מס' צפיות - 485
דירוג ממוצע -
בבית "האח הגדול"- תומר OUT עדנה IN
אחרי ש'עגבה' על סער, דרך סיפורי "שואת יהושע בן-נון", ולא נענתה לחיזוריו, ה"דפרסייה במוחה השתוללה"....
מאת: בעז לביא 24/01/10 (10:37)

אני יכול רק "להתפלץ" לנוכח מאמציהם הבלתי נלאים של קברניטי "האח-הגדול"  לשוב ו-"לדחוף את עדנה, בכוח, חזרה לזירת האיגרוף"!  עד שהם לא "יראו דם" הם לא  ינוחו. והיא, לא מבחינה  בזה?? בעצם, כבר הודיעה להם רשמית שנגמרו לה הגימיקים והמסרים הועברו כדבעי. נו??

                

                  אמש, בגבוי ספר תנ"ך, ישבה עדנה מול סער ("דנקר"לא..לא.. בעצם "יודה לוי"), וניסתה, תחילה בנועם ואח"כ ביתר אגרסיה, להסביר לו, שכבר בימי יהושע בצעו בני-שראל "פשעי-מלחמה" נגד האנושות. הנה כי-כן, יהושע בן-נון, החריב את העיר יריחו, עקר כל עץ מאכל, לא הותיר אבן על אבן, והרג, לפי חרב, כל משתין בקיר ובר נשמה במרחב זה, מתינוק ועד זקן ועד לשרוך נעל. "ואיך אנחנו, היהודים, אחרי זה, יכולים לדבר על השואה??" שאלה, בגבור עליה סערת רוחה.

                  "תדהמת היהודים" בבית-האח נסתמנה היטב על-פניהם של דייריו. סער, בחמרמרי בטנו וזעמו, הודיע לעדנה,

כי "הוא איתה גמר", אין להם יותר לעולם על מה לדבר, ושלא תפנה אליו יותר, גם לא במונחים של: "אתה רוצה קפה?  ושכאלה".

                 ו"המאדאם?" בגבור עליה יסורי נפשה ובהבינה, כי חטא חטאה בדבריה לעמה ובני-ביתה, 'קרעה' את דלת ה"אח-הגדול", נשכבה כמוט שאין לו הופכין (עם הנעליים) על הספה ובקשה את נפשה "לעוף מהבית" כל עוד נפשה בה.

אחסוך לך זמן אמרה ל"אח", אארוז את חפצי בציפית הכר, אפריח נשיקת אוהבת לחברי בבית, ואפרח מהמקום, יען כי דואבת עלי נפשי בקשרי את השואה לאגדות יהושע.

                 תן לה ללכת (בקשתי בלבי), אבל ה"אח-הגדול" הכביד לבו.  הוא, כפי שאמרתי בנ"ל, לא ישחרר את עדנה,

עד אשר ישכנו "טוחנות פיה" בפינת הסלון ודם אפה יכתים את יצירות 'גוטמן' שעל הקיר. דובר "האח" המליץ לה לעזוב שטויות, לחזור לשולחן סעודת השבת, כי החברה מחכים לה שם לקידוש. והיא -שאין גבול לה ומחסום - "הלכה לקנוסה."

                בקול דראמטי, מגובה בדמעה, או שתיים סמויות, הבהירה לחברה, כי בנהמת רוחה הסוערת, הגזימה בדמוי בן-נון ויריחו לשואת היהודים, "איך יכולתי" זעקה! והחברה עם הראש המהנהן המהמו "כן...כן..כן"  "ברוך אתה ה' אלוהינו מלה"ע המוציא לחם מן הארץ" הפטיר החזן התורן וכול ה"בית" הרעב השקיע עצמו בתוך הנזיד, בלי שהוא מותיר אפילו חצי מילה לנאום ה"מחץ" של ה"עדינה". ורק פותנה וגם פותנה המשיכה  להנהן בראשה, משל נתפס לה המנוע.

                השארת אותה בבית ! מה? "אח-גדול"

               כשתומר, בית-החרושת לפלפל ב"בית-האח" עזב אמרתי, שוב לא "פגע" הציבור במטרה. מי יתקע עכשיו "משימות סודיות" לחברה? מי יכניס עקיצות כשצריך, איילין?? או מה שמה ה"נוספת" שם?

              וסער, כל-כך רצה את עדנה בחוץ!  למה לאכזב?

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אבקש להעניק לעדנה את 'זכות השמוע' ל"ת
סיגלית קונייאק 25.01.10 (08:02)