תיאטרון גבעתיים אינו רק אולם בו מוצגים הצגות אורחות ונערכים בו אירועים של אחרים אלא הוא גם מפיק בעצמו הצגות. כזו היא גם ההצגה"שאלה של אמונה"מאת טלי יונתן בבימויו של רון ישועה. בצורה כזו התיאטרון מעמיד את אולמיו ובימותיו ליוצרים מפורסמים ופחות מפורסמים שלא מצאו במה אחרת להציג ולפתח את הדרמטורגיה הישראלית.זאת פעולה ברוכה לכל הדעות ויש לברך את התיאטרון על כך.  

המחזה מוגדר בגלוית הפלייר(באין תכניה)כ"דרמת יצרים אפלה ומרתקת". ההפקה הנה הפקה צנועה ,מוקפדת, של מחזאית צעירה שנעשתה בחסות משרד המת"ס-מנהל התרבות. המחזה עוסק בעיתונאים,התחרות ביניהם,הריצה אחרי הסקופ והערבוב בין העבודה העיתונאית לחיים הפרטיים שלהם.  

כתבתי הפקה צנועה אך במחזה מוזכרים ענינים רבים(יותר מדי) וריבוי זה גורע מהאמינות שלו והעירבוב שקיים במחזה יוצר מחזה מורכב. הבמאי לא ניסה לפשט מורכבות זו וארבעת הדמויות שהן בעצם זוג אחד בתקופות שונות של חייהם המתבונן אחד בשני בשילוב של זמנים שונים-עבר והווה,התרחשויות שונות כשהסדר צריך להעשות על ידי הצופה בראשו.  

בראשית ההצגה עד שאתה מבין מה קורה על הבמה, הבימוי נראה מוזר .הזוג הצעיר מטייל כשבאותו מעמד הזוג המבוגר יותר נמצא גם כן על הבמה וכאילו ולא נראה.  הביצוע של ארבעת השחקנים שירה פרבר ומרק מייסון כזוג המבוגר ודניאל קולבן וגל הויברגר כזוג הצעיר ממלאים את תפקידם היטב במשחק טוב ואמין. נהנתי מאוד ממשחק כולם וביחוד מדניאל קולבן.היא היתה אמיתית,אוהבת ושונאת ביחד,נאמנה למקצועה. איילה אינה יכולה לסלוח על "בגידה"באתיקה עתונאית.  

ההיגוי של הויברגר לא ברור. חלק מהמילים נבלעות ואינן מגיעות לקהל ואתה שומע חצאי משפטים דבר הגורע מההנאה כי אתה חייב להיות דרוך כל הזמן כדי להבין את הנאמר. בהתחשב גם בעובדה שהבימוי המיוחד מעביר את העבר וההווה לסרוגין כל מילה הנאמרת חשובה.  

ההצגה יפה,מבוימת לא רע ,אך חסר בה הקצב הנכון. הרבה מתרחש על מי מנוחות פרט לסצינה האחרונה המלאה אנרגיה ,כח,יצרים,קצב ומשוחקת מצויין על ידי קולבן והויברגר. המחזה שיש בו יותר מדי ענינים,יותר מדי פרטים והתרחשויות מקריות בעצם חסר"בשר" ולא מגובש מספיק.  

התפאורה סטודיו לציור -מריאלה פיבניקה היתה נאה בהתחשב במימדי ההפקה והמוסיקה המקורית-יוסי אלקה היתה טובה וערבה, התאימה לתוכן המחזה, היה בה מהמסטוריות ולפעמים דמתה למוסיקה מסרטי חלל(למען מנוע ספק כוונתי חיובית).  

לראות או לא לראות: בימוי מיוחד,משחק טוב,מחזה חלש.