"אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵה', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ. לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט. אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה".  (משלי י"ב/א'-ד')

"אוהב מוסר דעת, ושונא תוכחות בער" - לפנינו תקבולת ניגודית בדבר הרווח של אוהב המוסר - מי שאוהב לשמוע דברי תוכחה ערכיים לשיפור מידותיו ותיקונן, הוא אוהב דעת - אוהב ללמוד ולהשתפר וזוכה לדעת יותר ויותר דברים, כי כך לומדים. לעומתו: "ושונא תוכחות בער" - מי שרואה את המוסר כתוכחה קנטרנית, מתעב ושונא לשמוע אותם, הוא בער - טיפש, אדם שלא מבין שהתוכחה היא מוסר שתכליתו להעיר לו על נהלים שליליים ולייעץ לו כיצד לתקן ולשפר דרכיו.

"טוב יפיק רצון מה', ואיש מזימות ירשיע" - בפסוק זה מודגשת התפוקה החיובית של האדם הטוב והאמין. אדם טוב העושה מעשים טובים יפיק רצון מה' - יפיק תועלת מדרכו החיובית, בכך שידע למצוא את רצון ה' ולהתנהג כראוי. אדם זה הוא הצדיק העושה מעשי צדקה וחסד. לעומתו, "ואיש מזימות ירשיע" - האדם הרשע, מלא ברוע, הוא איש מזימות הרוקח במחשבתו מחשבות רעות ונוהג בחוסר יושר משווע תוך שבאופיו האבסורדי, ירשיע את הטוב ויאמר שהוא רע בניגוד למציאות.

לא יכון אדם ברשע, ושורש צדיקים בל ימוט" - הכלל הוא שלרשע אין קיום, אדם שמעשיו הם מעשי רשע, הנוגדים נורמות חברתיות בסיסיות "לא יכון". לעומת זאת, "ושורש צדיקים בל ימוט" - הצדיק, שמעשיו מעשי צדקה וחסד הם מעשים ברי קיימא ויש לו קיום באמצעות יסוד חזק ואיתן של אמינות שלא תתמוטט. לָרֶשַע כדרך חיים אין קיום בעולם, לעומת הצדק שהוא יסוד חזק ואיתן.

"אשת חיל עטרת בעלה, וברקב בעצמותיו מבישה" - לפנינו תקבולת ניגודית בדבר זכייתו של אדם באשת חיל. "אשת חיל עטרת בעלה" - האשה החרוצה והנאמנה היא כמו עטרת - כובע מהודר, לראש בעלה. היא מוסיפה לו כבוד מעצם היותה רעייתו - אשת חבר, אשה שהיא חברה טובה לבעלה ורוצה אך ורק בטובתו. לעומת זאת האשה המבישה היא "כרקב בעצמותיו" - מביאה בושות לבעלה והיא כמו ריקבון בעצמותיו, כמו מחלה חמורה חשוכת מרפא. בעצלותה ובטיפשותה מביישת האשה הזו את בעלה ופוגעת בו ובנפשו כמו רקבת העצמות שהיא מחלה קשה.

מסקנה: תמיד טוב לשמוע ביקורת ולהתייעץ. עלינו לדבוק בצדק מתוך יושר וכנות כבסיס קיומי. יש לנהוג ביושר ובצדק, שמידות אלה מובילות לחיים תקינים בחברה ובתוך המשפחה. מי שנוהג בדרך חיובית ומתוך טוב לב בסביבתו הוא הראוי לאשה טובה, אשה שהיא ברכה לבעלה ולכל משפחתה ומכריה.

 ד"ר אברהם גוטליב