מס' צפיות - 496
דירוג ממוצע -
"אומדן עצמי"
כל בעל- עסק עורך ספירת מלאי תקופתית, בודק את מאזן חשבונותיו בכדי לקבוע מהו מצבו הכספי. עריכת חשבונות בזמנים קבועים מסייעת לניהול העסק ללא תקלות, והיא הבסיס למסחר מוצלח.
מאת: דוד דרומר 05/01/09 (19:13)

כל בעל- עסק עורך ספירת מלאי תקופתית, בודק את מאזן חשבונותיו בכדי לקבוע מהו מצבו הכספי. עריכת חשבונותבזמנים קבועים מסייעת לניהול העסק ללא תקלות, והיא הבסיס למסחר מוצלח.

 

כמובן, את רוב זמנו מבלה איש-העסקים "בפעילות מסחרית". מדי פעם הוא עוצר לבדוק את רווחיותה של עסקה מסוימת, ולהחליט על הפעולה הרצויה. אולם, בדיקת מצבה הכללי של החברה נעשית בדרך כלל רק פעם בשנה, כי אילו היה בעל העסק מחשב חשבון כללי יום, לא היה נותר לו זמן לבצע עסקה כלשהי.

 

באותו אופן עלינו לנהוג גם בעבודת ה', שהיא הנה ה"חברה המסחרית" שלנו. ברוב "שנת המסחר" אנו מתעסקים עם ה"סחורות" שלנו, שהן התורה והמצוות. רק בחודש אלול שבא קודם ראש השנה ויום כיפור, הוא מהוה הזמן ל"סקירה" "פיננסית כללית"- שבו אנו מתבוננים פנימה, בודקים את המלאי ועושים את חשבון הנפש.

 

בשאר ימות השנה, אנו מתעכבים מדי פעם, לשם הערכה של דברים מסוימים קצרי טווח. לדוגמה, בשעת "קריאת-שמע שעל המיטה", אנו מסכמים את המעשים החיוביים והשליליים, את ההישגים והכישלונות, של אותו יום, "בערב-שבת", אנו בודקים את חשבון המעשים הרצופים של השבוע שחלף, ולפני ראש-חדש אנו עושים את מאזן הבוחן של החדש הקודם. לבסוף בחודש האחרון של השנה, חודש אלול, אנו עושים בדיקה מקיפה של השנה כולה.

 

אנשים נוטים לחשוב שכדי להתקדם בתורה ומצוות הם חייבים לדעת בדיוק היכן הם עומדים בעבודתם הרוחנית, בכל רגע ורגע. הם בודקים את עצמם ללא הרף, ומחטטים בתוך נפשם בפרטי פרטים. במציאות, גישה זו אינה אלא תחבולה של היצר הרע, להטות את האדם מן המעשה הראוי בכך שהיא מעסיקה אותו בבדיקה עצמית אובססיבית. תחת זאת, עליו להמשיך במעשיו הטובים בביטחון מלא, ולהניח הצדה את העיסוק הזה לזמנים הראויים לכך.

 

אדם יכול לשאול: "מדוע אין לעשות חשבון נפש בכל יום? אחרי הכול מה רע בכך?, האם חשבון-נפש איננו דבר חיובי?" הוא יביא הוכחה לכך מספר התניא (פרק כ"ט: אגרת התשובה, פרק י"א), שצריך להיות מצב של "וחטאתי נגדי תמיד". אנו מודיעים לאדם זה: זוהי תחבולה של היצר הרע. אם הוא יעסוק כל היום בחשבונות של מעשיו, אזי רוב יומו יתבזבז על נושא זה, וכך יחלוף היום מבלי שיספיק לעסוק בתורה ובמצוות הנוגעות לאותו יום.

 

וכפי שסיפר הרבי הרב שלום בער: "פעם, ראו אדם אחד שעמד ובכה בשמחת- תורה". והסביר הרבי, "אדם זה בכה כאשר אמרו בבית הכנסת 'על חטא' ביום כיפור, לכן עכשיו, באיחור של שבועיים, הוא השלים את החסר, אלא שהדבר אינו בזמנו". כתוב "האלוקים עשו את האדם ישר", וקבע זמן לכל דבר. והזמן שה' יעד לחשבון-נפש ולבדיקה פנימית, הוא חודש אלול.

            

מתוך ליקוטי שיחות                                                                                

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר