מס' צפיות - 452
דירוג ממוצע -
מה שהיה הוא שיהיה
מאת: kalligula 10/02/09 (20:06)

עוד מספר שעות יתפרסמו תוצאות המדגם, וירד המסך על בחירות 2009 בישראל. מחר נתעורר ליום חדש כביכול, האומנם? אני לא יודע מי יבחר, אמנם יש לי העדפה אבל היא לא רלוונטית, המירוץ נראה צמוד ודו ראשי בין ציפי ליבני וקדימה לבין בנימין נתניהו והליכוד, וכל השאר פחות רלונטים. ע"פ תוצאות המדגמים שפורסמו ביום שישי וע"פ התחושות או מה שנראה דרך כלי התקשורת, דבר שאולי יתברר בדיעבד כספין שנועד לעזור למועמד זה או אחר, דברים שמאד הגיונים בכל הקשור לתקשורת שרובה מגוייסת  או לפחות נוטה לכיוון מסויים, מספיק לראות לאן הולכים אנשי תקשורת כאשר הם עוברים ממעמד עיתונאי למועמדות לכנסת, והמבין יבין.

 

את תחושות חוסר האמון שחש חלק גדול מהציבור גם לאנשי התקשורת ולחברי בית המשפט העליון שני גורמים אלה השיגו ביושר וכבוד,למרות שיקומו אנשי שמאל "נאורים" ויאשימו במחלת הרדיפה. ע"פ מה שמסתמן הליכוד וקדימה יקבלו בין 25 ל28 מנדטים כל אחת לפה או לפה,,בעורפיהם ינשוף ליברמן עם 18 מנדטים ומפלגת העבודה שתנוע בסביבות 16 מנדטים, וש"ס שתנשק ל12 מנדטים.

 

מה נקבל? מפלגה בינונית שתנסה להרכיב קואליציה, היא תיאלץ להתפשר ולהתחבר עם עוד ארבע חמש מפלגות ואולי אפילו שש, ומה נקבל? ממשלה מקרטעת שתלוייה בחסדיהן של מפלגות נוספות, כל פעולה שלה תעמיד בסכנה את המשך כהונתה ותוביל אותנו שוב פעם לבחירות תוך מקסימום שנתיים, כאשר על הפרק עומדים הסכם שלום עם סוריה על כל המשתמע מכך, הסכם קבע עם הפלשתינאים,האיום מאיראן, והמשבר הכלכלי אז נראה לכם שיש אפשרות לנהל מדינה בתרחישים אלו?.

 

במקרה שקדימה תזכה ביותר מנדטים מהליכוד, אין סיכוי שנתניהו יחבור לממשלה בראשותה ובצדק מהסיבה שגוש הימין אמור לאפשר לו להקים ממשלה משלו, למרות צעקותיה של ליבני על "רצון העם" ובכיותיה על זכות ראשונים. וגם אם זה יקרה שתי מפלגות אלה לא יוכלו למשול לבד, ויזדקקו לשירותיהן של לפחות עוד שתי מפלגות, מה שיקרה בתוככי אותה ממשלה זה מתכון לפצצת זמן. אותו הדין למקרה שהליכוד יזכה למרבית המנדטים, אמנם האפשרויות שלו רחבות יותר ויכולת המשחק שלו גדלה אבל עדין הוא יהיה נתון לגחמותיהן של שותפותיו לממשלה שיקים אם יקים. שאר המפלגות לא מסוגלות להקים ממשלה בראשותן.

 

מה קיבלנו? חוסר יציבות שלטונית שתלווה אותנו בהמשך. גוש ימין מפוצל ולא מסוגל להתאחד אל מול "האיומים" הקיומים לדרכו, ומצליח איכשהו בזכותו של ליברמן והצבעת המחאה. גוש השמאל שהצטמצם ולמעשה התרסק אם לא ניקח בחשבון את קדימה והעבודה. גוש המרכז שלמעשה נותן את התחושה המוצדקת שאין שום הבדל בין קדימה לליכוד ולעבודה והופך את ההצבעה לפרסונלית נטו. מה שהיה הוא שיהיה  להתראות בבחירות 2010,או הכי מאוחר 2011.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר