מס' צפיות - 888
דירוג ממוצע -
תיעוד אירוע טרור מיום 15/10/1986 בסיום טקס השבעה של חיילי גבעתי בכותל בירושלים
מאת: איציק גיני 01/02/12 (10:27)

פיגועים שונים אירעו בארץ מיום הקמתה, פעולות טרור, מחבלים מתאבדים, אוטובוסים   מתפוצצים, מכוניות תופת, מטעני חבלה ועוד.  

 

לצערי רק בשנת 2002 החל תיעוד ממוחשב של אירועי הטרור הללו, על אירועים שקדמו יש לגשת   לארכיונים וללקט מידע.  

 

באחד מאירועי הטרור הללו חווינו אנ ובני משפחתי וברצוני לספר מקודת מבט של עד ראיה.  

 

בתאריך 15/10/1986 התקיים בכותל המערבי טקס השבעה לחיילי גבעתי מגדוד צבר.  

 

בסיום הטקס בעת פיזור בחניון האוטובוסים נזרקו אל החיילים ממכונית נוסעת שלשוה רימונים.  

 

האירוע הטרגי גבה הרוג ו-69 פצועים בדרגות פציעה שונו.  

 

 ההרוג היה דב פורת אחד מאבות החיילים , בן 43 היה בהירצחו.  

 

שלושת הרימונים נזרקו לעבר החיילים ובני משפחותיהם שהתאספו במגרש החניה לצד שער האשפות בפאתי הכפר סילוואן.  

 

עבורי ועבור בני משפחתי היה זה אירוע יום חג במיוחד למשפחת מהגרים שהגיעו ארצה בשנת 1948, אירוע מרגש, חודשיים לאחר גיוסו של אחי דניאל לחטיבת גבעתי הוזמנו לטקס ההצבעה בכותל המערבי.

אל הטקס הגיעו הורי שרה וישראל אחותי ריקי אנוכי, דודתי מלכה ובעלה רחמים עם ילדיהם מרב ונועם.  

 

בשעה 19:00 החל הטקס מאות טירונים לבשו  את מדי חטיבת גבעתי. ערב קודם חוו החיילים מסע רגלי של 20 קילומטר כדי לקבל את סמל החטיבה. עתה היה זה שלב של סיום הטירונות והגיע העת להישבע על הנשק האישי וספר תנ"ך ובכך להימנות כחיילים מהשורה בחטיבת גבעתי.

 

באירוע נשאו דברים מפקד החטיבה ואלוף פיקוד דרום יצחק מרדכי. בתום הטקס לאחר 45 דקות שוחררו החיילים לשהות במחיצת המשפחות שהגיעו לטקס. בשעה 20:30 נפרדו המשפחות מהחיילים, והחיילים החלו לנוע במדרגות החניה שמתחת לשער האשפות שבו חיכו להם האוטובוסים.

 

לפתע שמעו בני המשפחה פיצוץ אחד חלש, והשני חזק, החלו להגיע גם  צעקות רמות מכיוון האוטובוסים.

היסטריה החלה באזור כל אחד צעק את שמו של בן המשפחה שאותו ליווה, היה הלם אנשים נפלו וחיבקו אחד את השני.

אחרי הפיצוץ הראשון נשכבו החיילים ברצפת האוטובוסים, ובפיצוץ השני ירדו ונשכבו על הארץ.  

 

חיילים רבים ובני משפחה שעמדו בקרבת האוטובוסים נפגעו.

המשטרה הגיעה למקום תוך דקות ספורות וביקשה מהקהל לעלות בחזרה לרחבת הכותל.

הטענה הייתה שצריך לסרוק את האזור ולחפש עוד חומרי נפץ, במקביל החלו לתחקר עדי ראיה.

הייתה התארגנות מהירה של הצבא, ערכו מפקד לכל החיילים, קראו בשמותיהם והמתינו בסבלנות לפקודה נוספת לעלות לאוטובוסים והפעם על מנת לחזור לבסיסם בדרום הארץ.  

 

 במפקד החיילים אחי לא נמצא, איני יכול לתאר את הדאגה והחרדה שלי ושל בני משפחתי, בהיעדר טלפונים ניידים באותה העת לא היה איך ליצור קשר, אימי שהייתה היסטרית וצועקת "האם משיהו ראה את הבן שלי דני" לפתע באורח פלא ירדה מהרובע היהודי גב' בשם מרים שאר ישוב שניסתה להרגיע את אימי, העלתה אותה לביתה על מנת לאתר את אחי ולהתקשר למרכז מידע ולבתי החולים כדי לדעת מה עלה בגורלו של אחי.

 

אחי נפגע וספג רסיסים רבים ואושפז תקופה ממושכת בבית החולים הדסה עין כרם.החוויה הטראומטית ליוותה ומלווה אותו עד היום.

 

שנים רבות לאחר האירוע אימי נמנעה מלהגיע לאירועים חברתיים משפחתיים, מהפחד של התכנסות המונית.  

 

ברחבת הכותל כאמור נאסרה כניסה ויציאה מרחבת הכותל, הגב' מרים שאר ישוב הובילה אותנו ליציאה מחוץ לרובע היהודי, עלינו למונית ונסענו לבית חולים נסיעה שהייתה כמו נצח.

בבית החולים כבר המתינו צלמים רבים ועיתונאים, טכניקה לקבל מידע מהמשפחות הייתה חלוקת אסימונים לשימוש בטלפון הציבורי, למשפחות שיתקשרו לקרובים לדווח על האירוע וכך קיבלו חלק מהעיתונאים אינפורמציה ממקור ראשון.למחרת קראנו ציטוט של משפחתי בעיתון חדשות.

 

הטלוויזיה הגרמנית היחידה  שסיקרה את האירוע כשהגיע למקום לצלם תוכנית אחרת  

 

מספר תגובות לאירוע של גדולי האומה ואנשי ציבור:  

 

 ראש הממשלה באותה העת היה שמעון פרס שאמר שיעשה הכול כדי לתפוס את האחראים, הוא הביע זעזוע עמוק.  

 

שר הביטחון יצחק רבין שהגיע לאזור הפיגוע אמר כי על אף שכל תשומות הלב הציבורית מופנית כיום לנושאי פנימיים, לדבריו הטרור ואש"ף רוצים לפגוע בנו ללא הבחנה הן בחיילים והן באזרחים.  

 

 מ"מ ראש הממשלה  ושר חוץ יצחק שמיר אמר כי הפיגוע בשער האשפות מוכיח שוב כי סכנת הטרור לא חלפה והדבר מחייב את ישראל לערנות גם במלחמת החורמה נגד הטרור, ואלה שעומדים מאחוריו.  

 

ראש עיריית ירושלים טדי קולק שביקר את הפצועים אמר שבירושלים למרות המאמצים הכבירים של כוחות הביטחון אין הבטחה שלא ישנו מקרים כאלה.  

 

חברת הכנסת מהתחייה הגב' גאולה כהן קראה לממשלה להפסיק לעסוק במרדף השווא אחרי השלום שרק מעריך את הטרור הערבי, ולהתחיל לעסוק בביטחון על חיי היהודים, אם יהודי לא יכולים להתהלך חופשי בירושלים ובכל מקום בארץ בלי שיהיו מטרה למרצחים ערבים, לא יתלהבו בארץ גם ערבים.   

 

בטרם הגענו לטקס ברחבת הכותל סיירנו במקומות שונים ברובע היהודי, קצת אירוני שבין מקומות שטיילנו היה הגלעד לזכרו של נסים גיני שנמצא לא הרחק ממקום הפיגוע בו נפגע אחי דניאל גיני.

נסים גיני הוא צעיר הנופלים במערכות ישראל, נפל ב-05/1948 במלחמת העצמאות בקרב על הרובע היהודי בירושלים  

 

היום בחלוף 25 שנה לא ידוע מה קרה עם המפגעים האם נלכדו, חוסלו או נתפסו ואולי שוחררו בעסקת שחרור מחבלים ומרצחים.

 

מפנייה למשרד ראש הממשלה האגף ליחסי ציבור השיבו תשובה כדלקמן:

מבדיקה שערך משרד ראש הממשלה במשרדי שירות הביטחון הכללי.

 "מן השירות נמסר כי בהתאם לסעיף 19 לחוק השב"כ, המידע המצוי בידי שירות הביטחון הכללי מוגדר כחסוי, ופרסומו או גילויו אסור".     

 

תיעוד אירוע  הטרור מיום 15/10/1983.מנקודת מבטו של הכותב שנכח במקום  בזמן האירוע.

 

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 5 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אירועי הפיגוע בחניון גבעתי ברשומותי
אביתר נור 11.04.12 (11:38)
2.
פיגוע בכותל
חייל מגדוד צבר 06.01.13 (17:31)
3.
פיגוע בכותל - תיקונים
ניסים יהודה 05.05.16 (13:19)
4.
פיגוע גבעתי בשער האשפות 86
יוסף 02.10.18 (19:50)
5.
לניסים יהודה
ראובן פירסטטר 15.10.21 (16:29)