מס' צפיות - 254
דירוג ממוצע -
השדים בבקבוק כגלגל הצלה
מאת: kalligula 11/08/09 (22:51)

אחד הדברים הבזויים ביותר, שאדם יכול לעשות זה חטא על פשע. כולנו בני אדם, כולנו יכולים לטעות ותמיד אפשר להסתתר מאחורי האימרה שרק מי שעושה טועה, עדיף בהרבה מלהיות סתם אחד שחי כמו עלה נידף והולך לאן שהרוח נושבת.

 

ביומיים האחרונים שתי פרשיות מככבות בכלי התקשורת, ענינו של השר המורשע לשעבר מש"ס (בניזרי), שהורשע בשתי ערכאות משפטיות ומנסה לדחות את הקץ על ריצוי העונש בכלא ומנסה לגייס את כל התירוצים שלא להתחיל לרצות את עונשו פעם זה ארועים משפחתים, פעם החגים הבאים עלינו לטובה,

 

הדבר המכוער ביותר שנעשה בפרשה זו, זה גיוס השד העדתי לטובת הענין  ע"מ להמנע מריצוי העונש, סליחה האם גם אדם מהישוב שהיה מורשע במשפט היו נותנים לו את הלוקסוס להחליט מתי,היכן, הוא יחל בריצוי עונשו?

 

הפרשייה השניה היא פרשייתו של הקצין הדרוזי עימאד פארס, שאין ספק שהוא נחשב למקצוען וחייל בכל רמח אבריו, ואדם כזה הוא ברכה לצבא על אף ששמו נקשר לא פעם בעבירות משמעת קלות בעיקר ובחלק מהמקרים אף באלימות כנגד פקודיו.

 

כל מי שעבר בבה"ד 1 יודע ובטח זוכר את עשרות ומאות ההרצאות על כל מה שקשור בהתנהגות שאינה הולמת ומה הציפיות ממך בתור קצין בכל הקשור לקודי התנהגות הן על מדים והן כאשר אתה כבר לא על מדים.

 

זכורה לי אותה הרצאה בה אמרו לנו שגם כאשר נצא לאזרחות, אם נעבור איזו עבירה קלה כחמורה הדבר הראשון שיאזכרו זה היותנו קצינים, כדי להעצים את חומרת המעשה או העבירה שעשינו, ולכן מרגע שאנחנו יוצאים מבה"ד 1 עם דרגות הקצונה אנחנו חייבים תמיד לזכור שמצופה מאיתנו הרבה יותר.

 

עימאד פארס שיקר, ולמרות הידיעות שהוא אחרי שעתיים כבר חזר בו כי לא יכל לשאת את העובדה ששיקר למפקדו היא עובדתית לא נכונה, הוא חזר בו רק אחרי שכתב ידיעות אחרונות הגיש שאילתא בענינו והוא הבין שאותו כתב לא ירד מהענין עד שתאמר האמת, ושינוי הגירסה היה אחרי יום או יומיים ולא שעתיים כפי שמנסים ל"האכיל" אותנו מקורביו של עימאד.

גם גיוס נושא האפלייה ותחושות הקיפוח של העדה הדרוזית בענין זה לא במקומה בלשון המעטה, וזה לעשות חטא על פשע כי לא היה בסיפור הזה שום שיקול של אפלייה גזעית, מספיק לראות מה נעשה לקצין אחר ששיקר באותן נסיבות בדיוק שם הוא שיקר למען בנו, הוא הורד בדרגה ושוחרר מצה"ל למרות שהיה בין הקצינים ה"מסומנים" שיגיעו רחוק אפילו עד לראש הפירמידה.

 

ונגיד שהרמטכ"ל היה חונן את עימאד פארס ומוחל לו, איך עימאד היה מסוגל לעמוד מול פיקודיו ולדרוש מהם להיות אמינים כאשר כולם יודעים שהוא שיקר, הלוא "נאה דורש נאה מקיים" , בתור דמות חינוכית ודמות לחיקוי יש דברים בהם אין דרך חזרה מהתחלקות ונפילה כזו, כמו מדריך בתנועה,מורה בבה"ס כך קצין בצבא, לא יכול להיחשב כלא אמין או שקרן.

נכון העבירה היא קלה ואפילו טיפשית שלו האמת היתה נאמרת כל הענין היה נסגר אפילו לא בנזיפה, עבירה שטומנת בחיבה עיכוב בדרגה, הכי נורא הערה בתיק האישי, לא ענין שלא ניתן לחיות איתו כל שכן להתקדם, עימאד בגלל סבב התפקידים נלחץ מהענין ובמודע החליט לשקר כדי לא ל"הרוס" לעצמו, ומעשה כזה כאשר מתגלה הופך את הענין לסיפור שונה לגמרי.

חבל לי עליו וחבל לי שהמקרה הגיע לאן שהיגיע, הלוואי והיה ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, אבל זה לא ניתן ולכן צריך לתת את הדין ולקבלו כמו גבר.

 

הנסיונות הנואלים לנסות להיחלץ בזכות השד העדתי במקרה הראשון והשד האפלייתי במקרה השני לא במקומם כאן, על אף שזה לא אומר שהם לא קיימים.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר