מס' צפיות - 1354
דירוג ממוצע -
מסקיצה בעט נובע עד להקמת מלון "מריוט" במנהטן.
בעקבות הרצאתו של האדריכל משה צור "יוצרים בגוף ראשון" במוזיאון ארץ ישראל
מאת: מובי דיק 12/02/20 (22:43)

    פתח  את הערב מיכי סתר,אדריכל   מעצב הפנים של  משרד "משה צור אדריכלים בוני ערים". המושג שחזר על עצמו בהסברים שלו היה  open space זו האופנה האחרונה  בעיצוב  פנים בעיקר בבנינים  רבי קומות " המזמינים מבקשים שקיפות ופשטות. קירות ומסכים  המפרידים בין  עמדות הישיבה הולכים ונעלמים. יחד עם זאת יש לתת פתרון להסתרת מה. בעקבות  המרחב הפתוח העברנו  מקרן זוית את פינת הקפה ונתנו את הכבוד המגיע לו.  דגש רב  שמנו על  אולמות ההתכנסות שם נפגשים עובדים  ביחד או לחוד לשוחח ולהחליף דעות.

    מאחר  ובנינים כאלה מכילים אלפי מטרים היינו צריכים  "לרהט"   "ולקשט"  את החדרים,אולמות ופרוזדורים.  הפעלנו את  יצר המיחזור : פלשנו  לכמה חברות למחסנים שלהם, מצאנו חומרי גלם  שהניבו לא פעם יצירות אמנות.  לדוגמא, יצאנו לסיור לאסדת הגז של "נובל  אנרג'י" שהיא עצמה שמשה לנו השראה  לגבי פלטת  הצבעים והן לשמוש במלאי העץ וברזלים שמצאנו בשפע במחסניהם.  התקרה  והרצפה שרצה לאורך אלפי מטרים קיבלה  את צבעי הכחול והאפור. בכל קומה וחדרי ישיבות יצרנו  עבודות אמנות משעונים, שרשרות ושאריות קרשים, כדי לחזק את  המסר, כאן יש לכם עסק  עם קרקע וגאולוגיה.

 

   עוד מוסיף  סתר :"ברחוב רוטשילד 22  ובשרונה יש ל"פייסבוק" כמה קומות, ההנהלה היושבת באירלנד רצו לדבוק  בעיצוב

הסקנדינבי יחד עם זאת להיות פשוטים. כך חדר המדרגות  המוביל ל-7 קומות קיבל רצפת פרקט ולוחות פורניר.

   בחברת  nova    העוסקת במכשירים שבודקים צ'יפים,בדיקות אופטיות  וחומרים   הם רצו עיצוב זויתי  וכך היה.

  במגדל "מדעי   החיים" בחיפה " זורמים" הקירות בתנועות גליות  מעין צלעות לתוך חדרי הישיבות.

   פרופ' משה צור בעל  משרד "משה צור אדריכלים  בוני ערים" המונה 90 אדריכלים,נושא פרסים רבים מישראל  ומחו"ל,

מנסה לפשט את החומרים שהוא מרצה במין ביישנות מסוימת  בלשון רבים "אנחנו"  ולא  "אני".

אם האדריכל סתר דיבר על עיצוב הפנים, צור מגיש בעיקר את גורדי השחקים שלו בצורה  ענינית שמקלה על קהל השומעים

לחוש את גודל היצירה. לשמחתי הוא  מתעכב לראשונה על המגדל האהוב עלי  ביותר, מגדל   המתנשא לגובה של 61 קומות, סמן  לאלגנטיות  העושה טויסט  מבסיסו ועד לסיומו.  

   צור "באופן טבעי מאחר והבנין נטוע במתחם שרונה  ומשקיף  לעבר  3 בניני  עזריאלי,   זו סביבה שנתנה לי את ההשראה המתבטאת למשל במסגרות החלונות הלבנים להתחבר  חיבור טבעי לסגנון הבינלאומי. הטכניקה  המיוחדת  של הצללה ושתי שכבות זכוכית זיכתה אותנו בפרס חסכון  אנרגיה."

     90 אדריכלי המשרד קשובים  לפילוסופיה של העומד  בראש החברה,להנגיש ולהאניש את  הבנינים גם לציבור הרחב.

"ברחוב  ז'בוטינסקי בתל אביב שימרנו  2 קומות אשפוז שהיו פעם   בעבר בית חולים. התוכנית היתה לשמור על "הגריד"

העירוני כך שכל  אחד יכול  לעבור דרך  2 המגדלים   שמעליות שקופות מחברות ביניהם,  ולקצר  דרך לכיוון  רחובות בסביבה. 

בפרויקט זה עבדנו הרבה על פתרונות חניה הן של  הדיירים  וכן   חניה  לציבור. התוצאה שהתקבלה היא מתחם המכיל  

גן ילדים,בריכת שחיה במרתף וגינה   קטנה "פוקט גרדן".

    בלי ספק  בניניו של צור כמו הלוגו  של  החברה נוטים לפשטות, יוצאי דופן בבניה הרוויה.  עוד דוגמא   לטויסט הקוביתי, הוא מגדל  בנין "ישראל קנדה" במידטאון :  שתי קוביות  מאורכות הזזות זו  מזו העושות לך חשק להחזירם  למקומם.

     מאחר   והייתי סקרנית לשמע מפיו של צור מה שיש לו להוסיף מעבר להרצאתו, קבלתי אפשרות לראיין אותו טלפונית.

שאלה:  הבנינים שהשאירו לנו  אדרכילים שרובים מגיעים   מאסכולת ה"באהאוס" ,שמם ושנת הבניה   מופיע על  אחד הקירות.

          האם  גם העבודות שלך  מקבלות  איזכור על הבנינים עצמם?

תשובה:  לא, אני  מבקש אבל הם  מזמיני העבודה, מתחמקים.'

שאלה: האם אתה חושב שהטבעת סגנון משלך בכל  "גו'נגל" הבניה בישראל ?

תשובה:  אני יודע שכמו בכל דבר שנוצר מיד ישנם מחקים. זה לא מדאיג אותי אנחנו עושים את העבודה. אני   עצמי קבלתי

           גושפנקא מאחד האדריכלים החשובים. אבא אלחנני,מבקר  ועורך כתבי עת לאדריכלות ציין בספרו "המאבק

           לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20" כי אני מודל לחיקוי.

שאלה:   האם יש לך שאיפה  שעדיין  לא הגשמת מהבחינה המקצועית?

תשובה:  אנחנו שואפים  שכל מה שעשינו ועושים יהיה טוב יותר בעתיד.

שאלה: רוב הציבור מודע לבניה העירונית שלך בערים הגדולות, אתה  יכול לציין איזה  פרויקטים  אחרים משל משרדך ?

תשובה:  אנחנו לא רק בונים גורדי שחקים, יש לנו  110 פרויקטים  שלא  נופלים מהבחינה  הטכנית ופתרונות מסובכים  כמו

            מבני  תעשיה, קמפוסים,שדה תעופה. אנחנו  פרוסים  על 33 ארצות  והשמים הם הגבול.

שאלה:     באיזה פרס שקבלת  אתה גא במיוחד?

תשובה:  בפרס  הבינלאומי בתחרות המבנים הגבוהים הטובים ביותר במזרח התיכון ואפריקה מטעם המועצה הלאומית  ctbuh

           לשנת 2019.

    היעד הבא העומד לפני פרופ' משה צור וצוותו לבנות את מלון "מריוט" במנהטן. ואני  סקרנית במיוחד  לפתרונות שיתן צור

למלון העכשוי  שלו כנגד  "מריוט"  מלון  הכתר של  קהיר שנבנה במאה  ה-19.  האם יחבור או ינגוד את הצורות הדוקרניות של קו הרקיע  הניו יורקי.

 

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר