חורף של 2016  מוצא את ירושלים עצובה, דואגת  ומיעוטת תיירים, אבל במוזיאון ישראל הכל כתמול שלשום.
    למען התערוכה "לילה יורד על ברלין 1905-1945" , כדאי  להגיע ואף חשוב. מי שמכיר את עבודת האמנים שפעלו

באוסטריה וגרמניה  בשנים אלה  ימצא עצמו נפעם מול 50 העבודות שנשלחו אלינו מהגלריה הלאומית הגרמנית,מחווה ליובל

הקשרים בינינו לבינם.

      התצוגה  מחולקת לפי נושאים: "רפובליקת וייאמר - אוביקטיביות חדשה"  "פוליטיקה וטראומה" "אקפרסיוניזים אוטופי"

ועוד.

    את החלל הגדול  מנקדים מספר פסלים וכן הדפסי אבן  צבעוניים, פלקטים ומודעות שונות.לדוגמא :מודעה לקראת פתיחת תערוכת הזצסיון ב-1911  בעיצובו של  מקס פכשטיין. והנה   שמות הציירים   שמביאים את תמצית עבודותיהם כאמני התקופה שכל כך מוכרים לנו מספרי האמנות.:  ארנסט קירכנר, קרל שמידט-רוטלוף, ויליהם למברוק,אמיל נולדה, אוטו מילר, אוטו דיקס, גאורג  גרוס,קורט גינטר, הנה הוך (הציירת היחידה  שמוצגת כאן) וכן ציור אחד של קוקושקה. רובם היו גם מורים בבית הספר

"באהואס" בוייאמר.

    כלה אוסף הזה על צבעיו,רישומיו, החדשנות שבו, על  פריצת הדרך מאמנות קלאסית למודרנה,היה אמור להמחק, להיעלם

אם השלטון הנאצי היה ממשיך ושולט, כי הממונים  על התרבות של הרייך החליטו שיצירות אלה הינן "אמנות מנוונת".

    ומי שחפץ לחזור במנהרת הזמן ולראות איך השתקפה   ברלין באותן שנים לעיני   ולטר רוטמן,צלם, ישב ויתרשם

מחיי  העיר  על  בניניה , אנשיה ורחובותיה ביצירה "ברלין-סימפוניה של  עיר גדולה".

     נוסף לתערוכה יחודית זו אפשר  ליהנות  מעבודותיו  המגוונות ופורצות הדרך  של  אמן יוצא דופן ,מאן ריי היהודי

"משוואות אנושיות", וכן תערוכה  שקטה ומינורית " דפוסים משתנים-מלאכת עיצוב  הטיפוגרפי  של משה שפיצר, פרנצסקה

ברוך והנרי פרידלנדר. " בתצוגה זו תוכלו לקבל מושג איך נולדו אותיות הדפוס של השפה העברית.