בשנת 2005 עזב איסי ממנוב את הביצה התל אביבית ועבר להתגורר בשדה ניצן בדרום. מה גורם לבחור מוכשר  לבעוט במוסכמות ולקשור את חייו  וחיי משפחתו לישוב הנמצא הרחק מההמון הסואן צרכן  תיאטרון. 

   איסי לא  עוצר במשך השנים את פעילותו התרבותית בדרכים שונות : הוא נמצא בתוכנית מנהיגות תרבות בנגב, לפני שנה ניסה להפרד מפרויקט שהיה שותף בו ב"תיאטרון רהט", היום הוא חוזר למסלול   העוסק  בתרבות הערבית  ומעבד ספרות טורקית לתיאטרון.

  בימים אלה יצאו לדרך שתי הפקות : "בביוף הראשון" הוא מחזה אוטוביוגרפי שנכתב לפני 25 שנים ע"י  ממנוב והתחיל לרקום עור ועצמות עם תחילת הסגר הראשון של הקורונה.

   "בביוף הראשון" עוסק בנושא ירושה הטורף קלפים בכל משפחה, במקרה של בביוף שאשתו נפטרה, 3 הבנים לוטשים עיניים אל ירושת האם - הדירה. האב כמובן    מתנגד למכירת הנכס, מי שעומד כחומה בצורה כנגד  האב, זה הבן   הצעיר  העומד לפני פריצה בקריירת המשחק שלו, והוא דורש שהצוואה   תקויים כלשונה.

   ההצגה השניה ברפרטואר שגם היא  כתובה ומבוימת  ע"י ממנוב היא "זוגיות על ארבע". מפגש של  שני זוגות חברים, הגברים  יוני ונדב חברים  לנשק מאז הטירונות, הנשים  גלית  וטליה מסתודדות בשיחה    אופינית לנשים, על ילדים, בישול ואפילו חולקות  סודות כמוסים. תוך כדי  הערב  הפן המציאותי  נחשף בחיוך ובכאב, הכל עולה על השולחן :סקס חופשי, אינטימיות, פנטזיות. 

      אנחנו כבר ראינו הצגות  מאותו  נרטיב המועלות     חדשות לבקרים  בתיאטרון הרפרטוארי כמו "זרים  מושלמים " "אדמה   דקה"  של יהושע סובול  עד "מי מפחד מוירג'ינה וולף". ועל כן  יהיה מענין  לראות איך  עוקף  ממנוב  את הנושא   השדוף הזה בחדשנות  ובמבט אישי.