מס' צפיות - 132
דירוג ממוצע -
961לא ביום ולא בלילה-ביקורת-א.רז-הבימה
מאת: elybikoret 17/06/12 (01:05)

961לא ביום ולא בלילה-אברהם רז-הבימה צילומים-אלי ליאון   אברהם רז(1937-1971)הנו סופר ישראלי שחי תקופה מסויימת מחייו הקצרים(נפטר ממחלה בגיל 34)בלונדון.הוא כתב 5 מחזות שהמפורסם ביותר מביניהם הנו המחזה "לא ביום ולא בלילה" שזוכה כעת להיות מוצג  בפעם שלישית בארץ לאחר שהוצג בצוותא מעל ל 400 פעם ובתיאטרון באר שבע בשנות ה80. המחזה גם הפך לסרט וזכה לציון לשבח בפסטיבל סרטים בברלין. המחזה היום קצת ארכאי אך יש הצדקה להעלאה המחודשת ולו רק כדי לראות את ליא קניג משחקת בו בצורה נפלאה את התפקיד הראשי וחוגגת יחד עמו 50 שנות פעילות בימתית בהבימה.   זהו מחזהו הראשון של רז שהועלה בזמנו על במה מקצועית ומשתתפים בו ,בהפקת הבימה כעת, ליא קניג(סוקולובה) כמאושפזת בבי"ח למחלות עיניים המחכה לניתוח,ארז רגב(צחיק)מאושפז אחר חייל פצוע המתעוור והדר רצון-רותם(יעל)אחות בבית החולים.   סוקולובה בגלל ליקויי ראיה חושבת שצחיק הנו אדם בגילה,אהוב נעוריה שעזב אותה. סוקולובה בודדה בבית החולים ובדידות זו גורמת לה למצוא באחר,באדם שהיא פוגשת במקרה ,את מה שחסר לה,מה שנעים לה,מה שהיא זוכרת ורוצה להזכר כי יש לה ים של זכרונות. צחיק החייל כדי לא לפגוע באישה אינו מגלה לה את האמת ונותן לה לחיות באשליה זו עד הסוף המפתיע.     משחקה של ליא קניג חם,מרגש,מלא רוח אופטימית למרות שחיה באשליה אחת גדולה ואולי בגלל זה. המחזה בנוי כולו על משחקה.היא נמצאת רוב הזמן על הבמה,היא המניעה את העלילה,היא הגורם שעבורה כדאי לראות את ההצגה. משחקה מעולה.היא סנטימנטלית,מאוד ממוקדת ומדוייקת.היא מצאה במחזה זה שני שותפים נהדרים מלאי חן נעורים ושמחת חיים.   יעל האחות מלאה טענות נגד הזקנים על התנהגותם וחוסר ההתחשבות בסובבים אותם ולמרות זאת מתיחסת בחיבה אל סוקולובה.היא מאופקת ביחסה אליה,מתחשבת בה,בגילה,במצבה ויוצרת במשחקה והתנהגותה תמונות שיש בהן מהבידור,ההומור וכן מהאהבה והמסירות.   רגב נהדר כמשתף פעולה,כאדם המתחשב ברגשות הזולת,כאדם המתיחס בכבוד אל המבוגר,אל זכרונותיו ואשליותיו. יש לו התלבטויות אך אינו מתקבל על הדעת שהתנהגותו נובעת מהרצון להתל בזקנה,לצחוק ממנה,ולהשתעשע איתה.     למרות מצבו של צחיק,הבמאי רועי הורוביץ ביים לאורך ההצגה כולה סצינות מרתקות,מלאות חיבה,אהבה,רצון לעזור,רצון לשתף פעולה . הוא ביים את המחזה ברגישות רבה,בקצב הנכון ובאוירה המתאימה בעת רוגע ממלחמות.יש בו סצינות מבדרות מעולות המשכיחות את הנושא הכבד-עוורון. יחד עם זאת,למרות האוירה האופטימית,הבידורית ,המחזה הנו בעצם עם מסר פסימי.המבוגר זוכה לראות את האור והצעיר- הדור הזה נשאר בחושך.   יש במחזה עימות -דו שיח בין שני דורות.יש במחזה טשטוש בין האשליה לבין המציאות.טוב לאדם לחיות באשליה וכל עוד היא קיימת הוא מאושר,הוא שמח.   במחזה יש גם רמז דק מאוד על יחסו של המחבר אל המלחמה והוא מעלה את השאלה האם זה מקומו של חייל להיות בבית חולים.   המחזה מבוסס על סיפור קצר שכתב המחבר בשם "סוקולובה". המחבר נפצע בעינו בזמן מבצע סיני.הוא עיכב את פרסום המחזה כדי לא לשייכו למלחמה מסויימת.   פרט מענין.כאשר המחזה הוצג בצוותא ליא קניג היתה מחליפתה של מרים ברנשטיין-כהן והספיקה אז לשחק בו ב25% מההצגות.  התפאורה יפה ומהוה חדר של בית חולים.עיצב מושיק יוסיפוב. תלבושות-ילנה קלריך והמוסיקה הנעימה לאוזן -דניאל סלומון.את התאורה המלאה אור והמשרה אופטימיות בבית החולים עיצב מאיר אלון.    לראות או לא לראות:מרגש ביותר בזכות המשחק.מומלץ לראות.מאפשר  לאנשים סנטימנטליים  להזיל דמעה.   נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 01/6/2012 11:18    אלי
elybikoret@gmail.com
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא מבקרי התיאטרון שליד האגודה.    

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר