סיפורו של אתגר קרת, שהתפרסם בשנת 2002 הפך על במת הקאמרי למופע שהדמויות הכתובות  הופכות  לטיפוסים שבחלקם  מפחידים אותנו, משונים לנו, או     כאלה  שכל אחד מאתנו   מכיר או   שמע עליהם. 

    הכל מתחיל בפינת הרחובות  קינג גורג' ורש"י בתל אביב. מקום בו גדל הסופר.

  לנגד עינינו   אניהו בחור עם סנדלים וגרבים  ,מחזר אחרי שכנתו העלמה רעות, המנגנת בגיטרה ומלמדת ילדים לנגן. הוא משכנע  אותה לקבל שיעור חינם  שהופך חיש קל לחיזור הדדי.

    אלא שרעות   מסרבת בכל תוקף  לצאת מביתה בשעות הערב. אחרי שכנוע  היא מסכימה ונרדמת על הספה בדירתו  של המחזר. מכאן הכל בעצם ברור : מתחת לשמיכה   מבצבץ לו כפכף במידה  41. הדמות מתעוררת תוך כדי השמעת גרפס ענקי, שאחריו  יוצא משם גבר גבוה ושמן   לבוש בשמלה של רעות. נעים מאוד, קוראים לי מוריס פומפה.

   יש לומר שבתחילתו של הערב, מעניק אניהו  תיבה  עתיקה לרעות. והיא פותחת את התיבה  ולתדהמתה  היא  מלאה  בשטרות

כסף   בסך  90 אלף שקל. בשמחה רצה  לקנות את הגיטרה שחשקה נפשה, הכל מבלי שאניהו  מודע לענין.

     וכשמוריס מתעורר  באותו ערב  מבקר  אותו הרצל ומזמרתו, לקבל את החוב  מידיו של מוריס. האחרון ניגש לתיבה    שם הוא הפקיד את  הכסף   אבל היא ריקה. כך   בצורה כזו  מבין אניהו  לאיזה עסק נכנסו כולם כשיש  עליהם  פחד מהרצל  המבטיח להם שאם לא יקבל את   חובו  מזמרתו תעשה שמות  באשכוליות של שני הגברים, אניהו ומוריס.

    כאן הגיע החלק  להכיר את   שאר המשתתפים : אמו הפולניה  של אניהו,נמוכת קומה גינג'ית, שכל הזמן מסתובבת 

בביתה  עם  דיבוב של מנטרה:  כולם  בסדר, כולם בסדר. היא מחוזרת  ע"י  רופא המשפחה שבעצם טיפל  בבעלה המנוח

וגרם למותו  עם ניתוח  כבד לא מוצלח. הרופא גיבור בפני עצמו ,יוצא  ליילד שישה עוברים  בדרך   "קיבוץ גלויות", גיבור

אבל לא מעז  להוציא מפיו את המילים  "אני אוהב אותך" לאלמנה השמנמנה.

   מכיוון שהמסקנה היא שרעות  המתהפכת  בעצם מכושפת יוצאים  לברר  מי  כישף  ואיך לסלק ממנה את   הקללה.

  האקורדיוניסט שמנגן בפינת הרחובות קינג גורג' ורש"י  מצטרף  אף הוא לקהילה הזו, ומתברר כי הוא למד  עם רעות באותה פנימיה. החוטים מביאים  את  המחפשים לעיירה קטנה בפולין, הסוף הוא שהכישוף הוסר.. אלא שעדיין צריך  להחזיר את   החוב

להרצל, ומכיוון  שכך, אמו של   אניהו מורידה כאפה  על תמונתו של בעלה   שמאחוריה  מסתתרת  כספת  שתפתור  ותנקה   מעל שני  הגברים את  איום המזמרה של הרצל.

   הסוף טוב, אלא שלא בדיוק     כפי שחשבו, האקורדיוניסט מתחתן עם עלמה, ואניהו    זוכה בחבר    טוב,הלא הוא  מוריס פומפה.

    אז מה  בעצם מתרחש  שהצגה זו כל כך כובשת לבבות.

   ראשית העיבוד של הסיפור ע"י מיקי גורביץ,   שחבר לביומה של  שירלי דשא. התפאורה הקלה להזזה שמתפקדת בין  דירתה

של עלמה לדירתו של   אניהו, תפאורה  שנעשתה ע"י סבטלנה ברגר. המוסיקה של  יוני רכטר המלווה את המחזה וכן   שמה   שירים  בפני השחקנים, וכן דמותו   המצחיקה    של   שהם  שיינר המופיעה  כמו סימני פיסוק,    באביזרים המחקים  מזרקה של  יעקב אגם  בדיזנגוף, או  בתור עץ סתוי וכן טוסטוס כתום, כל אלה מוסיפים  חן.

    מוריס פומפה  הוא  אלון דהן, דמות של צחצח מצוי המשחק אותה אוטונטית, הרצל , נדב אסולין המיתמר   לכל   אורכו  עד לסופה של מסגרת הדלת, המנפנף במזמרתו. אניהו שהוא אודי רוטשילד, בסנדליו ובשערו המתולתל. אלי גורנשטיין הגבוה

ובקולו הבס מצחיק בתארו את הניתוח הלא מוצלח של   המנוח,  מין שלומיאל כזה,האוהב בבישנות את  הקטנה הפולניה  היא איה  גרניט שבא.

    משימה לא קלה לקחו עליהם העושים מלאכה, להפוך מעין  קומיקס כתוב ומצויר    להצגת נונסנס  עם רוח שטות,חידודי ומטבעות לשון היחודיים לסופר  הצעיר והמוכשר אתגר קרת.