8 מאי 2012

למוטט הבסטיליה באורח דמוקרטי

על החלטת הבג"צ מהיום להרוס את שכונת האולפנה ניתן לומר כי "מעז יצא מתוק".  אפשר כי כעת הגיע יום הדין של בית המשפט העליון ובג"צו לשלם על גבהות ליבם ולעומתיותם כלפי עם ישראל.

אין אדם, אשר אינו עושה שקר בנפשו ואינו "תקין פוליטית"" אשר יחלוק על הקביעה כי בית המשפט העליון הוא מוסד שמאלני קיצוני, המהווה סניף השמאל הרדיקלי ועולמי ושלוחת אירגוני "הסדר העולמי החדש" בישראל.  אין גם ספק כי הבג"צ הינו אנטי-ציוני ואוטו-אנטישמי למהדרין.  אין גם ספק כי "המהפכה השיפוטית" באמצעות קביעת "הכל שפיט" של אהרון ברק, הציבה את בית המשפט העליון כשליט עליון, טוטליטרי, דרקוני על מדינת ישראל.  גם אין ספק כי הבג"ץ אינו מייצג את העם בישראל אלא את שוטמי ישראל בארצות הים ומשתפי הפעולה הנירצעים שלהם בתוככי ישראל (עמותות גולדסטון ודומיהן מאותנני "הקרן לישראל חדשה").

מזה זמן כי הריבון (אלו אנו כולנו, באמצעות הכנסת נציגתנו), צועד במסלול התנגשות עם בית המשפט העליון מאחר שנציגנו "מעזים" לדרוש שוויון כוחות בינם לבין בית המשפט כפי שמחייבים הליכי  דמוקרטיה תקינים.  אלא שההתנגשות הינה בלתי נמנעת מאחר שהבג"צ הוא אנטי דמוקרטי (ע"ע שלטון "הנאורים" לטעמו של אהרון (הפיראט השיפוטי) ברק), בעוד הכנסת חייבת לצעוד במסלול הדמוקרטי מעצם המנדאט לכינונה.  הבג"צ אינו ניבחר אלא בוחר עצמו מבין כ-תריסר בני צלמו ודמותו וכך כלטאות משונות, כחוצנים, משכפל זנב-עצמו עוד ועוד בעודו מרחיק עצמו עוד ועוד מהעם ונציגתו הכנסת, אשר הינם האנטיתזה לבית המשפט העליון דהינו, רובנו ככולנו ציונים חמים וחובבי ציון שלא כדוגמת בית המשפט העליון.

פסיקת הבג"צ מהיום לגבי שכונת האולפנה חצתה קו אדום.  היא אומרת לתושבי ישראל כי פרוצדורת המשפט חשובה מהצדק הצרוף.  שהרי חוקיות הרכישה של שכונת האולפנה ובירור הקרדיט של הפלשתינים, מוסתי מתיווני וכוהני הבעל של בצל"מ ו"שלום עכשיו", המודעים לבעיתיות הטענות לבעלות ערבית על הקרקע אך המטרה, סילוק המתישבים, מקדשת עבורם את כל האמצעים להשגת מטרותיהם גם אם כרוכים בכך שקר מרמה, כזב, מצגי שוא וכדומה.  מה עוד ששטח שכונת האולפנה נימצא בלב יישוב יהודי תוסס, חי וקיים משך שנים וכוונת אירגוני הנבז הישראלים היא לתקוע טריז ערבי בלב היישוב ובכך לפוררו מבפנים, תוך שמנציחים בכוונה תחילה סיכסוך דמים נוסף בין יהודים לפלשתינים.

למצער, למותר להזכיר כי תושבי שכונת האולפנה רכשו (לטענתם - ואנו יותר ממאמינים להם מאחר וזה הוא נוהל שגור), את השטח בכסף מלא מהבעלים הערבים (אשר מטעמי חשש לחייו מתכחש כעת לענין המכירה ליהודים), ובנו את הבתים בכספם שלהם כאשר המדינה מספקת להם תשתיות מקובלות.

טענת הבג"ץ וגרוניס בראשו כי הינו עומד על "סופיות הדיון והפסיקה" הינה מופרכת, שיקרית ונישענת על בורות משפטית.  זה הבסיס לטענתו כי ההריסה חייבת להתקיים מאחר שאין אפשרות לבית המשפט לחזור בו ולכן על המדינה לציית, להרוס בתי יהודים יהיה אשר יהיה.

אין אווילות רשעות וטיפשות גדולה יותר מפסיקה זו.  שהרי ידועים מקרים רבים (בארץ ובעולם) בהם נישפט אדם, נאמר על רצח, ונחבש בבית האסורים.  אלא שלאחר שנים מתברר (בבדיקת ד.נ.א. או שנימצא האשם האמיתי), כי הינו זכאי (לאחר הליך משפטי נוסף כמובן).  אזי לגישת גרוניס ימשיך וינמק הזכאי בכלא בעוד הרוצח הידוע מסתובב חופשי והכל (שוב לטעמו של גרוניס), מפאת ש"הפסיקה היא סופית ומוחלטת" ואין אפשרות לבית המשפט לחזור בו (כאמור, שקר וכזב ואווילות משפטית).

הוסף על זאת כי ענין חוקיות הרכישה של תושבי האולפנה היהודים מתבררת בעצם ימים אלו בבית המשפט וכך. אסור באיסור חמור להרוס את הבתים עד גמר הבירור שהרי במדה ויהרסו הבתים (ופעולה זו אינה הפיכה, היא סופית ומוחלטת) ויתברר בבית המשפט כי הכל חוקי וכשר ברכישת הקרקע על ידי היהודים, הרי שהיינו מצפים מגרוניס וצוות נבזיו בעליון לעמול במו ידיהם ביצירת "שלמת בטון ומלט" למשך שנתים בבנית הבתים מחדש הלא כן?  ואנו יודעים בוודאות כי כך לא יקרה הלא כן?  מכאן שבית המשפט העליון הישראלי אינו אך סניף השמאל הרדיקלי בישראל, הלה הינו סניף מטורללי חלם לדורותיהם במדינת ישראל.

יותר ויותר אנו מאששים הקביעה כי בית המשפט העליון אינו שוקל ותר אחר פתרון יצירתי הכיצד לא להרוס חיי יהודים או למצער לשתף פעולה עם הכנסת במציאת אותו הפתרון הצודק לזמן ומצב נתונים, אלא הינו נותן ידו לחורבן יהודי, כנגד רצון מרביתו של הציבור, בשמחה בששון ובטפשות משפחית אין קץ.

על מנת להסיר ספק, איננו באים לטעון כי בכל מקרה ובכל מצב ניתן לפתוח דיון ופסיקה חלוטה, בהחלט אין כך הדבר.  אלא שאנו עסקינן בחייהם של שלושים משפחות על ילדיהם שיזרקו מביתם לרחוב לאחר שאיבדו את כל רכושם עלי אדמות אותו קנו במיטב כספם אשר אזל כמובן, בעוד המדינה היא שעודדה אותם להתישב על קנינם.  וכך, אם מקרה זה אינו מצדיק בחינה מחדש אמפתיה והתחשבות מה כן מצדיק זאת?

ובכלל, מה החיפזון? עשרות שנים עמד השטח בשיממונו וקרוב לוודאי כך כך יהיה גם לאחר פינויו (אם וכאשר) ומכאן מה מניע את הבג"צ בנפש שוקקה וברגל גסה לחרב בתי יהודים?  ובכן השאלה כן הנה רטורית, התשובה כבר ניתנה לעיל, הבג"צ שם עצמו אויב היהודים, חד וחלק.

אפשר כאמור כי "מעז יצא מתוק" מאחר שפסיקה אווילית ומשפחית זו אשר חוסר הצדק והמחשבה כהלכתה זועק לשמים, תעורר סוף-סוף את הריבון, את חברי הכנסת ל"מרד הנפילים", להחזיר את הבג"צ לממדיו הטיבעיים ולמקומו הנכון בין שלשת הרשויות.  אל להם להתירא, אל להם להחמיץ ההזדמנות.  מרביתו של העם, ללא כל עוררין מאחוריהם וביום פקודה נסוכך עליהם וניתמוך בכך שימוטטו את הבסטיליה השיפוטית הדרקונית הזו.  אלו מחברי הכנסת שיתיצבו לתיקון המעוות יקצרו פירות פוליטים אדירים כאות תודתו של העם למעשיהם.  אל תיראו ואל תחתו, נצלו את "עונת בין הבתרים" בהם פוזרה להלכה הכנסת אך עדיין מתפקדת והעבירו את כל החוקים הנידרשים להחזיר את מדינת ישראל לשפיותה הדמוקרטית.

אין זה סוד כי נתניהו מתנגד למהלכים אלו ומגן על עוולות בית המשפט מאחר וכניראה כי קיימים נגדו "תיקים באפלה" המאששים לכאורה מעשי שחיתות שחטא בהם, כפי שמחזיקה המערכת המשפטית "תיקים באפלה" כדוגמתם כנגד מרבית ניבחרי הציבור על מנת לסיים ולתפור התיק כנגד ביש הגדא ביום בו יתעשת ויצא כנגד מערכת המשפט ככלל,  ובית המשפט העליון ופרקליטות המדינה בפרט, אשר הינם אולי המושחתים ביותר בעולם המערבי.  ושוב נאמר לחברי הכנסת, אל תיראו ואל תחתו, אפשר וינסו לתפור לכם או לנתניהו תיקים פליליים כפי שעשו זאת לתריסרי פוליטיקאים אחרים אלא שעד אז תנותץ הבסטיליה השיפוטית והצדק יצא לאור עם גוף שיפוטי חדש אשר יחליף מכל וכל את ניבזי בית המשפט העליון ד'היום.

על זאת נוסיף כי נתניהו הינו חבר ה- סי.אף.אר. מאז 1986, הוא אירגון "הסדר העולמי החדש" האמריקני אשר נוצר את בית המשפט העליון הישראלי כבבת עינו מאחר שמאמינים וסמוכים שם כי בית המשפט העליון הינו חוד החנית שלהם, משתף הפעלה עמם לחדירה שוטמת, זרה ועוינת לתוככי קרבי מדינת ישראל והוא אשר יבא עבורם את "הגאולה" דהיינו, "מדינת כל אזרחיה הפלשתינים" אשר תוקם על חורבות מדינת היהודים בארץ ישראל.  נתניהו מתירא בעליל מתגובת הבנקאים הבינלאומים המאכלסים את אירגוני "הסדר העולמי החדש".  לכך נאמר לנתניהו, עליך להחליט האם עניי עירך קודמים או שוטמי ישראל הגדולים ביות  בפרט לאור הבחירות הקרבות עלינו לדעת אם לנו אתה אם לצרינו.

בית המשפט העליון בטיפשות אין קץ נתן את הנשק האולטימטיבי בידי ניבחרי הציבור כנגדו, הוא חטא בחטא ההיבריס, חצא קווים אדומים בוהקים ובכך נאמר עליו ...."צדיקים (כנסת ישראל) מלאכתם נעשית בידי אחרים".

אורוות המערכת השיפוטית ובית המשפט העליון צואות וסרוחות, יש לנקותן ולטהרן למען יהיו ראויים לעם הזה.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca