מעשה מגונה

באופן עקרוני וכללי, ניתן להגדיר מעשה מגונה כמעשה מיני כלפי אדם, בניגוד לרצונו החופשי ושאינו כולל פעולה של חדירה לאברי הגוף, שכן אז מדובר בעבירות של אונס ו/או מעשה סדום.

החוק עושה אבחנה בין סיטואציות שונות במסגרת המעשה המגונה, ובין היתר, תוך התייחסות לגיל האדם כלפיו בוצעה עבירת מעשה מגונה.

כך למשל, עבירה שבוצעה כלפי קטין שמלאו לו 14 תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים.

עבירת מעשה מגונה כלפי קטין מתחת לגיל זה ובנסיבות שונות חמורה יותר, והעונש בגינה הינו  7 שנים או 10 שנים (תלוי בנסיבות).

 האם ניתן לזכות נאשם מעבירה של מעשה מגונה בגין טענת הגנה מן הצדק?

 טענת הגנה מן הצדק

מדובר בטענה מקדמית של נאשם במשפט הפלילי, לפיה המדינה כתובעת, התנהגה כלפי הנאשם באופן שערורייתי שיש בו משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. מדובר במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת.

קבלת טענה של הגנה מן הצדק ע"י בית המשפט משמעה ביטול כתב אישום !!!

בית המשפט קבע מבחן של שלושה שלבים להגנה מן הצדק:

על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו ולקבוע את עוצמתם.

על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך המשפטי כנגד הנאשם, למרות הפגמים, יש פגיעה חריפה בתחושת הצדק

על בית המשפט לבחון אם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום

להלן מספר סיבות לקבלת טענת הגנה מן הצדק:

אכיפה בררנית

שימוש בסוכן מדיח

שיהוי רב /התמהמהות רבה בהגשת כתב האישום באופן המקשה על הנאשם להגן על עצמו

זיכוי בגין קבלת טענת הגנה מן הצדק / תוכנית טלוויזיה

באחת מתוכניות הטלויזיה שמטרתה היתה איתור פדופילים, תחקירנית החלה לשוחח בצ'ט באינטרנט עם גבר/הנאשם ואף הציגה עצמה כקטינה בת 13 שנים.

בהמשך אך נקבעה פגישה בבית בין התחקירנית /הקטינה לבין הגבר / הנאשם.

התחקירנית הגיעה לפגישה מחופשת ומאופרת כנערה צעירה , לאחר שיחה קצרה עם הנאשם עזבה את החדר ואנשי התוכנית נכנסו והתעמתו עמו.

 נציין כי בפועל ובשום שלב, לא היתה מעורבת קטינה ואותו גבר לא נפגש עם אף קטינה.

כנגד הגבר הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית באינטרנט וכן בגין ניסיון  למעשה מגונה בקטינה בת 13.

כבר עתה נציין כי הגבר זוכה ע"י בית המשפט הנכבד לאחר שהתקבלה טענת הגנה מן הצדק.

הנימוק לזיכוי היה כי מדובר בהדחה בנסיבות המקימות הגנה מן הצדק וכן משום שלא הוכחה מחשבה פלילית לעבירה של הטרדה מינית ולא הוכח כי מעשי הנאשם חרגו מרמת ההכנה בעבירת מעשה מגונה.

כמו כן קבע בית המשפט כי הנאשם הודח למעשים ע"י התחקירנית באופן בלתי ראוי הפוגע בזכויות האזרח מעבר לראוי.

בית המשפט קבע לגבי עבירת ההטרדה המינית במסגרת הצ'ט, כי מהות הגלישה באינטרנט והשיחות במסגרת זו הינן אנונימיות.

הגולשים מזהים עצמם כאנשים מסויימים בגילאים מסויימים שאינם תואמים את המציאות ולכן אף אדם אינו יודע מי האדם עמו הוא משוחח.

בבסיס המודעות של הנאשם קיננה המחשבה כי אינו יודע מי הגולש שמולו.

בית המשפט קבע שאם עמדת התביעה היתה מתקבלת אזי כל שיחה בעלת תוכן מיני באינטרנט עשויה להפוך לעבירה כי הרי תמיד קיים סיכון שהצד השני הנו ילד המציג עצמו כבוגר.

לגבי הניסיון למעשה מגונה, קבע בית המשפט, כי העבירה לא הוכחה ע"י התביעה שכן הנאשם טרם הספיק לברר עד תום את הנסיבה בגינה מעשיו עתידים היו אמורים להפוך לאסורים ולא הונחה בפני בית המשפט כל ראיה כי הנאשם היה ממשיך במעשיו (להזכירכם, התחקירנית יצאה מהחדר ומיד אח"כ נכנסו אנשי ההפקה והתעמתו עם הנאשם).

לפי בית המשפט, כוונת הלב של הנאשם היתה רחוקה ממעשה גלוי של ביצוע עבירת מעשה מגונה, שכן מס' התנהגויות של הנאשם יכולות היו להתרחש אך בפועל דבר לא קרה והנאשם טרם הספיק לגבש כוונה פלילית ותוכנית למימוש .

סוף דבר - זיכוי הנאשם מעבירת הטרדה מינית וניסיון למעשה מגונה בקטינה בת 13.

 

המאמר התפרסם לראשונה באתר של שביט - קנטור, משרד עו"ד פלילי