כתב וצילם: ניר סננס

תקליט חדש בדרך לעמיר לב וההתרגשות אפשר לומר, בשיאה. צוותא של חמישי בערב, באיטיות מרבית האולם מתמלא עד אפס מקום, בשעה עשר וחצי, אלי קצת לפני, לבוש בטי שירט שחור וג'ינס,עטור בסולידיות שרק מוסיפה צבע לדמות הכה מיוחדת הזו, עולה עמיר לב לבמה ומבצע באינטימיות שיש רק בין חברים קרובים שיר לזכרו ז'אן ז'אק גולדברג.

מופע ההשקה של עמיר לב מתנהל בצורה שתפורה עליו בול. ערוצי הטלוויזיה השונים לא היו שם בשביל לסקר, מפורסמים שיצאו מהבית רק בשביל להראות את עצמם גם לא הסתננו לבועה הכל-כך מיוחד הזאת, מי שדווקא כן נכחו ולקחו חלק באנרגיה של המופע היו המעריצים שהגיעו מכל חלקי הארץ ובכל הגילאים, אלו שמגלים את לב בימים אלו ממש וכאלה שלב מלווה אותם כבר שנים. כולם מביטים בו בשקיקה, נוצרים את הרגעים המיוחדים הללו, מקשיבים לשירים החדשים ומחכים בקוצר רוח לאסוף את הדיסק החדש מחנות התקליטים. לב מבצע את "נוסע וחוזר" שייצא כסינגל אל תחנות הרדיו, בנוסף הוא נותן ביצועים ללהיטים מכל הזמנים, "שש שעות", "אל תדאגי", "כבוי", "ערב ראש השנה" ועוד רבים וטובים.

 
בין כל השירים האלה לב מוצא זמן לשתף את הקהל בסיפור אישי, זה מתחיל בזה שהוא מספר על כך שחשב להגיד משהו על המלחמה אבל בסוף החליט עם עצמו שזה לא לעניין, וממשיך לסיפור אישי, על ימיו כנער בחולון, על תקופה בה היה נוסע עם חברי הילדות שלו לעזה ועל כך שיש מי שרואה בו את האיש שהביא את בוב מארלי לעזה. הקהל מרוצה מהעניין ועושה רושם שגם לב עצמו. מיד לאחר מכן אנחנו מקבלים ביצוע לשיר "חולון" שיופיע בתקליט שבדרך.

יש משהו בעמיר לב שמאוד קשה להסביר אותו, מה לא נאמר על הסגנון הייחודי שלו, על הדיבור, צורת ההגשה והטקסטים האיכותיים של לב. היכולת הזאת לתרגם רגעים ומצבים שונים לתוך שיר שנותן למאזינים כל כך הרבה מעבר, כל אלו הם עמודי הטווח ביצירה הנהדרת של לב.

 
המופע מתנהל בנינוחות, לב מחליף גיטרות, רגע הוא בחשמלית ותכף מחליף לקלאסית, אחרי שעה וחצי הוא מקבל פרחים מאחת הבנות ומבקש להודות לכולם על שהגיעו, הקהל לא נשאר חייב ולב חוזר להדרן של ארבעה שירים, הוא מבצע שיר חדש, אפשר לומר מחאתי, לב מביע תסכול מהתנהלותם של נבחרי הציבור ומצליח לחבר את הקהל למילים ואף זוכה למחיאות כפיים, הוא ממשיך "עננים שחורים", "חבק אותי" ועוד. הקהל לא מפסיק להריע ולב עולה להדרן נוסף של שיר אחד ומבצע את "פעם בחיים".

 
בתום שעתיים של מופע, כשאני עושה דרכי הביתה בצעדים קטנים, אני יודע שיש אמנים מסוג אחר, איכותיים כל-כך, בלי משבר "הדיסק השני" או תופעות כאלה ואחרות, לב שומר על יציבות והשירים החדשים עשויים כל-כך טוב, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים ומכירים. עכשיו רק נותר לחכות לדיסק החדש שיגיח אל אוויר העולם.

לאתר הסקיצה פלוס