מס' צפיות - 477
דירוג ממוצע -
המאגר הביומטרי וההתנקשות בדובאי
"גניבת זהויות" נשמע כמו מושג מסרט ריגול, אבל הוא מתאפשר ככל שגדלה הנגישות למידע אישי שנצבר עלינו האזרחים. על הקשר בין "גניבת זהויות" המאגר הביומטרי וההתנקשות בדובאי.
מאת: דני אלבוחר 17/02/10 (16:07)

לאחרונה, סוגיית המאגר הביומטרי הישראלי די ירדה מהכותרות. הנושא נסקר רבות ולאחר שלל מאבקים, החוק, בגרסא מתוקנת כלשהי, אושר בכנסת.  אצל מי שלא התעמק בסוגיה, קשה שלא לפקפק קצת בסבירות תסריטי האיימים שמציגים לנו מתנגדי החוק (בהם מודים במידה מסויימת גם מקדמיו). מסיבה זו, ככל הנראה, אפשר לומר שעד כה השאיר הציבור את המאבק נגד החוק ל"מביני העניין" ודיון מעמיק בו נכנס לרוב למדורים הטכנלוגיים. פורסמו מכתב המדענים, כמו גם מכתב אנשי האקדמיה, קבוצות מאורגנות לא גדולות יצאו להפגין, חלקן באופן צבעוני למדי. ואחרי הצלחה חלקית מסויימת הנושא, לעת עתה, ירד מסדר היום.

בעיקרון, מה יש לאזרח שומר חוק לדאוג מזה שיהיו לרשויות את טביעת האצבע שלו? הרי "גניבת זהויות" של אדם המתאפשרת משימוש במידע אישי שנאסף עליו, היא לא מושג שה"אזרח הפשוט" אמור לשמוע עליו יותר מדי, או להיות מוטרד ממנו, לא? ובכן, לא אם תשאלו את מיכאל בודנהיימר, פול קילי, מייקל ברני, מלווין מילדינר, סטיבן הודס, ג'ונתן גרהאם וג'יימס קלרק שקמו יום בהיר אחד לגלות ששמותיהם מעורבים לא פחות מאשר בפעולת החיסול בדובאי, התקשורת מתעניינת בהם, המשפחה שלהם בחרדה והם עלולים לעמוד בפני צו מעצר בינלאומי. מיותר לציין שככל הנראה הם לא עשו דבר כדי להצדיק את סרט האימה הזה. על פי הפרסומים הם מעולם אפילו לא איבדו את הדרכון שלהם. אך צילום שלו, איכשהו, מצא את דרכו לחברי חוליית החיסול באופן שאיפשר את זיופו.

 

לא בהכרח פשוט היה לחברי החוליה להשיג צילומים של דרכונים אלו, מבלי לגנוב אותם בפועל ומבלי שבעליהם יאבדו אותם. יתכן שהדרכונים נסרקו בחשאי באחד המקומות בהם ביקרו בעליהם המקוריים, או שאולי מלון או רשות כלשהי סרקה אותם, שמרה את הסריקה במאגריה ומאגר זה נפרץ. במקרה המדובר, ככל הנראה, בסך הכל נגנב העתק של מסמך - דרכון, לא משהו חמור כמו תביעת אצבע או סריקת פנים ביומטרית, שהם אמצעי זיהוי אמינים ביותר המקושרים באופן כמעט חד משמעי לבעליהם ולכן מדאיג פי כמה אם יגיעו לגורמים לא מורשים ויקל על גניבת הזהות של בעליהם המקוריים. ככל הנראה גם לא היה פשוט לגנוב הדרכונים. זה הרי לא שיש מאגר דרכונים מרכזי שממנו ניתן לשלוף את הדרכון הרצוי, בהתאם לחתך גיל, מראה דומה, ארץ לידה וכד'.

אלא שכאן בדיוק צריכה להדלק נורה אדומה אצל כל אזרח שלא רוצה למצוא את עצמו ברשימת מבוקשים בינלאומית, כמו השביעיה הנ"ל בפרשת דובאי. הקמת מאגר ביומטרי כמו זה המתוכנן, שיכיל מידע אישי ורגיש ביותר על כל אזרח במדינה היא לא פחות מאשר אסון לאומי. לא צריך לדמיין תרחישי גניבת זהויות מסרט ריגול דימיוני. זה קרה לנו, על אמת, מתחת לאף, כאילו כדי להזכיר לנו כמה מסוכן הדבר. מרשם האוכלוסין של ישראל כבר דלף לרשת והרשויות חסרות אונים מול הפצתו. למי שלא ברור מה ההשלכות, זה אומר שכל אחד יכול למצוא את מספר תעודת הזהות שלכם, גילכם, קשריכם המשפחתיים ועוד. מידע שאפשר לעשות בו שימוש (מעבר לסיפוק יצר חטטנות) כדי לנסות לזייף דרכון, לעשות טלמרקטינג פולשני או סתם להעיף אדם מכוכב נולד. מאגר ביומטרי כמו זה המוצע, יהיה אטרקטיבי פי כמה לפריצה והפצה, ע"י גורמים מתוך הארץ ואף ע"י אויבינו מחוץ. אף מומחה אבטחת מידע לא מסוגל לטעון שאין שום סיכוי שהמאגר ידלוף. נהפוכו, המומחים הם אלו שיודעים הכי טוב שיש לנו סיבה לדאגה, כפי שרואים היטב מרשימת התארים במכתבי המדענים ואנשי האקדמיה שפורסמו בעניין.

גם אם חדשה זו לא תוציא את הציבור להפגין ברחובות, לכל הפחות ראוי שתגרום לדאגה מסויימת. דאגה כזו שתגרום לכם, כאשר תתבקשו לנדב מרצונכם את המידע הביומטרי שלכם, לשקול את העניין שנית ולא להסכים מתוך המחשבה המפתה כל כך ש"נו, יהיה בסדר".

 

לשביעיה חסרת המזל הנ"ל, העניינים כרגע לא נראים כל כך בסדר.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר