חברי אנסמבל מייקל מצאו דרך מיוחדת לשווק את ההצגה, השחקנים בתלבושות ההצגה מסתובבים במקומות שונים בעיר, ומקדמים את ההצגה אני פגשתי אותם באוטובוס. משפחת ברוש ההורים רבקה דובי והאחות יסמין  (המכונה יסמינוש)  מנהלים טקס זיכרון לבנם, האח מייקל. קהל הצופים שהגיעו להצגה הם האורחים שבאו לקחת חלק באזכרה. אירוע הזכרון כולל שירים ,ריקודים וכיבוד בורקסים רוגעלך שמועבר בין קהל הצופים.  בשונה מאזכרות הרגילות והמוכרות שיש בהם הרבה עצב ויגון, בטקס למייקל יש שירה, ריקודים מעין פרודיה לאזכרה. המצבים מוכרים לכולנו והם מגוחכים מאוד ובשל כך גם משעשעים מאוד. דמויות נוספות בהצגה הם  פלג המוזיקאי ואיקאייה מתעמלת ממזרח אירופה שמושטטת בין הקהל. חברי הקאסט מנהלים טקס זיכרון בצורה מצחיקה וקורעת, אפשר לחוש את הנהאת הקהל בפרצי הצחוק לאורך כל ההצגה. בתום ההצגה חברי הקאסט חוזרים לבמה ללא פיאות ומשקפים וניתן לשוחח  עם השחקנים. ההצגה מצחיקה מאוד והיא בגדר חובה לאוהבי הנונסנס