פרשת "יתרו" (מתוך עלון "חוויית השבוע") "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו" (שמות י"ח/א'). לכאורה, יש כאן תמיהה, כי הרי כתוב במפורש מה שמע ולכן שאלו חז"ל: "מה שמועה שמע יתרו?" התשובה היא: אכן, כולם שמעו את אשר עשה ה', אבל בניגוד ליתרו, הם לא זזו ממקומם, לא עשו עם זה דבר. בגמרא מסופר: "כשניתנה תורה לישראל, היה קולו (של הקב"ה) הולך (נשמע) מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי הגויים אחזתם רעדה בהיכליהן ואמרו שירה. נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: 'מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם?' אמר להם: 'כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם!' אמרו לו: 'מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא!' אמר להם: 'כבר נשבע שאינו משחית כל בשר'. אמרו לו: 'ומה קול ההמון הזה ששמענו?' אמר להם: ' חמדה טובה (תורה) יש לו בבית גנזיו (שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם) וביקש ליתנה לבניו, שנאמר(תהלים כ"ט/יא'): 'ה' עוז לעמו יתן' (ואין עוז אלא התורה, שהיא העוז של עם ישראל).מיד פתחו כולם ואמרו: 'ה' יברך את עמו בשלום'".

 (זבחים דף קט"ז ע"א). רואים אנו בגמרא זו את הזלזול והרדידות של אומות העולם, אשר שמעו את קול ה' בכח, בהדר חוצב להבות אש, נבהלו ורצו אל הקוסם "הכל יכול" - בלעם נביא הגויים כדי להימלט ולהינצל. הוא הרגיע אותם ואמר להם: אל תתרגשו, "בסך הכל" השכינה יורדת לארץ ונותנת תורה לעם ישראל. עקב כך, תגובת המלכים היא הקלה מוחלטת - אם רק במתן תורה מדובר, שישמחו עם התורה שלהם. לאור גילוי רדידות שכזו, יש לשאול: וכי אין להם עניין לדעת מה יש לבורא עולם לומר? והתשובה - לא, אין זה מעניין אותם. רק אחד שמע ובא - יתרו! הוא שמע על קריעת ים סוף, על מלחמת עמלק ועל מתן תורה. יתרו שמע וידע שזו האמת, והתחבר לעם ישראל. ואנו - כמה פעמים בחיינו אנו שומעים קריאה אלוקית ואין אנו עושים בה שימוש נכון ולא נוהגים כיתרו? עלינו ללמוד מיתרו, לא רק לשמוע את הקולות, אלא להאזין להם ולהתחבר לעשיה. כאשר אנו שומעים שקוראים להירתם, להתנדב ולעזור, אל לנו לעמוד מהצד ולהישאר אדישים לנעשה סביבנו, אלא להצטרף ולתרום מכישורינו ויכולתנו לעשיה מבורכת למען הכלל. יהודה יצחקי יו"ר "החוויה היהודית"