מס' צפיות - 238
דירוג ממוצע -
גפרית וצרי
יצא לי להיות בין ברי המזל שהגיעו להצגה הראשונה של "גפרית וצרי" בתיאטרון הסמטה.
מאת: מתי אלון 15/05/12 (13:23)

 

דניס פוטר הוא מחזאי אנגלי מבריק (ההצגה שלו "נוף ילדות" גם עלתה פה לא מזמן). אפרת שטיינלאוף שביימה גם את "נוף ילדות" מעלה את "גפרית וצרי" מחזה פרובוקטיבי שנאסר בזמנו להצגה באנגליה.

 

המחזה מספר את סיפורה של משפחת בייטס. פטי הבת שנפצעה בתאונת דרכים, האם והאב, שמקדישים את חייהם לטיפול בביתם המשותקת, ומרטין בחור אלמוני שנכנס אל חייהם וטורף את הקלפים.
 
פטי, בתם של הזוג בייטס נפגעה בתאונת דרכים ומאז היא משותקת, אימה אשר מטפלת בה טיפול מסור, סגורה בבית מזה שנתיים והגיעה לקצה גבול היכולת שלה. ההורים נמצאים על סף ייאוש כאשר אל תוך בית המשפחה מגיע מרטין, צעיר חביב ונעים הליכות אשר טוען שהוא הכיר את פטי בזמן לימודיהם במכללה לאומנות. מרטין מגלה את הסדק במצבם הנפשי של בני המשפחה ומנצל אותו לטובתו, הוא מטיף ומציע פתרונות קסם לאם שמנסה לתלות תקוות במצגי שווא של השרלטן. בסופו של דבר הוא כובש את הזוג, רוכש את אמונם ומצליח להישאר לבד עם הנערה.

 ההצגה מעבירה אווירה מעניינת ובכל סצינה הטוב והרע מתחרים ביניהם, הקהל עובר בין ייאוש לבין תקווה ולהיפך עד לסוף.

יש לציין גם את התפאורה, התאורה והמוסיקה שתרמו רבות לאווירה.


עדי נוי הצליחה בתפקיד הלא קל הילדה הנכה  בהט קלצ'י בתפקיד האימא הדאגנית והעייפה שהחליטה גם לדאוג לעצמה, ניר מנקי בתור האב הנרגן והמיואש, עושים את עבודתם הלא קלה בצורה נאמנה עם בחירות טובות, ראוי לציין את רן שחף (במאי בזכות עצמו) בתפקיד המבריק והקשה לביצוע של מרטין.

גופרית וצרי היא הצגה שפוגעת בבטן הרכה. הקהל באולם זוכה למופע של קיצוניות של רגש, וליציאה חדה מתוך הריאליזם. החוויה מסתמנת כחוויה מטלטלת שמצליחה להשאיר חותם, וחומר למחשבה. המחזה עולה לראשונה על במה בישראל, בתיאטרון הסימטה, בעבר הוא עלה בבית הספר למשחק של יורם לווינשטיין.

ההצגות הקרובות -
יום א' 20.5.12 - 20:30
יום ב' 21.5.12 ב- 20:30
וגם ב24 וב25 ליוני

הכותב הוא עיתונאי באתר קצהחוט

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר