תיאטרון הבימה חוגג 90 שנה להיוסדו. הוא חילק השבוע את פירסי הבימה2008. תל אביב חוגגת 100 שנה . במסגרת כל החגיגות הנ"ל התקימה ביום חמישי הצגת הגאלה-בכורה של "הקומקום והמטאטא"הצגה שיחד עם "בראבו-שרים 90 "זכתה בפרס מיוחד בחלוקת פרסי הבימה. לצורך העלאת שתי הצגות אלו קלט התיאטרון 14 בוגרים טריים מהמחזור האחרון של בית הספר למשחק בית צבי. מטרת הפרס שניתן להם היתה  בין השאר עידוד וטיפוח שחקנים ויוצרים צעירים.  

בצדק ניתן לבוגרים אלו הפרס. זאת קבוצת שחקנים, זמרים ורקדנים מדהימה וההצגה "הקומקום והמטאטא"מקסימה ונהדרת. כל מרכיבי ההצגה מעולים והם יוצרים סוג של קברט מוסיקלי המביא לנו שירים מתקופת תיאטרוני הקומקום והמטאטא שהוקמו בהתאם ב1927 ו  1928ושירים ממחצית הראשונה של המאה העשרים. אמנם הכותבים של השירים הם מהתקופה ההיא כגון אלתרמן,שלונסקי ואח' והמנגינות המפורסמות מאת  וילנסקי,ארגוב ואח' אך ניכר החל מהבימוי וכלה בכל שאר מרכיבי הקברט שננקטה גישה חדשה לשירים הישנים.  

הבימוי של שוקי וגנר פנטסטי.יש שילוב נכון בין שירים איטיים,נוסטלגיים,סנטימנטליים,רגשניים לבין קיצביים,מלאי מרץ . זו הפקה שאפשר להגדירה כיין תוסס משובח ישן אך רענן ועכשוי.  זהו ערב נוסטלגי מלא נעורים,חדוה,גיל ושמחה המשמר בלבוש חדש את הישן והטוב. שיר רודף שיר.הכל ללא הפסק,ללא אויר לנשימה,ללא רגע מנוחה.  

עיבודי השירים והניהול המוסיקלי של אמיר לקנר מעולים.מצד אחד הם נשמעים חדשים ברוח עכשוית ומצד שני שמרו על הניחוח הישן והטוב ,על הזכרונות מהביצוע המקורי,על מוטיב המנגינה המוכרת. הכוריאוגרף אלדר גרויסמן העמיד כל שיר בצורה מיוחדת,בנה מבני בני אדם בריקוד וצורה המתאימים לשיר ופתח לנו כל שיר לא רק לאזניים אלא גם לעיניים. בשיר "הטנדר נוסע"למשל ראינו את הטנדר כאשר כל המשתתפים יוצרים בצורת העמידה טנדר ובספנים ראינו את הספנים,את גלי הים,את הסערה.בשיר המשטרה את המשטרה עם אלות וכו'. הכל כאמור בסגנון עכשוי. הכל בלבוש מודרני השומר על הישן.  

המופע מלא שירים,תנועה,ריקודים,תזמור חדש,פה ושם גם מילים חדשות לשירים. התפאורה גילי כוכבי כללה פטיפון ישן עם אוזן בעומק הבמה,מסכי רקע,ותלבושות מקסימות בעיקר בצבעים בהירים,אביביים,רעננות,בסגנון לפי השיר מבלי לאבד את העכשויות של המופע. דברי הקישור היו קצרים,מאלפים,אקטואליים והומוריסטיים. ההדרכה הקולית של אלוירה כוחנוף היתה מעולה הן לגבי כל פרט ופרט בנפרד והן כקבוצה, כאנסמבל מגובש התאורה עוצבה בהתאם לאופיו של כל שיר בצורה שרק הוסיפה ליופי המופע.  

שמענו הרבה שירים מוכרים כרינה, אני אוהבת השמיים,מכתב מאמא,טיטינה ואפריים,תופרת אני ותופרת,צריך לצלצל פעמיים,בכל זאת יש בה משהו,מה אומרות עינייך,מה לעשות שאני יפה כזאת,דודה הגידי לנו כן,היו לילות,אדון צלחת,אלימלך,פגישה מקרית,טנגו כפר סבא,כמובן כלניות ועוד רבים אחרים,כאשר לסיום הושמעה מחרוזת שירי ת"א.  

בהעדר תכניה מסודרת לא ניתן לפרט מי ביצע כל שיר ושיר. כל אחד ביצע את השירים המתאימים לסגנון השירה שלו וכמעט  לכל המשתתפים היה לפחות שיר סולו אחד. כמובן שהיו כוכבים שהתבלטו יותר,כמובן שחלק אהבתי יותר וחלק פחות אך היות וכולם היו מעולים אפרט את שמות כולם לפי סדר הא-ב:אור אילן,אניטל אלבחר,אברי ארבל,נעה גודל,אמיר הלל,יניב הלפגוט,מירב הררי,לירון יואלי,לירון לוי,אדיר מור,אלינור פלקסמן,שחר פרץ,שחר רז,ניר שיבר.   היה זה מופע הראוי להכלל בחגיגות הבימה.זאת היתה הצדעה של הדור הצעיר לדור ותיקי הבימה שהראה לנו שאינו נופל מהדורות הקודמים ובמרוצת הזמן ישתדל גם לעלות עליהם.  

לראות או לא לראות: מומלץ מכל הלב לאוהבי קברט מוסיקלי-מחזמר של שירים עבריים ישנים שהתחדשו.

תמונות אלי ליאון