שבעה רועים קדמונים באים ליישב בסוכה כל אחד ביומו
אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד!
וביום השביעי מגיע לסוכה האושפיזין דוד המלך שהיה אף הוא רועה בבית לחם. 
דוד המלך מכריז באופן חד-משמעי (בתהילים מזמור כ"ג) כי מעל כל הרועים נמצא הרועה העליון האחד והיחיד והוא "ה' רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלי נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו " 
וכך מידי שנה בשנה בערב שביעי של חג סוכות אנו נוהגים לערוך סעודה וחגיגה עם כל האנשים הטובים לכבוד המלך שעליו "דוד מלך ישראל חי וקיים"
ונשאלת השאלה מה פירוש המושג "חי וקיים" ? ואיך הקביעה הזו מתיישבת עם ההיגיון.

חי וקיים ? פרושו חיים ללא הפסקה מאז (לפני 3000) שנה ועד של ימינו אנו. 

ולא מדובר על תופעות טבע קיימות מקדמא דנא בכדור הארץ או ביקום שסביבנו אלא מושג שהוא כאילו חידה בלתי אפשרית שמעל הטבע . היתכן שאדם בשר ודם מסוגל להיות חי וקיים זה למעלה מ- 3000 שנה? חיי נצח שאין בהם חידלון וסופיות ? מושג מסתורי על בן אנוש שאין דומה לה בכל ההיסטוריה. 
לא באנו לדבר כאן על אישיותו רבת הפנים של המלך דוד או על סוד קסמו, 
גם לא על היותו איש מלחמה קר ומחושב מצד אחד ומצד שני איש ספר אדם רוחני היודע לשיר ולנגן, ולא על דמותו כפוליטיקאי ערמומי, ולא להזכיר את חטאו הנורא ולא את העונש והמחיר הכבד שהוא שילם בעבורם.
אלא ננסה להבין איך ומתי יכול האדם להיות חי וקיים. 
נראה שבמבחן התוצאה פועלו ויצירתו הגיאונית של האדם שמשמשת את האנשים הבאים אחריו היא הסוד האמיתי הטמון בחיותו ואורך ימיו. וכל זמן שבני אדם נזקקים ומשתמשים ביצירתו הם מעניקים לו בכך אורך חיים אין סופי ומקיימים אותו בכל יום ושעה. 
ספר "תהילים" על כל מזמוריו המופלאים היא יצירתו האלמותית של המלך דוד פסוקים הנלחשים בדבקות ובאהבה על ידי המוני בית ישראל בארץ ובעולם באופן רציף ומתמשך . "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" כל 150 פרקי תהילים מחולקים לכל ימות החודש ובהם תחינות בקשות ותפילות, מתאימות לכל זמן ולשעות צרה, "ממעמקים קראתיך יה..." שיר המעלות אשא עיני אל ההרים" מזמורי תודה "שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון" , שירי געגועים לציון וירושלים "שבחי ירושלים את ה'..." 
"יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים" נפשו של האדם המתייסרת וכואבת מוצאת ניחומים בספר תהילים המופלא . מזמורים המתחברים להמיית לבו של האדם "ידיד נפש אב הרחמן משוך לב עבדך.." תחינות מעומק הלב "אל תשליכני לעת זיקנה" 
בכל התפילות הנאמרות בבוקר בצהריים ובערב שזורים בפסוקים ומזמורים מתהילים ובכל ראש חודשו וחגים מתפללים ושרים את מזמורי ההלל שבתהילים.
כל מאה וחמישים המזמורים בספר תהילים מתנקזים לסיומם במסקנה הסופית שהיא שיא השיאים של היצירה המופלאה שנקראת "תהילים" במילה האחרונה המסיימת את פרק ק"נ האחרון "כל הנשמה תהלל יה הללויה"

היש עוד יצירה כמו ספר "תהילים" שנעשתה על ידי בן אנוש שהיא עדיין חיה ומתנשמת בתוכנו בכל יום ושעה כבר 3000 שנה ? ואפילו עד לימות המשיח? יצירה מופלאה חיה ונושמת בכל דור ודור והיא שעושה את דוד מלך ישראל חי וקיים
חיה הלר