מס' צפיות - 341
דירוג ממוצע -
אדרידאנו
שוב הוכח, הפעם בעזרת גול עם היד של אדריאנו, שאינטר היא המוליכה הכי פחות מרשימה מבין הליגות הגדולות באירופה, אבל כבר שנה שלישית ברציפות היא קבוצה מנצחת ויעילה. כל עוד אין עליה שום איום רציני זה גם לא ישתנה. מוריניו לא עשה כמעט שום שינוי במשחק של אינטר, אבל אינטר אולי פשוט לא צריכה את זה. ומילאן? הכי חשוב שתתבסס כקבוצת צמרת ותעשה את השינויים הנכונים בקיץ - ורק אז אליפות לא תהיה מילה גסה עבורה.
מאת: עמנואל שלמון 16/02/09 (10:58)

אינטר ומילאן עלו לדרבי היוקרתי של מילאנו בידיעה שכל ניצחון של אינטר יסתום את הגולל מבחינת חלום האליפות של מילאן ויקרב את אינטר לאליפות שלישית ברציפות (רביעית באופן רשמי, כולל האליפות שקיבלה בעקבות פרשת השחיתות).

 

המשחק נפתח טקטי וזהיר מאוד מצד שתי הקבוצות. אינטר הפעילה הרבה לחץ על הנעת הכדור של מילאן, ולאט לאט התחילה להשתלט על המשחק, לצאת למתפרצות מסוכנות ולמנוע ממילאן לייצר מצבים. אדריאנו וזלאטן פרחו, אולם החל מאזור הדקה ה-20 הקצב השתנה: מילאן החלה לתקוף, ומספר הברקות גדולות של רונאלדיניו, לצד הצטרפות רבה באגף הימני של זאמברוטה שינו את הקצב. אבל הרמה של מאייקון מהאגף ושער שהיה חייב להיפסל בעוון נגיעות יד ברירה של אדריאנו נתנו לאינטר יתרון, בניגוד לכיוון המשחק. מילאן המשיכה ליזום, אבל בדקה ה-43 נגיחה מבריקה של זלאטן הותירה את סטאנקוביץ' לבעיטה ברחבה, ו-2-0. שער מקרי מהרמה סתמית לכאורה, אחרי דקות טובות של מילאן, אך ניצול מצבים טוב מאוד של אינטר הוריד את הקבוצות למחצית ביתרון לנראזורי.

 

במחצית השנייה מילאן עלתה עם הרבה פחות התלהבות ואמונה בעצמה, ודווקא אינטר, עם משחק נהדר של אדריאנו, כמעט כבשה את השלישי. בדקה ה-70, אחרי דקות ארוכות חלשות של מילאן שכמעט רק פאטו תיפקד במשחק ההתקפי, פס ענק של רונאלדיניו ליאנקולובסקי הוביל לשער של פאטו מקרוב, וזה רק 2-1. כצפוי, מילאן הגבירה את הקצב אחרי השער, ואינזאגי המחליף היה חייב לכבוש, אבל הגנה טובה של אינטר וגם לא מעט מזל גמרו את משחק ב-2-1, אחרי 90 דקות של כדורגל טוב.

 

מילאן:

 

מילאן רושמת עונה שקצת קשה להגדיר. מצד אחד, היא התבססה במקום השלישי בטבלה, במרחק נגיעה מהסגנית כרגע יובנטוס, ובניגוד לחשש - הקבוצה לא התפרקה בגלל הסגל מלא האגו שלה; מצד שני, עם סגל מוכשר כמו שלה היא הייתה צריכה להיות חזק בתמונת האליפות.

 

הרוסנרי היו שווים אתמול לפחות נקודה, אבל לא ידעו לנצל את ההזדמנויות במשחק ההתקפי. רונאלדיניו הציג משחק של הברקות, כשמפעם לפעם הוא נותן מסירה מדהימה או איזה כדור גדול שנגמר בהזדמנות אל עבר השאר, אולם בשאר הזמן הוא נעלם; דייויד בקהאם נלך לאיבוד באגף הימני של מילאן והותיר את זאמברוטה לבדו בצד ימין; ובהתקפה היה חסר חלוץ מטרה כמו שבצ'נקו או פיפו אינזאגי, שעלה רק במהלך המחצית השנייה. פאטו לא אמור לשחק על תקן חלוץ יחיד.

 

ההגנה של מילאן היא נקודת התורפה של הקבוצה, אבל קשה להאשים אותה בשערים שספגה אתמול. אינטר הכניסה בשער השני גולי מבריק ומאוד לא צפוי מכדור חופשי רחוק מאוד מהשער, וקשה להאשים את שחקני מילאן שלא התכוננו לכדור הזה. מילאן פגשה אתמול את ההגנה הטובה באיטליה ומהטובות בכלל באירופה, קבוצה שעשויה מהחומר של אלופה - דבר שאין למילאן הנוכחית.

 

מילאן מתמחה במשחק על הקרקע, כדרורים ומהלכים יצירתיים - וזה דבר שהיה חסר לה בחלק מהמחצית השנייה אתמול. יכול להיות שאם היא הייתה כובשת קודם - היא גם הייתה משווה בסופו של דבק. למרות זאת, המחצית הראשונה היא הגורם להפסד באופן ברור - אינטר כבשה בה שני שערים במעט הזדמנויות והצליחה לכפות את קצב המשחק שלה. מילאן אומנם השתפרה עם הדקות ובחלק השני של המחצית הראשונה התחילה לייצר מצבים, אבל הגנה חזקה של אינטר הוציאה אותה למתפרצות. אינטר, במשחק טקטי נהדר, הצליחה להיות יעילה מאוד קרוב לשער וככה לגמור את הסיפור. במחצית השנייה מילאן נאלצה פשוט לרדוף אחרי אינטר.

 

במילאן בלט פאטו. במחצית הראשונה הוא תופקד כחלוץ מטרה ועשה מה שהוא יכול: התמקם ברחבה, ניסה לייצר הזדמנויות, אבל מול הגנה פיזית ממנו הוא התקשה לנצל גם את המסירות הנהדרות של רונאלדיניו; במחצית השנייה הוא הועבר לאגף הימני ופרח - הוא נתן מסירות טובות להתקפה ולאינזאגי, הוא הוסיף יצירתיות למשחק וכבש שער חשוב שנתן למילאן את התקווה ושינה את המומנטום של המשחק. פאטו לא מתאים להיות חלוץ רחבה, שם צריך יותר כוח, בטח כחלוץ יחיד, ולכן הוא צריך לשחק באגף ואינזאגי/שבצ'נקו בחוד. כן, על חשבון דייויד בקהאם, שגם ככה כנראה לא יישאר במילאן אחרי ה-9 במארס. לא עדיף לשחק עם הסגל שיישאר עד סוף העונה?

 

בכל מקרה, פאטו הוא נקודת האור המרכזית של מילאן העונה, ובגיל 19.5 יש לו כבר 11 שערים. פאטו הוא הנכס הכי גדול של מילאן כיום - יותר מקאקה ובטח מרונאלדיניו. כחלק מרענון המשמעותי שמילאן תהיה חייבת לעשות בקיץ, שיכלול פחות רכישת שחקנים נוצצים כמו בקיץ האחרון, ויותר רכישת שחקנים צעירים, מכירת הזקנים וכד', היא תצטרך להוריד הרבה מהאגו של הקבוצ ולשחרר חלק מכוכביה - והסגל החדש יסתמך בעיקר על פאטו. כדי להצעיר את הקבוצה מילאן שיחק כוכב עתידי כמותו.

 

רונאלדיניו נותר שחקן מבריק. יכולות המחשבה ובעיקר הביצוע שלו הן מהטובות בעולם גם היום. יש לו יכולת לשנות את המשחק, לשנות מהלך לחלוטין, בנגיעה אחת. הוא נתן אתמול לפאטו כדורים שכל אחד היה מת לקבל. רונאלדיניו, בתפקידו כשחקן חופשי בקישור ההתקפי של מילאן, היה הגורם העיקרי בשער שמילאן כבשה והיו לו הברקות כל כמה זמן, אך לא יציב תוך כדי המשחק. ב-20 הדקות הראשונות של המחצית הראשונה וברוב המחצית השנייה הוא פשוט לא הורגש. רונאלדיניו עדיין שחקן שצפייה בו היא חוויה, כי הטאץ' שלו בכדור, ראיית המשחק והבנתו, המחשבה המהירה, האלגנטיות בכל תנועה והיכולת האישית הם עדיין נהדרים. הבעיה היא שבשנתיים האחרונות רונאלדיניו כבר לא חושב כמו שחקן כדורגל. הקריירה שלו לא תיגמר כ"כ מהר, אבל יש לו בעיות אופי. רונאלדיניו הוביל את ברצלונה לשושלת של שתי אליפויות דורסניות וזכייה בליגת האלופות - אבל היום הוא לא מספיק יציב כדי לחזור להיות אותו רונאלדיניו, אבל הוא עדיין אחד השחקנים הכי מוכשרים.

 

אנדראה פירלו רשם משחק טוב במרכז השדה: חילוצי כדורים בהגנה, לחץ חזק במשחק ההגנה ומסירות טובות למשחק ההתקפי. הוא הוסיף הרבה אחריות למרכז הקישור של מילאן, וכל זה כשכמעט כל הלחץ במרכז השדה הוא עליו, במיוחד בגלל פציעתו המתמשכת של ג'נארו גאטוסו.

 

ג'יאנלוקה זאמרוטה הרשים ברוב המשחקים של מילאן שראיתי העונה, וגם אתמול הוא עלה הרבה להתקפה, הוסיף כדרורים ואחזקה רבה בכדור במשחק ההתקפי, נכנס למרכז לא מעט ועזר בהנעת הכדור וריווח המשחק. בחצי השני הוא נעלם, אולי בגלל שהוא התייאש אחרי שהמשחק נראה גמור - אבל לא היה רחוק מבישול לאינזאגי. זאמבורטה אולי מזדקן, אולם נראה שהשנה הוא מצא את מקומו ושעבור מילאן הוא צריך להיות המגן גם בעונות הבאות.

 

קאקה אומנם כובש הרבה העונה, אבל מפסיד יותר מדי משחקים במדי הקבוצה; אתמול לא היה חסר למילאן מימד של יצירתיות, אבל ייתכן שקאקה, שהכדרור שלו הוא מהטובים בעולם, היה מוסיף את האופי והמחץ שהיה חסר למילאן בהתקפה כדי לכבוש מוקדם יותר ובעיקר יותר. 

 

 

אז מה מילאן תצטרך לעשות בקיץ?

 

1) שחרור של חלק גדול מהשחקנים הוותיקים: דידה, אמרסון, שבצ'נקו וכד'.

 

2) לצרף כמה שחקנים צעירים שיהיה אפשר לבנות עליהם קבוצה לטווח ארוך. דגש על בלם ושוער צעירים. 

 

3) לשחרר חלק מהכוכבים כדי להוריד את האגו. זה כולל כאמור את שבצ'נקו, וגם אחד מהברזילאים: רונאלדיניו או קאקה. נראה שלבנות קבוצה על קאקה זה הרבה יותר אחראי.

 

4) לעשות רענון בעמדת המאמן. אנ'צלוטי מזמן מיצה את עצמו ולא הוכיח את עצמו בליגה האיטלקית ברוב העונות.

 

5) לבנות קבוצה יעילה יותר, יותר מנצחת ופחות רועשת. החתמות כמו בקהאם ממש לא הולכים בכיוון הזה.

 

6) להתרכז בהגנה. ההתקפה מוכשרת מאוד, בטח אם מוסיפים את המושאל ז'ורקוף והבעיה היא במשחק ההגנה.

 

לגבי ז'ורקוף, אין ספק שמדובר בשחקן חשוב מאוד. הדריבל והיכולת הטכנית שלו מדברות בעד עצמן העונה, והיה אפשר לראות את זה גם בליגת האלופות. השאלה היא אם לא עדיף להשאיל אותו לקבוצה אחרת באיטליה, רוצה קבוצה גדולה יותר מבורדו, מה שיהווה מבחן גדול יותר מבחינתו, ואז לקבל אותו טוב יותר ומחושל יותר בסוף העונה הבאה.

 

אז מה הלאה? מילאן צריכה לדאוג להישאר חזק בצמרת ולנסות לסיים במקום השני, שמוביל אוטומטית לליגת האלופות; אליפות לא תהיה העונה, אבל מקום שני יהווה התקדמות עבור הקבוצה מהעונות הקודמות ואם מילאן תעשה את השינויים הנכונים ותהפוך ליותר קבוצה טקטית ופחות קבוצה של כוכבים וקבוצה לא יציבה - היא תוכל לאיים על האליפות.

 

אינטר: 

 

אינטר לא נתנה משחק גדול אתמול, אבל הטקטיקה של מוריניו עבדה מצוין: היא התבססה על לחץ על הנעת הכדור של מילאן, שהוציא את מילאן מהתמונה ב-20 הדקות הראשונות וניסתה לסחוט מתפרצות ובעיקר מצבים נייחים. אינטר מסוכנת מאוד במשחק הגובה, בעיקר בזכות זלאטן איברהימוביץ' וכשהיא מגיעה לקרן סיכויים טובים שזה ייגמר בשער. חלק גדול מהשערים שכבשה העונה הגיע ממצבים נייחים ובייחוד קרנות.

 

החלוצים של אינטר שיחקו קרוב מאוד לקישור ולמרכז השדה, מה שהקל על היציאה קדימה ועל הקשר בין הקישור להתקפה. זלאטן ואדריאנו החלוצים  שיחקו רחוק מאוד מהשער של מילאן, מה שאפשר להם להיות משוחררים יותר ולייצר בעצמם מצבים. זה עוד יתרון שיש לאינטר: שחקנים התקפיים עם יכולת טכנית שמסוגלים לייצר לעצמם ובעצמם מצבים, בניגוד לחלוצי המטרה של מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה (אטו) וצ'לסי. כל עוד זה לא מונע מזלאטן להיות סקורר ענק רע זה לא יכול לעשות.

 

ההגנה של אינטר ניצחה לה את המשחק. ההגנה שהיא עשתה על פאטו והלחץ שהפעילה הוביל אותה להתקפות מעבר מהירות ואיפשר לה לכבוש שערים לא צפויים ודווקא בדקות שמילאן החזיקה בכדור; אינטר הצליחה לכפות את הקצב שלה למשחק, ושיחקה מאוד פיזי בחצי הראשון ועם הרבה התלהבות ויעילות במערך שלה. הדומיננטיות של החלוצים, לצד התמיכה הרבה מאחור של סטאנקוביץ' ומאייקון איפשרו לה לכבוש שני שערים תוך כדי ניצול מצבים טוב מאוד בחצי הראשון. בחצי השני היא הייתה מסוכנת יותר והיו לה לא מעט הזדמנויות, אבל היא החטיאה אותם, מה שבדיעבד לא שינה הרבה.

 

זלאטן הוא שחקן חכם מאוד, עם עוצמה גדולה ברחבה, משחק ראש בזכות הגובה שלו, כוח ויכולת טכנית. הטאץ' שלו בכדור מלא בטכניקה, ובשער השני הוא הוריד, בנגיעה אחת, כדור מדהים ישר לרגלים של סטאנקוביץ', שהגיע מאחור. הוא הצליח להפוך הגבהה סתמית, שכמעט הלכה לאיבוד, לשער - וכל זה בנגיעה אחת שעשתה שני דברים: עצרה את הכדור שהרים מונטארי, והסידרה לסטאנקוביץ' שער נהדר. זלאטן מסוג השחקנים שתמיד מגיעים לעבודה, שומרים על יציבות, ובניגוד לרונאלדיניו יש לו גם אופי ומנטליות של כדורגלן. זלאטן כבר שנים הוא העוגן ההתקפי של אינטר, ולמרות שהוא לא כבש אתמול - הוא בישל ונתן מסירות טובות מאוד לשחקנים שסביבו.

 

לאדריאנו יש כוח פיזי וכוח רצון שבלט מאוד אתמול. הוא התאמץ, השקיע, היה אגרסיבי גם בהגנה ובעיקר בהתקפה, בא אחורה כדי להתחיל מהלכים מאחור וגם בעצמו סידר כמה מהלכים. השער שכבש היה לא חוקי, אך לפני כן הוא ברח בתזמון מדויק להגנה של מילאן, ורק לחוסר מזלו הכדור פגע גם בידו ולא רק בראשו. למזלו, לא השופט ולא הקוון ראו את זה. אדריאנו כבר שנים פרובלמטור גדול, וגם כשנראה שהוא עושה שינוי ופורח - זה נהרס אחרי זה. ניתן לראות את הרצון שלו להצליח, אבל מבחינת האופי של הוא אנטיתזה לזלאטן. ובכל זאת, אתמול הוא היה השחקן המצטיין, ואם לזלאטן היו דקות בינוניות - הוא בלט ואיים על השער לאורך כמעט כל המשחק.

 

המגן הימני מאייקון מוכיח משבוע לשבוע שהוא המגן הטוב בליגה. הגבהות, כניסות עם הכדור לאמצע, איומים מרחוק. מאייקון פשוט מחייה את האגף הימני כל פעם מחדש, וזאת בלי הרבה עזרה מהקישור ההתקפי. הוא משחק כמעט על תקן קשר תוקף, ואתמול הוא בישל את הגול הראשון, ופעם אחרי פעם נכנס עם הכדור למרכז כדי לבעוט לשער ולאיים מרחוק. מאייקון מסוגל גם לסדר מהלכים לאחרים וגם לכבוש בעצמו (4 גולים העונה), וכמעט כל משחק הוא מהבולטים במשחק הנראזורי.

 

רכש טוב מאוד של מוריניו הוא סלי עלי מונטארי. הוא השתלב טוב הפאזל הקבוצתי. הוא משחק על תקן קשר אחורי-שמאלי, ואתמול הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על זאמברוטה באגף השמאלי של אינטר והימני של מילאן; מונטארי לא מפחד מכלום, יש לו מבנה גוף סופר חזק, בטחון עצמי והרבה כוח פיזי. יחד עם קמביאסו הם מעמידים קישור אחורי חזק ואגרסיבי מאוד. לצד זה, מונטארי בעל בעיטה יוצאת מן הכלל וגם בתחום הזה הוא בולט מאוד. באליפות אפריקה האחרונה הוא היה הכוכב הראשי של נבחרת גאנה ונראה שהיכולת שלו שם נתנה זינוק גדול לקריירה שלו.

 

לאינטר יש הגנה נהדרת עם שוער שקט ויציב, מגן שמאלי (מקסוול) שעושה הגנה טובה ובד"כ לא עולה הרבה להתקפה, לצד מגן ימני התקפי מאוד (מאייקון). למרות זאת, אין לה את ההגנה של מנצ'סטר יונייטד, שחטפה 10 גולים העונה בליגה האנגלית, או את ההתקפה של בארסה, שכבשה 70 בספרד. אינטר מציגה משבוע לשבוע יכולת פושרת בד"כ, ואין לה את התיאום שיש ליונייטד בהגנה או את הדורסנות של בארסה בהתקפה. אז איך היא שולטת עונה אחרי עונה באיטליה?

 

1) הליגה האיטלקית בנסיגה. כבר עונה שלישית ברציפות שאין אף קבוצה אחרת שראויה לאליפות.

 

2) מנצ'יני בנה קבוצה חזקה, אומנם אפורה, אך חכמה. הנוכחות של זלאטן מחפה על התקפה בינונית ומאפשרת לאינטר לכבוש הכי הרבה, למרות שחוץ ממנו הנשק של אינטר בהתקפה חלש יחסית לאלופה.

 

3) מוריניו לא עשה כמעט שינויים בבסיס. הוא החתים את קווארסמה ומנסיני, אבל הם נדחקו החוצה ואינטר שמרה על בסיס דומה. הסגל של אינטר רץ הרבה זמן ביחד, אך בניגוד לזה של מילאן - מצליח לא להישחק. מוריניו החתים את מונטארי, אבל שאר ההרכב הוא כמעט אותו הדבר גם מהעונות הקודמות.

 

4) לאינטר יש אופי ו-ווינריות. היא כובשת הרבה שערים בדקות המכריעות ודקות הסיום ולא מוחצת קבוצות - אלא מכריעה את המשחק כשהיא מרגישה שהגיע הזמן. יש לה שתיים-שלושה אופציות נהדרות לכיבוש, כשמעל כולם זלאטן. האופי והיכולת של אינטר לעשות את העבודה ברגעים המלחיצים עושים את שלהם. אינטר עולה למשחק כדי לנצח אותם ולא כדי להרשים, והשליטה שלה בליגה והבסיס שיש לה, שזה בסיס של אליפות, עושים את העבודה.

 

בכל מקרה, אחרי שעל הליגה האיטלקית היא כבר השתלטה - במבחן ההצלחה באירופה אינטר נכשלת פעם אחרי פעם בשנים האחרונות. אחרי שהתקרב לעוד אליפות, אין ספק שהמשחק הכי חשוב שלה בזמן הקרוב יהיה נגד מנצ'סטר יונייטד. אז יהיה המבחן האמיתי של אינטר, אז נראה אותה מסתדרת נגד יריבה שהיא לא פוגשת באיטליה, נגד יריבה מוכשרת ממנה ויעילה כמותה, כשבניגוד להרגל שלה היא תצטרך להוכיח את עצמה בשני משחקים. אם גם העונה אינטר לא תגיע לשלבי הסיום של ליגת האלופות אז יוכח שמוריניו לא שיפר את אינטר, ואם בליגה זה עוד טוב שהקבוצה לא השתנתה - באירופה היא עדיין אינטר הלוזרית הנצחית, ואין יריבה שמתאימה יותר להיות זאת שחוטפת משינוי המסורת של אינטר מאשר אלופת אנגליה ובעיקר אלופת אירופה.

 

המשחק:

 

שתי הקבוצות גילו הרבה מוטיווציה. היה משחק חם, פיזי, שנעצר לא מעט, אבל רב מצבים במחצית השנייה. לא ממש היה שטף למשחק והקצב היה די איטי, אבל אינטר הצליחה לנצח בזכות טקטיקה טובה וניצול מצבים בחצי הראשון. מילאן הראתה בצד השני יצירתיות, ובסה"כ היה משחק טוב וזהיר מצד שתי הקבוצות. אינטר ניצחה את המשחק בזכות הכוכבים - השחקנים הבולטים שלה היו יציבים יותר מהכוכבים של מילאן, בעיקר סיידורף, שסגר משחק חלש מאוד. אינטר שלטה במרכז השדה ובקישור האחורי בזכות מונטרי וקמביאסו והמעבר המהיר להתקפה עשה את שלו. היה כדורגל טוב, שלושה שערים ומשחק חכם ואטרקטיבי, כשבסופו של דבר, המתפרצות של אינטר והיכולת שלה לכבוש דווקא כשמילאן לא מוכנה נתנו לה את הניצחון, שמשמעותו הוצאת מילאן סופית מתמונת האליפות, ובעיקר התקרבות של אינטר לאליפות נוספת.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר