באתר ynet התפרסמה כתבה המאירה את עינו של הקורא על האפשרות ליצר ביו אתנול מרוב מוצרי האשפה הנזרקים ללא תוחלת לאתרי ההטמנה. כעיקרון הרעיון נכון בייחוד למדינה בה כמות האשפה לנפש הן מהגדולות בעולם.

למרות זאת ולפי ניסיון רב שנים אשר נעשה בשוויץ ובמדינות אחרות באירופה כבר מאז שנות השבעים, אפשר לייצר מאותה אשפה ואף יותר מכך גם במוצרים בעירים אחרים, חשמל ובכמות לא פסולה בכלל. בעיר ז'נבה למשל סיימו בנת 1978 בניית תחנת כוח המופעלת ע"י אשפת העיר כולל צמיגים והרבה מוצרים פחממתיים אחרים וזאת תוך שימוש בתנורים מיוחדים אשר עומדים בשינויי טמפרטורה אגרסיביים אשר נוצר בין חומר אחד לחומר אחר המושלך לתנור. הזיהום הנגרם עקב צורת שימוש זאת נגנז כמעט לחלוטין בזכות מסננים אלקטרוסטאטיים חזקים במיוחד אשר מנצלים את החשמל הבא מאותה תחנת יצור עצמה.

נוצר מצב חדש, ב"זכות" צמצום כמויות האשפה במחוז ז'נבה עקב שיתוף פעולה מאסיבי של התושבים בפרויקטים לשמירת איכות הסביבה, לתחנה כח זו יש מחסור ב"חומר" לבעירה ושקלו לסוגרה, דבר אשר היה יוצר אגירה מחדש של פסולת. אך בא מזור למחלה בצורה העיר המזוהמת - נאפולי- אשר סגרה הסכמים עם התחנה בז'נבה להעברת מאות אלפי טונות של אשפה המצטברת זה מספר שנים, לשריפה בז'נבה.

מאחר וחייתי ועבדתי קרוב לתחנת כח זו בעת בנייתה והפעלתה בשנים הראשונות , אני יכול להעיד כי התחנה הבנויה בין מספר כפרים מאוד יפים אינה מפריעה להם , לא בזיהום אוויר ולא בריחות בלתי נעימים. בזמן בנייתה עבדו על הפרויקט אזרחים , כנראה מהנדסים, גרמנים בגילאי השישים, ואנו תמיד שאלנו את עצמנו מה הייתה מומחיותם בזמן מלחעה"ש!!!!

אני סבור כי יש לשקול צורה זו של שימוש בפסולת ואשפה וללכת ללמוד זאת שם לפני ומתחילים בייצור אתנול אשר ישאיר הרבה פסולת בלתי מנוצלת.