מס' צפיות - 1563
דירוג ממוצע -
עו"ד יוסי כהן – "תקנת הציבור" ומוסר
מאת: יוסי כהן 25/05/14 (10:28)

המונח "תקנת הציבור" אינו מונח משפטי בעל משמעות ידועה ומוגדרת, אלא נורמה בלתי כתובה, ערטילאית ודינמית, שנועדה לשמש מעין "מצפן ציבורי" ולעצב את "הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים החיוניים אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת לקיים, לשמר ולפתח".

"תקנת הציבור", מסביר עו"ד יוסי כהן, היא המכשיר המשפטי אשר באמצעותו החברה מבטאת את "האני מאמין" שלה.באמצעותה היא יוצרת מסגרות נורמטיביות חדשות ומונעת חדירה של הסדרים נורמטיביים בלתי ראויים למסגרות הקיימות.

מטרה הנוגדת את תקנת הציבור אינה מטרה בלתי חוקית בהכרח. למשל, חוק העונשין אינו אוסר במפורש על מאכל בשר אדם אך אין חולק כי מעשה כזה מעורר תחושת קבס בלב כל אדם בן תרבות, הואיל והוא נוגד את הערכים ואת הנורמות שבאושיות החברה, וכפועל יוצא מכך – את תקנת הציבור. בדומה לכך, אף שחוק העונשין אסר בעבר על משכב זכר, הפרת איסור זה לא היוותה בהכרח פגיעה בתקנת הציבור, שכן נוכח המציאות הרווחת הוציא היועץ המשפטי בעניין זה הנחיה שלא להעמיד לדין בגירים שעשו זאת בהסכמה.

אין חולק כי משמעותו של המונח "תקנת הציבור" היא כה רחבה, עד כי ניתן לכלול בו גם מטרה בלתי מוסרית. עם זאת, לדברי עורך דין יוסי כהן, אין נובע מכך כי ניתן לרשם החברות שיקול דעת נרחב וכי הוא רשאי לסרב לרשום חברה שמטרותיה אינן תואמות את חוש המוסר, על-פי הנורמות ועל-פי ערכי המוסר הסובייקטיביים האישיים שלו.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר