מס' צפיות - 249
דירוג ממוצע -
התרנגולים / הבימה - ביקורת
מאת: אלעד נעים 09/11/10 (21:16)

בתקופה שבה יוצאי הלהקות הצבאיות תפסו מקום משמעותי בתרבות הישראלית והרדיו היה אמצעי התקשורת השכיח, הוקמה בישראל בשנת 1960 להקת "התרנגולים", אשר הורכבה מיוצאי להקות צבאיות. הזמרת, השחקנית והבמאית, נעמי פולני, שהייתה מכוכבות הלהקה של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, עבדה עם להקות צבאיות רבות בשנות החמישים, ויצרה שפה אומנותית ובימתית חדשה וייחודית, שבה ההעמדה, התנועה והמשחק היו חלק בלתי נפרד מהשיר עצמו, ובאמצעותם הודגשו מילות השיר. יוצאי הלהקות הצבאיות של שנות החמישים, וביניהם : שייקה לוי, יהורם גאון, עליזה רוזן, גברי בנאי ועוד רבים וטובים אחרים, פנו לפולני בבקשה שתוביל להקה אשר תמשיך את הלהקה הצבאית, ואכן "התרנגולים" הייתה להקה שהמשיכה את המסורת שטבעו הלהקות הצבאיות ואת סגנונה המיוחד של פולני.

 

הלהקה שפעלה במשך כשש שנים עד לפירוקה ידעה גם במשך השנים שינויים בהרכבה, וחלק מהחברים עד מהרה החלו בקריירות סולו. יחד עם זאת, פולני, אשר הכירה היטב את חברי הלהקות הצבאיות, דאגה לאייש את מקומותיהם של חברי הלהקה שעזבו בחברי להקה אחרים, ובשנת 1966 עם פירוקה הסופי של הלהקה, נוצרו להקות חדשות כגון : "הגשש החיוור", "החמציצים" ואחרות, שאף הן תפסו מקום מכובד בתרבות הישראלית. השפעתה התרבותית של להקת "התרנגולים" בישראל של אותם הימים הייתה יוצאת דופן, ושירי הלהקה היו שגורים בפיהם של ישראלים מקשת רחבה של גילאים ושל עדות, מה גם שכל אחד ואחד מהשירים תיאר סיפור מההוויה הישראלית של אותם ימים בקריצה הומוריסטית לצד רוח ביקורתית. זאת ועוד, עצם העובדה שמיטב היוצרים בישראל - משה וילנסקי, סשה ארגוב, נעמי שמר ואחרים - קבעו בשיתוף עם פולני את רפרטואר הלהקה, הפכה אותה לקונצנזוס.

 

בתיאטרון הבימה קיימו מופע מחווה לנעמי פולני וללהקת "התרנגולים" בהשתתפותם של קבוצת צעירי הבימה ושל מוני מושונוב, של יגאל בשן, של ליאור ייני ושל פולני עצמה. שוקי וגנר ביים מופע מכובד, שכלל ממיטב הרפרטואר של הלהקה, בשירים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, כאשר כל שיר שבוצע מתאר היטב את הסיפור שבו. יצוין, כי על אף שמרבית המופע מבוצע ע"י קבוצת צעירי הבימה, אשר רובם טרם נולדו בתקופת פעילותה של הלהקה, ניכר כי המופע מחד מכיל מרכיבים נוסטלגיים ומחוות שהיו תואמות לסגנונה הייחודי של להקת "התרנגולים", אולם הוא גם מכיל ביצועים רעננים ומיוחדים לשירים. לצד השירים הנפלאים, וגנר הוסיף למופע קטע משחק אשר מתאר את ההבדלים בין התרבות הישראלית בימינו לבין התרבות הישראלית של אותם ימים, ואמנם הכוונה הייתה נכונה, אך בעיניי היה בקטע דווקא טעם לפגם, ועל אף הניסיון למתוח ביקורת על תרבות הריאליטי והאינסטנט, נדמה לי כי המסר לא הועבר בדרך הנכונה.

 

אמיר לקנר כמנהל המוסיקלי של המופע עשה עבודה נהדרת בעיבודים השונים לשירים, והתאים אותם באופן מיטבי להרכב הכלים ולנגנים המצוינים - לקנר עצמו (קלידים), אייל סלע (כלי נשיפה), עמיר דוד (תופים וכלי הקשה), אלון עזיזי (קונטרבס) ותובל פטר (אקורדיון - ליווה במקור גם את להקת "התרנגולים"). נוספה לכך הכוריאוגרפיה של אלדר גרויסמן, שאף היא הייתה ברוח ההעמדות המקוריות של נעמי פולני, ובכל זאת הצליח להוסיף מרכיבים חדשים ותוססים. כמו כן, הוקרנו על גבי מסך מספר קטעי וידאו ותמונות מימי פעילותה של הלהקה המקורית, בעריכתו של אריק אביגדור, ואלו השתלבו היטב במופע.

 

קבוצת צעירי הבימה : אור אילן, אניטל אלבחר, אברי ארבל, נעה גודל, אמיר הלל, יניב הלפגוט, מירב הררי, לירון יואלי, לירון לוי, אדיר מור, אלינור פלקסמן, שחר פרץ וניר שיבר - עשו עבודה מצוינת ומקצועית חרף הזמן הקצר שבו נערכו החזרות. ניכר כי כל אחד מהם משלב היטב בין שלושת המרכיבים ההכרחיים למופע מסוג זה - משחק, ריקוד ושירה. במיוחד אהבתי את הביצועים הקבוצתיים לשיר "היי הג'יפ", "כשאת אומרת לא", "חולשה של בת", "האם אמרו לך פעם" ו"השמלה הסגולה", אשר היו הרמוניים והדגישו את יכולותיהם הגבוהות של השחקנים. כמו כן, בלט הביצוע המרגש של אניטל אלבחר ושל אדיר מור ל"פנס בודד", וכן הביצוע הנפלא של נעה גודל ושל אלינור פלקסמן ל"בראשית". בנוסף, במופע התארח ליאור ייני, אחד מחברי להקת "התרנגולים" שביצע את "יוסי ילד שלי מוצלח".

 

 

סיכום : מופע מהנה ונוסטלגי שמשחזר את קסמה של תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות. מומלץ בחום!

הכותב הוא יועץ תיירות ויועץ עסקי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר