לפתרון, כך המִסְפָּרִים שבהם ניתנו לפירוש. בדרך כלל, המספרים נחשבים כמושג שאין לפרש אותו. לדוגמה, אם עבד אברהם הולך עם 10 גמלים - אין מה להעיר על כך; אם בני ישראל חונים באילים ושם יש 12 עינות מים ו-70 תמרים - הרי כל אלו המספרים ניתנו בדרך מקרה. בחלומות יוסף ניכרים דברי חז"ל (ברכות נז/ע"ב): "חלום - אחד מששים לנבואה", שהרי חלומותיו עוסקים בעתיד, ולא בעבר (כשיטתו של פרויד). מכאן ברור מדוע המִסְפָּרִים בחלומות יוסף התפרשו, בעוד שמִסְפָּרִים במקומות אחרים במקרא נותרו חסרי-פירוש.

בחלום הראשון אין מספר, למרבה הפלא, כנראה מפני שהאופי הסמלי של ההשתחוויה הוא חד-משמעי. בחלום השני מוזכרים השמש והירח (ללא מספר), ואחר כך מוזכרים 11 כוכבים המשתחווים לחולם, וברור לגמרי שהכוונה היא ל-12 כוכבים, כמספר 12 בני יעקב. מספר זה נראה מקרי לגמרי, אך בהתחשב בעובדה שאברהם הובטח שלישמעאל בנו ייוולדו 12 נשיאים, מצד אחד, וכי 12 הכוכבים בפרשה נראים קרובים במשמעם ל-12 ה'מזלות' (מערכות-כוכבים ברקיע), מצד שני, ברור שאין מספר זה מקרי: לא בחלום של יוסף, ולא בתא המשפחתי של יעקב.

בחלומו של שר המשקים נראו 3 שריגי-גפן, ובחלומו של שר האופים נראו 3 סלים (חרורים, לאוורור), ויוסף פתר את ה-3 כביטוי של ימים. ראוי לציין כי בחלומו של פרעה פתר יוסף את המספר 7 כביטוי של שנים, ולא כביטוי של ימים (אף כי סחיטת יין היא פעולה חד-שנתית ולא חד-יומית). נראה, על כן, שיוסף גם בבית הסוהר היה מודע ליום ההולדת של פרעה הקרב ובא, ובחכמתו הבין שהדמיון בין שני החלומות תואם את המאורע המלכותי ההולך ובא, ועל כן פתר את המספר 3 כמתייחס ליום ולא לשנה.

 

חכמתו של יוסף ניכרת, בין היתר, בכך שלמרות הדמיון בין החלומות של שני השרים הוא פתר את האחד לטובה ואת השני לרעה, ועיון בחלומות השונים עשוי להבהיר לקורא מדוע. כדאי לשים לב לכך שפירושים מנוגדים אלו - חלום טוב וחלום רע - עומדים בניגוד לשני החלומות של יוסף בצעירותו, חלומות שהתפרשו אצלו לטובה. יחד עם זאת, אין לשכוח כי אחי יוסף פירשו את חלומותיו לרעה, וראייה דו-קוטבית זו ניכרת היטב בחלומות פרעה: 7 לטובה ו-7 לרעה. כדי שלא נסיים בדבר רע נעיר כי הגאונים חדשו מטבע לשון: 'לטוב ולמוטב', היינו לשון-נקייה לדבר רע, ולעולם ילמד אדם את עצמו לדבר טובה, בין במציאות ובין בחלום.

 

 

 

                                                                                                        פרופ' מאיר בר-אילן

                                                                                                       אוניברסיטת "בר-אילן"

                                                                                                       www.torah.in/he

  

  

  

  

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר