המשימה הית יוצאת דופן,לאייר  עבודות לפי סיפורי עם אתיופים. היוזמה הגיעה מקרן חיפה-בוסטון,ארגון  פילנתרופי הפועל למען הקהילה ובשנים האחרונות  קיימת יוזמה  לקירוב לבבות וחשיפת  הישראליים לתרבות אתיופיה העשירה.

  ישבו אמני  האגודה  ושברו ראש,איך לגשת לחומר הכתוב הזר   להם עם הנוף ודרך החיים האתיופי.  עזרו להם  סיפורי העם שנמסרו  מאב לבן במשך דורות,כשהדוגמאות  עוסקות  בחיי היום יום ומאכלסים חיות  שהיו מוכרים היטב  לאתיופים בהיותם עובדי אדמה מאז ומתמיד.  האנשה של חיות  מפחידות ואכזריות כמו נמר,אריה, למול בעלי  חיים ביתיים כמו: עיזים,פרות ותרנגולים  מקבלות תפנית משעשעת היכולה בקלות לחדור לתפיסת עולמם  בעיקר של ילדים ולנו לא נשאר אלא לדמיין  איך  אוכלוסיה נעדרת אמצעי בידור כמו רדיו או  טלויזיה  מרוכזת סביב מדורת השבט, הוא הזקן המספר את המשל  או הסיפור.

   הצטרפו ליובל העבודות של  24 אמני האגודה   כמה דוגמאות    מטעם עמותת "אלמז"  השוקדת  לטפח   ולשמר את האומנות האתיופית המסורתית, קדרות ורקמה.    ולצופים ניתנה האפשרות  להשוות בין עבודות אורגינליות לבין  איורי המחשב העט והמכחול.

    העבודות של  חברי האגודה התמקדו  במיוחד בצבעוניות והקפידו להקיף כל עבודה   במסגרת המחקה את מלאכת הרקמה.

היטיבה לעשות יעל  רדושקביץ שרקמה בעצמה שטיח המתאר את הסיפור "אבא גברהנא המזלזל  ואחר כך מתפעל" יעל רקמה את הדמות האנושית  בצבעים כהים ובעינים  גדולות ושחורות כפי שמתוארים  האתיופים  בציורי הקיר שלהם ובשטיחים.

  גם אביבה  ארנפלד לא נרתעה מתיאור הדמויות בסיפור "האיש הטוב והאיש הרע"  כשהעבודה  שלה כוללת את כל הסיפור

בצורה ציורית על המסגרת  ובתווך על יריעת  בד   מתוארים 4 הפוזיציות  מעין "חד גדיא" בנוסח אתיופי. עוד אמנים החליטו

לאייר את הסיפור הזה.  סבינה  סער בחומרים  רדי מייד:  מאקטים עם ראשי פרות,ולרגלם מצבור של אבנים  שרגמו את

האיש הרע. גם  להני שקולניק קסם הסיפור והיא יצרה כרגיל את  העבודה  בחרוזים: הנחש הנמצא בתווך של מעגל האש, הוא

בחרוזים ירוקים והאש בחרוזים כתומים. 

    חמשת איורי המחשב של שרה גוטמן מכילים כל פעם חיה אחרת:עז,פרה,אריה או נמר, המשתייכים לסיפורים מבלי לנקוב

בשמם. יודי מרטון וסיגלית אורגד-דורון לא מזניחים את העט הכדורי שלהם  ומשלבים אותם בפוטושופ.

      הסיפור "הסוחר וההלך"  המזכיר את משפטו של שלמה המלך  קסמו לסבינה   סער  וחנה שגיא: סבינה השתמשה במגש ישן מעץ התוחם את  עבודת הטכניקה המעורבת:אטבים ישנים מעץ  ודמות  שוכבת מתחת לעץ.  שגיא לוקחת  את עץ התמר

כמוטיב מרכזי ועליו נעים הסוחר וחמורו. עבודה עדינה בצבעי אקריליק  המזכירה לי את נחום גוטמן.

 העבודות מוצגות    בעכו במוזיאון עוקשי בעל  החללים  מרובי הקמרונות,    עם הטאץ'  של  האוצרת  רחל זמר,המקדישה

לכל אחד מהם  את   הספייס והכבוד המגיע לו.