מס' צפיות - 1618
דירוג ממוצע -
עו"ד יוסי כהן - שכר היזם והוצאותיו
מאת: יוסי כהן 03/04/14 (11:25)

חוק החברות אינו דן כלל בשאלת שכרו של היזם ובשאלת ההוצאות שהוא נשא בהן בעבור החברה במהלך פעולת היזמוּת, ולפיכך ימשיכו לחול בעניין זה הכללים שפותחו במשפט המקובל, וכן יחולו בדרך היקש כללים דומים בחקיקה ובפסיקה בישראל.

בדומה לשאלת שכרם של הדירקטורים, גם היזם אינו זכאי לתמורה בעבור השירותים שהוא מעניק לחברה, אלא אם כן נקבעה זכאותו לשכר בתקנון או בהסכם שנכרת בינו לבין החברה. למעשה, שאלת שכרו של היזם נתונה בידי האורגנים המוסמכים של החברה, הרשאים להכריע בעניין זה לאחר הקמת החברה, לפי שיקול דעתם.


הכלל הנדון

חל הן באשר להוצאות שנשא בהן היזם במהלך תקופת היזמוּת, כגון אגרת רישום ואגרת הון וסכומים אחרים שהיזם משלם במהלך הקמת החברה, והן באשר לשכר טרחתו של היזם.

לדעתנו, כלל זה פוגע בחוש הצדק. היזם (וביתר דיוק, היזם המקצועי) משקיע בדרך כלל את זמנו ואת מרצו בהקמת החברה, תוך שהוא מסתכן לא פעם בסיכונים ניכרים הכרוכים באחריות רבה, ולפיכך יש להעניק לו תמורה הולמת בעבור שירותיו לחברה.נוכח עמדתנו באשר לשכר, מובן מקל וחומר כי לדעתנו יש להשיב ליזם במלואן את כל ההוצאות שנשא בהן לצורך הקמת החברה. אם לא כן, מי ירצה לשמש כיזם, ובפרט כיזם מקצועי, בידיעה ששאלת החזר הוצאותיו ושכרו תהיה נתונה לחסדי החברה לאחר שתוקם? מאידך גיסא, אין להתעלם מהקשיים העלולים להתעורר אם נקבל את הגישה הגורסת כי היזם זכאי לשכר, שהרי אז יכול היזם, לכאורה, לחייב את החברה בתשלום שכר יזמוּת מופקע אף ללא הסכמתה. מובן כי מצב דברים זה אף הוא אינו רצוי מכול וכול וכי יש לנקוט דרך המאזנת בין האינטרסים הנוגדים של היזם ושל החברה.

כיוון ששאלת שכרו והוצאותיו של היזם טרם הוכרעה בפסיקה, נראה כי תיתכנה לעניין זה אפשרויות אחדות, המושתתות על ההנחה שהחברה אכן הוקמה ואשרה את ההסכם המקדמי שכרת היזם בעבורה.

יש להבחין בכל מקרה בין הוצאות היזם לבין שכר טרחתו. לדעתנו, יש להשיב ליזם את ההוצאות הרֵאליות, על סמך קבלות שיציג לחברה או על סמך ראיות אחרות בדבר גובהן של הוצאותיו.

מיזם מסוג זה סכום המחושב על-פי אחוזים משוויו.

מן העבר השני דחה בית-המשפט קמא את התביעה לשכר יזמוּת, בקובעו: "יזם אינו זכאי לתמורה בגין השירותים שהוא מעניק לחברה, אלא אם זכאותו נקבעה בחוזה שנכרת בינו לבין החברה […]". עוד קבע בית-המשפט קמא, כי בנוהג לשלם ליזמים תשלום בשיעור של 15-10 אחוזים מערך המיזם לא סגי. נוהג כשלעצמו אינו יכול ליצור חוזה "יש מאין" בין צדדים שאין ביניהם הסכם מלכתחילה. צוקים לא הצביעה על הסכם בינה לבין יזמיה הקובע את זכאותם של היזמים לשכר יזמוּת, אלא רק הביאה ראיות לנוהג שעל-פיו קיימת הזכאות, ולפיכך אין היא זכאית לשכר יזמוּת. אשר לשכר טרחת היזמים בגין הקמת החברה, אישר בית-המשפט העליון את קביעת בית-משפט קמא, שהסתמך על התזכיר, אשר העניק ליזמים עשר מניות יסוד כשכר יזמוּת, וקבע כי יש לשלם לצוקים את שווי ערכן הנומינלי של מניות אלה.11 עוד קבע בית-המשפט העליון, כי משלא הובאה תשתית ראייתית לעניין שוויין האמיתי של המניות, אין לקבל את הטענה כי יש לשלם ליזם תשלום בשיעור שוויין האמיתי.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר