מס' צפיות - 241
דירוג ממוצע -
מצמוצים - המוסיקה של ווינה
מאת: אברי שחם 28/06/10 (19:56)

בסוף השבוע הקודם השתתפנו בסמינאר מוסיקלי שאורגן על-ידי 'רעות קשרי תרבות'  ונושאו היה "המוסיקה של ווינה". עבורנו הייתה זאת בפעם הראשונה, אבל בין כמה מאות המשתתפים, מצאנו רבים המגיעים באופן קבוע ל"סדרות של מופעים מוסיקליים, סדרות עיון, הרצאות, מיצגים אור-קוליים, קונצרטים ואופרות בהיכלי התרבות המובילים בישראל וכן סופי שבוע של תרבויות עולם, במיטב בתי המלון בארץ" שחברת קשרי תרבות מציעה עבור סכום המתאים בעיקר לגמלאים שאינם חיים מקצבת הביטוח הלאומי.

עם זאת, המשתתפים מקבלים תמורה מלאה עבור כספם. המלון 'גולדן קראון' בנצרת  מודרני, החדרים גדולים ויפים, יש לו בריכת שחייה גדולה (שמעטים ניצלוה), השרות והאוכל מצוינים והיומיים שבילינו כאן היו גדושים תוכניות מעולות. המנהל המוסיקלי, המדגים, המפרש, המבאר והמבצע העיקרי היה מאסטרו גיל שוחט הווירטואוזי. סייעו בידיו הפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי, הכנר ניתאי צור וזמרת הסופרן-קולורטורה סיוון גולדמן. שלושתם היו טובים מאד ויחד עם שוחט, עשו הכול, כדי שנפיק הנאה מלאה מהיצירות שנבחרו.

נוסף למוסיקה, נהנינו גם משלוש הרצאות מבריקות. פרופ' משה צוקרמן תיאר ראשית בצורה נפלאה את אווירתה של ווינה, את התסיסה התרבותית והחברתית ששימשו חממה לרעיונותיו המהפכניים של פרויד ורק לאחר מכן, את דמותו ותורתו של אבי הפסיכואנליזה. פרופ' שלמה הרמתי גרם להפתעה רבתי בכך שהפריך מספר מיתוסים בקשר לדמותו של חוזה המדינה, שהעיקרית בהם הוא, כי הרצל לא בא ממשפחה מתבוללת ולא משפט דרייפוס החזירו ליהדות. אני סבור, כי הנושא שווה יותר מאזכור בן שתי שורות ועוד אחזור אליו. המרצה השלישי היה יואל שתרוג, שבאמצעות צילומיו והסבריו הממצים ערך לנו סיור ווירטואלי בווינה.

כאמור, גיל שוחט הוא פסנתרן משכמו ומעלה. באולם הוצבו שני מסכי-ווידאו ענקיים, בהם יכולנו לעקוב אחר אצבעותיו המרצדות בקלילות מדהימה על הקלידים. עם זאת, ניתן לחלוק על התפריט המוסיקלי ששוחט ליקט. הדגש העיקרי הושם על מוצרט ושוברט, עם קצת באך, ריכארד שטראוס ויוהאן שטראוס האב והבן וקמצוץ של בטהובן. אין ספק, כי מלחינים אלה הם גאונים והיצירות שנבחרו היו ממיטב עבודותיהם, אבל כאשר נושאו המוצהר של הסמינאר הוא "המוסיקה של ווינה", מדוע נעדר מקומם, או לא ניתנה יריעה רחבה יותר, למלחינים כמו בטהובן ("הוקדש לו סמינאר אשתקד"), באך ("נעסוק בו בשנה הבאה"), ברהמס, מהלר, ברוקנר, היידן, סאליארי, שונברג, שלא לדבר על להאר, קאלמן ושטולץ? נכון, האופרטה נחשבת לפחות "רצינית" מהאופרה, המוסיקה שלה 'קלה' יותר, אבל זהו ז'אנר השייך אף הוא לווינה. אם נושא הסמינאר היה פאריס, האם שוחט היה מתעלם מאופנבאך ("סיפורי הופמן" ו"אורפיאוס בשאול")? אחר כל, יוהאן שטראוס הבן כתב 16 אופרטות ("העטלף" הייתה בזמנה האופרטה הכי פופולארית בעולם) ורק אופרה אחת.

ויהיה זה מוגזם מדי לשאול מדוע לא זכינו לשמוע קצת ממוסיקת השראמל (schrammelmusik) העממית, הייחודית לווינה? אולי לא כחלק מהתוכנית העיקרית, אך עם סיומה, בשעת לילה. קראתי, כי גם שטראוס, ברהמס ושונברג אהבו את המוסיקה הזאת. האם מה שנראה היה כטוב בעיניהם, לא נאה לנו להאזין לו?

מאסטרו שוחט פסק גם, כי המנצח היחידי ששווה, כי עבודתו תודגם בכמה קטעי ווידאו קצרים הוא קרלוס קלייבר המנוח, בעל סגנון הניצוח הייחודי, המינימליסטי. קלייבר נחשב בעיניי רבים למנצח הגדול ביותר בכל הזמנים, אבל הייתי שמח לראות גם כמה דוגמאות מעבודותיהם של ליאונרד ברנשטיין, הרברט וון קאראיין וג'ורג' שולטי, למשל.

סגנון זה של בילוי סופ"ש במלון טוב, עם אוכל טעים, הרצאות פוקחות עיניים ומוסיקה מעולה, נראה מאד לרעייתי ולי ויש להניח, כי נשתתף גם בעתיד באחד הסמינארים של 'קשרי תרבות'.

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
תיקון טעות
אברי שחם 29.06.10 (19:43)