מס' צפיות - 1184
דירוג ממוצע -
סיבליוס בהיכל התרבות ראשל"צ
קונצרט זה שהושמע בהיכל התרבות ברשל"צ היה יפה מיוחד. הנסיעה לרשל"צ היתה כדאית.
מאת: elybikoret 22/02/08 (02:10)

קונצרט זה של תזמורת הסימפונית הישראלית רשל"צ שלא יבוצע בתל אביב שמעתי בהיכל התרבות ברשל"צ. למזלי נכנסתי למקומי בהיכל דרך הקומה הראשונה בה מוצגת תערוכת צילומים של נעמי אשכר. זהו מסע בצילום במקומות נידחים ושבטים מרוחקים בהודו והוא מתרכז בנשים וחיי היום יום במקום. מסע מצולם מרגש עם מבט חודר והתבוננות נקודתית. כדאי להקדים לבוא לקונצרט ולהתבונן בצילומים היפים והנהדרים.

 

לאחר מסע יפה כזה נכנסתי לאולם כדי לשמוע את הסימפוניה מס' 5 מאת סיבליוס. המלחין ערך סימפוניה זו כמה פעמים וב-1919 נוגנה בנוסח שמאז הוא המקובל והמושמע גם הערב. פרושים רבים ניתנו לסימפוניה ובהתחשב שסיבליוס כתב הרבה מוסיקה תכניתית רבים ניסו למצוא תוכן בה. בבכורה הראשונה אמר סיבליוס שהוא מבקש לראות בסימפוניה מוסיקה מוחלטת ללא כל מסר פיוטי-תכניתי.

 

למרות ההתחלה הרוגעת וקצת קודרת רוח הסימפוניה אופטימי. היא מתאפינת בתזמור עשיר ומלא, נצחון האור על החושך. אופיה הכללי אופטימי והתרוממות הרוח. המוסיקה מלאת מתח, כובשת ומחזיקה אותך דרוך לאורך כל היצירה ומסתימת במין חגיגיות ונצחון. לאחר ההפסקה נוגנו שתי סויטות מתוך פר גינט מאת גריג.

 

הפרקים השונים נוגנו בלווי קריינות-יגאל שדה וריקוד שבוצע ע"י הרקדנית ובכוריאוגרפיה שלה-ארנילי אזולאי. בדרך כלל היא משלבת את מחול הפלמנקו בביצועי המוסיקה הקלאסית. זה היה ריקוד חושני סקסי מבוצע היטב אך פר גינט היוצא לנדוד ומשוטט בארצות רחוקות מגיע למדבר, לארצות ערב ומקומות אחרים אך לא מבקר בספרד.

 

בעוד עם המוסיקה ביקרנו במקומות נסתרים ורחוקים עם הריקוד נשארנו תקועים בספרד. ראינו פלמנקו חד גווני אם כי בוריאציות שונות ושמלות באופי בהתאם למנוגן. היה לי קשה לשמוע קסטניאטות יחד עם מחול אניטרה.

דבר זה גרם לקהל לסבול קצת מפיצול האישיות בין המוסיקה לרקדנית. יפה עושה התזמורת שמשלבת בקונצרטים הסימפוניים שלה מהאמנויות השונות אך רצוי שיהיה קשר בינן לבין המנוגן.

 

נגינת התזמורת היתה מעולה. כלי הנשיפה, הקשת, ההקשה ובכלל נשמעו כפי שלא שמעתי אותם מזמן. הצליל היה מלא חם נהדר. יתכן וזה היה בהשפעת האקוסטיקה של היכל התרבות בראשון אך היתה זו נגינה מצוינת. דן אטינגר המנצח ומנהל האמנותי שלה החזיק את התזמורת קצר והיא נשמעה לו היטב. הוא עם התזמורת היה פיוטי, מלא געגועים, יאוש, קדרות, תוגה, מלא חיים, האיט את הקצב בסוויטה השניה עד כדי שריקוד דמה למנגינת אבל אך זה נשמע נהדר.

 

לראות או לא לראות: קונצרט יפה, מיוחד. הנסיעה לרשל"צ היתה כדאית.

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר