הוא תמים עד כדי סיכון גורס מרצה בכיר אחר באוניברסיטה, אבל חייבים לשקול באם להמשיך ולהעסיקו

משום שהמניפסט שהציג בל"א טיימס גורם נזק ישיר לאוניברסיטה, יען כי תורמיה המסורתיים אינם מוכנים לנדב את כספם

למקום בו גדלים "עשבים שוטים" מסוג גורדון,  ורבקה, הנשיאה, ב"צרות" !

                              שיהיה מרצה מעולה ככל אשר יהיה, כ'תלמידו' לשעבר ושל מרצים נוספים מ"מישמני השמאל" במחלקה לפוליטיקה וממשל במוסד זה, אני יכול לקבוע לפחות שתי עובדות:

א.   הוא רחוק מאד מלהיות "תמים", הוא חי היטב באמונתו, וחוץ מביקור הנימוסין התומך שערך עם ידידיו אצל ערפאת בעיצומה של

     "חומת-מגן", הוא מוכר גם באזור דר' הר חברון, כאחד ממובילי ה'סיוע' לפלסטינים המיסכנים באזור זה, וכתוצאה ממהלכים

     שבצע עם ידידיו בשטח, תרם לא מעט ל"קטטות בין בני-הדוד" והאדרת השנאה "לתפארת מדינת ישראל".

ב.  הוא "תלמידו הרוחני ועושה דברו" של "יהודי ציוני" אחר בשם הד"ר (הידוע) אילן פפה, שבעל כורחי נאלצתי להאזין לא אחת

    למשנתו/הרצאותיו המרתקות(אגב אולי זה דוקא טוב), ולכן, פעילותו של גורדון במחלקה יחד עם 'אחרים' מבני זנו, חדלה    . מזמן   מהיות אקדמאית נטו(נאטרלית כאילו), והיא פוליטית מכוונת, ברוטו, נטו וטרה.

אילן פפה וניב גורדון הינם שני 'הוגי דעות, פילוסופים', שנסעו לחו"ל למכור את ישראל בעבור נעליים !!

פפה זכור מהחרם האקדמאי (ה'בוייקוט') אותו קידם עם מספר אנשי רוח חביבים מלונדון וטורונטו, גורדון המחמר אחריו

הגדיל לעשות בארה"ב, כאשר במאמרו, כאילו הניח עלינו את העקב וסובב בעצמה.ישראל היא מדינת אפרטהייד קבע

וחייבים להצילה ע"י חרם כלכלי, פוליטי וחברתי, "אחרת" - אמר בשיא הרצינות - "לא אוכל לגדל שם את ילדי".

ה'שטיק' הזה של "להחרים את ישראל על-מנת להצילה", מזכיר לי (להבדיל אלף אלפי הבדלות) את מלחמת יום הכיפורים בחלק היותר כאוב שלה, כאשר בחורינו במעוזים הנצורים בקשו(באמת ובתום) מתותחנינו וטייסינו לירות על המוצב שלהם על-מנת לפגוע באויב ולהשמידו בכדי שניתן יהיה להיחלץ משם. לדאבוני זה לא עזר במיוחד. אבל הד"ר ניב גורדון, כנראה לא שמע על-כך.